פסגת G-20 תיפתח מחר בניו־דלהי, ובהודו יש מי שרואה בה הזדמנות למיתוג מחדש. תחת ראש הממשלה נרנדרה מודי, הפסגה הדיפלומטית שבדרך כלל מאופיינת בשיממון אפור – פגישה שנתית של מנהיגי 19 הכלכלות המובילות בעולם, והאיחוד האירופי – תהפוך לאירוע מפואר.
לקראת הפסגה הודבקו פניו של מודי על שלטי חוצות ברחבי המדינה. המסר פשוט: באירוח המנהיגים הבכירים בעולם הודו הוכיחה את עצמה כמעצמה עולמית, ומודי הוא זה שהוביל אותה לגדוּלה. האמת קצת פחות מרשימה: נשיא ה־G-20 מתחלף מדי שנה; בשנה שעברה אינדונזיה אירחה את הפסגה.
אין ספק שהודו מארחת את האירוע בתזמון טוב: בשנה שעברה היא עקפה את שכנתה הענקית, סין, והפכה לאומה המאוכלסת בעולם לפי הערכות האוכלוסין של האו"ם. גם עתידה נראה זוהר יותר. אוכלוסייתה צעירה בהרבה מזו של סין, והממשלה צופה שהכלכלה תצמח ב־7 אחוזים השנה – קצב צמיחה מהיר יותר מזה של סין, ששקועה בצרות כלכליות מתמשכות. תחת מודי, השאיפות של המדינה עולות וממריאות: לאחרונה הצליחה הודו להפוך לאומה הראשונה שהנחיתה חללית בקוטב הדרומי של הירח.
כל זה מתרחש בשעה שמרחק גיאו־פוליטי נפער בין ארצות הברית לסין, וגורם לוושינגטון להתקרב לניו־דלהי על אף חששותיה מנטיותיו הלאומניות של מודי. ביוני קיבל הנשיא ג'ו ביידן את פני מודי בארוחת ערב ממלכתית רשמית בוושינגטון, והמנהיג ההודי גם נאם בקונגרס בפעם השנייה והצטרף בכך לקבוצה מובחרת של מנהיגים בינלאומיים כמו וינסטון צ'רצ'יל, נלסון מנדלה ובנימין נתניהו.
אבל מי שיתארח בניו־דלהי בימים הקרובים חשוב לא פחות ממי שדווקא לא יהיה שם, ולדימיר פוטין הרוסי ושי ג'ינפינג הסיני. פוטין לא ציין במפורש מדוע לא ישתתף בפסגת ה־G-20. אף שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צו מעצר נגדו עקב הפלישה לאוקראינה, הודו אינה חתומה על אמנת רומא ולא תידרש לעצור את הנשיא הרוסי.
עם זאת, אין ספק שהיחסים בין הודו לרוסיה אינם הבעיה. מודי שוחח עם פוטין בטלפון רק בשבוע שעבר, עם הצהרה חמה מממשלת הודו שנאמר בה שראש הממשלה הודה לעמיתו הרוסי על "התמיכה העקבית של רוסיה בכל היוזמות תחת נשיאות הודו ב־G-20". שני המנהיגים, לפי ההודעה, "סקרו את התקדמות שיתוף הפעולה הדו־צדדי בכמה נושאים".
ממשל ביידן קיווה שהודו תצטרף למערכה לבידודה של רוסיה, אך הנפט והגז הזולים של מוסקבה נותרו מוקד משיכה רב עוצמה להודו. כך גם ייצוא הנשק הרוסי – רוסיה מספקת כ־85 אחוז מהנשק ההודי, לפי המכון האמריקני לשלום.
השאלה המתבקשת היא אם תהיה הצהרה משותפת של מנהיגי העולם שהתאספו בניו־דלהי אשר תגנה את מלחמתה של רוסיה באוקראינה.
מארגני הפסגה טרם פרסמו הצהרה משותפת לקראת הכינוס, ואם חילוקי הדעות יימשכו גם במפגש, זאת תהיה הפעם הראשונה מאז 1999 שהפסגה לא הנפיקה הצהרה משותפת. שלשום עורר פקיד באיחוד האירופי פסימיות בנוגע לסיכויי הפסגה בתדרוכים עם עיתונאים הודים: "הטקסט שהודו מציעה אינו מספיק", אמר.
היעדרותו של נשיא סין היא מצב שונה לחלוטין. שי מתמודד עם בעיות כלכליות מבית, שייתכן שהן מושכות את תשומת ליבו. גורמים רשמיים בהודו מציגים את ההיעדרות כסימן לעליית ארצם: "סין לעיתים קרובות מפגינה מידת קנטרנות", אמר באיג'יאנט ג'יי פנדה, סגן נשיא מפלגת העם ההודית, "ייתכן שקשה להם לבלוע את זה שבמשך ארבעה עשורים הם היו הכלכלה הצומחת ביותר, ועכשיו תורה של הודו".
המתיחות בין ניו־דלהי לבייג'ינג עלתה מחדש בשבועות האחרונים: משרד משאבי הטבע של סין פרסם מפה אשר נראה שנטען בה שאזורים בצפון־מזרח הודו שייכים לסין. לפני שלוש שנים התקיימו שם התנגשויות עקובות מדם שנהרגו בהן עשרים חיילים הודים וארבעה סינים.
מכיוון ששי לא נוכח בפסגה, התקוות לרגיעה בגזרה כנראה ימתינו. "הן המעשה והן העיתוי מדגישים את המציאות הקשה: סין אינה גמישה בנוגע לטענות הרוויזיוניסטיות שלה", אומר הפימון ג'ייקוב, מרצה בבית הספר ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ווהרלל נהרו.
מטרתם של ההודים אינה להצטרף לגוש המערבי ב־G-20 שמובילה ארצות הברית, אלא לנקוט גישה אופורטוניסטית יותר לבעיות גלובליות. מבחינת מודי, שעומד לפני בחירות לנשיאות בשנה הבאה, נקיטת עמדה נגד סין עשויה לפייס את תומכיו הרבה יותר מאשר הצטרפות לברית דמוקרטיות מערבית.
בניו־דלהי מתפרסמים סקרים שלפיהם ראש ממשלת הודו הוא בין המנהיגים הפופולריים בעולם בכל הנוגע לתמיכה מקומית. ובכל זאת, למודי יש דרך ארוכה לעבור בזירה הבינלאומית: סקר מכון המחקר "פיו" מצא לאחרונה שכ־40 אחוז מהנשאלים ב־12 מדינות לא היו בטוחים שמודי יפעל נכון בעניינים גלובליים, לעומת 37 אחוז שאמרו שיש להם אמון בו.
