מנהיג הרפובליקה העצמית של נגורנו-קרבך חתם היום (ה') על צו שיפרק באופן רשמי את המדינה ב-1 בינואר 2024, וכך אישר את כניעתה לאזרבייג'ן אחרי 32 שנים של מאמצים נואשים לעצמאות ולהכרה בינלאומית. נשיא נגורנו-קרבך, סמוול שחרמניאן, שאותה מכנים הארמנים "אַרצַך" אך מוכרת בינלאומית כשטחה הריבוני של אזרבייג'ן, הכריז בצו כי כל מוסדות המדינה יפוזרו.
מתקפת בזק מפתיעה של אזרבייג'ן בשבוע שעבר אילצה את ממשלת נגורנו-קרבך להיכנע ולפזר את צבאה. התקדמות הכוחות האזרים גם הובילה לגלות של תושבים ארמנים אתניים מהמחוז ההררי. אלו הביעו חששות מרצח עם, ובכל מקרה אינם מוכנים לחיות תחת שלטון אזרבייג'ן.
עד היום, כ-66 אלף בני אדם – יותר ממחצית מתושבי המחוז – כבר חצו את הגבול לארמניה, וגורמים רשמיים העריכו שכל האוכלוסייה הארמנית הנוצרית תעזוב ותוחלף באזרים מוסלמים. באותה עת, כמה חברים בולטים בממשלת נגורנו-קרבך נעצרו או נכנעו לכוחות אזרבייג'ן, וחלקם הביעו בפומבי חשש שהם לא ישובו הביתה.
נגורנו-קרבך עמדה במרכזה של מחלוקת עזה בין שתי הרפובליקות הסובייטיות לשעבר משלהי המלחמה הקרה. בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים התנהלה ביניהן מלחמה אכזרית, שפרצה כאשר רוב האוכלוסייה הארמנית באזור ביקשה להיפרד מהאומה העצמאית החדשה של אזרבייג'ן. מלחמת נגורנו-קרבך הראשונה הסתיימה בניצחון ארמני מכריע. מעשי טבח בוצעו על ידי שני הצדדים, אך בסופו של דבר נאלצו כ-800 אלף אזרים להימלט על נפשם.
במלחמה קצרה ב-2020, כבשה אזרבייג'ן מחדש את רוב שטחי נגורנו-קרבך וסיימה עשרות שנים של שליטה ארמנית באזור. אחרי שנים של הפסקת אש רופפת, השבוע, כאמור, היא השלימה את המלאכה.
