פרופסור מונג'י בוונדי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT הוא בין הזוכים בפרס הנובל לכימיה לשנת 2023, עליהם הוכרז אתמול (ד'). בוונדי זכה בפרס על על סיוע בפיתוח "נקודות קוונטיות" – ננו-חלקיקים שנמצאים גם במסכי טלוויזיה חדישים וכן מסייעים לגלות גידולים בתוך הגוף. אבל בתור תלמיד לתואר ראשון, הוא נכשל בבחינה הראשונה שלו בכימיה, ונזכר שהחוויה כמעט "גמרה" אותו.
בוונדי, בן ה-62, בעל שורשים תוניסאיים וצרפתיים, הצטיין במדעים במשך כל תקופת לימודיו בתיכון, מבלי מבלי שנדרש להתאמץ בכלל. אבל כשהגיע לאוניברסיטת הרווארד כסטודנט לתואר ראשון, בסוף שנות ה-70, הוא נדרש להתעורר מהחלום.
"הייתי רגיל לכך שאני לא צריך ללמוד למבחנים", אמר לכתבים אתמול (רביעי), והוסיף כי הוא נבהל הן מהגודל העצום של האולם והן מהנוכחות המאיימת של המשגיח המחמיר שווידא שאף אחד לא חורג מהכללים. "הסתכלתי על השאלה הראשונה ולא הצלחתי להבין אותה, ואז גם בשאלה השנייה וגם אותה לא הצלחתי להבין", נזכר.
בסופו של דבר הוא קיבל ציון של 20 מתוך 100 נקושות אפשריות, הציון הנמוך ביותר בכל הכיתה שלו. "וחשבתי, 'אלוהים אדירים, זה הסוף שלי, מה אני עושה כאן?'". למרות שבוונדי אהב כימיה, הוא הבין שהוא לא למד את אומנות הלמידה למבחנים, משהו שהוא החל לתקן במהירות.
"הבנתי איך ללמוד, מה שלא ידעתי לעשות לפני כן", אמר, ואחרי זה "קיבלתי 100 בכל בחינה, בערך".
המסר שלו לצעירים פשוט: "התמידו", ואל תתנו לכשלונות "לגמור אתכם". "ה"נכשל" הראשון שלי היה יכול בקלות לגמור אותי, זה היה הציון הנמוך ביותר בכיתה שלי, ללא ספק", הוסיף.
נקודות קוונטיות הן ננו-חלקיקים כה זעירים שתכונותיהן, כולל צבע, נשלטות על ידי מכניקת הקוונטים. למרות שהוא לא גילה אותם, בוואנדי חולל מהפכה בטכניקות לייצורם בדיוק ובקנה מידה מתאימים, וסלל את הדרך לשימוש שנעשה בהם כיום.
