סופר המחאה המשפיע אלכסנדר סולז'ניצין, שזכה בפרס נובל על תיעוד זוועות הגולאג הסובייטי, מת היום לפני עשר שנים, פרק זמן מספיק לשכחה. צעירי רוסיה של ימינו מודים שיש להם רק ידע בסיסי ביותר על פועלו ועבודתו, אם בכלל שמעו עליו.
"סולז'ניצין התנגד לממשל הסובייטי והיה סופר דגול", מתמצת אלכסנדר פוליאקובסקי, 23, סטודנט ליחסים בינלאומיים, ומודה שמעולם לא קרא את ספריו. "דיברו עליו מעט כשהייתי בתיכון, בשיעורי ספרות רוסית, אבל אני לא זוכר יותר מדי. אמי היא שהסבירה לי שהוא אחד הסופרים הגדולים ביותר במאה ה־20", אומר פוליאקובסקי.
אמו, ילנה, מתארת כיצד גילתה את אחד מספריו של סולז'ניצין חבוי בין ספרי משפחתה במהלך העידן הסובייטי. "הייתי נערה, והוריי הבהירו שאסור לי להגיד לאף אחד שהספר הזה נמצא אצלנו בבית. הוא היה 'פרי אסור'. העידן הזה היה שונה כל כך, שקשה לבן שלי לדמיין אותו".

סולז'ניצין מת ב־3 באוגוסט 2008, בגיל 89. הוא עלה לגדולה בברית המועצות כשיצא לאור ספרו הראשון, "יום בחיי איוואן דניסוביץ'", בשנת 1962. זו הייתה הכתיבה הראשונה בעידן הסובייטי שתיארה את חיי היומיום בגולאג. הספר התבסס על שבע השנים שהסופר עצמו בילה במחבוש, משום שמתח ביקורת על סטלין.
ספרו הנקרא ביותר של סולז'ניצין, "ארכיפלג גולאג", הוא תיעוד ארוך המתאר את הטרור הסובייטי מבפנים. הוא נמכר במיליוני עותקים ברחבי העולם לאחר שהוברח מברית המועצות ופורסם בפריז ב־1973. הרשויות הסובייטיות גירשו את סולז'ניצין מיד לאחר מכן, והוא בילה 20 שנים בגלות בארה"ב, עד שחזר עטור ניצחון לרוסיה בשנת 1994.
אלכסנדר אלטוניאן, מרצה לעיתונות באוניברסיטה הבינלאומית במוסקבה, אומר שהדור הצעיר לא מעוניין בספרי ההיסטוריה עבי־הכרס של סולז'ניצין או בספרי הפרוזה הקשים שלו. "בכיתה של שלושים תלמידים, לא יותר משניים או שלושה קראו ספר שכתב סולז'ניצין. רובם לא יודעים עליו דבר".
אולגה מיבסקאיה, מורה ללשון וספרות רוסית, מקדישה שיעורים רבים ליצירת סולז'ניצין, כולל "יום בחיי איוואן דניסוביץ'" ו"ארכיפלג גולאג".
"אני מצטטת את הקטעים החזקים ביותר של 'ארכיפלג גולאג' לתלמידים שלי. לא ייאמן שלא מלמדים את כל זה בשיעורי היסטוריה. זוהי ההיסטוריה של המדינה שלנו. הם מוכרחים לדעת אותה כדי שהיא לא תחזור על עצמה".
בשנים האחרונות רוסיה נוטה להציג את סטלין באור חיובי מאוד: גורמי ממשל ממעיטים בערכם של הדיכויים והקולקטיביזם הכפוי שהובילו למותם של עשרות מיליונים. ובכל זאת, סולז'ניצין ממשיך להיות כותב משפיע על רוסים רבים. בשנה שעברה, בסקר לאומי שבחן את דמויות המאה ה־20 הנערצות ביותר ברוסיה, סולז'ניצין הגיע למקום החמישי, מאחורי דמויות כמו הקוסמונאוט יורי גגארין וגאורגי ז'וקוב, מצביא מלחמת העולם השנייה.
הנשיא ולדימיר פוטין, שציטט בעבר את סולז'ניצין בנאומיו, הורה לערוך חגיגה רשמית ביום הולדת המאה של הסופר בחודש דצמבר הקרוב. פסל של סולז'ניצין יוצב ברחוב במוסקבה שקרוי על שמו. שנה לפני שנפטר העניק פוטין פרס לסולז'ניצין, שנעשה יותר ויותר לאומן ושמרן בשנותיו האחרונות, ותמך בדרכו של פוטין.
תרגום: אלחנן שפייזר