בלילה סתווי וגשום לאחרונה, כלבי שרלוק ואני מצאנו רגע מבורך של הפוגה מחיי הרחוב ברומא במסעדה חדשה – ודי ייחודית בעיר וברחבי איטליה – בשם המתאים פיאוטו, המילה האיטלקית ל"לרחרח".
המקום החדש, המיועד עבור לקוחות על ארבע רגליים וחבריהם הדו-רגליים, נפתח בחודש שעבר באזור פונטה מילביו, שכונה המפורסמת בחיי הלילה שלה. עיצוב הפנים משדר אווירה יוקרתית וסידורי הישיבה חמים ומפנקים בגובה הרצפה ל-12 כלבים ולמלווים שלהם – עם מחצלות סגלגלות רכות המונחות לצד שולחנות שיש, קערות קרמיקה מהודרות ובקבוקי מים מפוארים בצד.
התפריט, כפי שהגו הבעלים, מציג מנות מהמטבח ה"עילי" במחירים סבירים, אך מתחמק מסוגיות של "גזענות של מינים" על ידי אי אפליה: המנות לכלבים מתוחכמות כמעט באותה מידה – כולל בחירה ממגוון קוקטיילים פירותיים שאינם מבוססי אלכוהול (בני אדם יכול להזמין את הזנים האלכוהוליים). וגם, אומרים הבעלים, כל האוכל שהם מגישים לכלבים ניתן לאכילה גם על ידי בני אדם.
"לילה אחד, אחת האורחות החליטה שהיא צריכה לטעום את הארוחה של הכלב שלה", אמר מרקו טוראנו, 33, מנהל המסעדה ואחד משלושת בעליה. "מסתבר ששניהם היו מרוצים מהתוצאה".
עם זאת, ככל שהחוויה האנושית-כלבית שזורה זו בזו, שני המטבחים נפרדים למדי. זה שבו מכינים מזון לכלבים ממוקם בתא עם חלונות, הנראה היטב בקצה התחתון של האולם המרכזי, בעוד מנות אנושיות מוכנות עמוק יותר בתוך המסעדה.
ארוחת הערב המפוארת למראה של שרלוק הוגשה בקערה שחורה יוקרתית. ברגע שהיא הונחה על הקרקע, הוא זינק אליה בתשוקה לא מלכותית בעליל ובלע הכל תוך דקות ספורות. זה נראה כאילו הוא נהנה מאוד.
לוקה גרמטיקו, 42, היה זה שהכין והגיש את הארוחה, אבל על מאלף הכלבים הוותיק הזה מוטלת חובה חיונית נוספת: לשחק את אמן טקסי הכלבים, כאשר עליו גם לשמור על אווירה שלווה בין הלקוחות השונים, אשר מטבע הדברים עלולים לעתים לריב אחד עם השני.
כשהלכתי עם שרלוק ליד שולחן אחר עם גורת פיטבול מתוקה אך שרירית בקושי בת שנה, גרמטיקו ראה כיצד ההתלהבות הפנימית של הקורגי שלי עלולה לעורר תגובה שלילית. הוא הופיע במהירות מאחורי הגב שלי, משך בנימוס ברצועה של שרלוק וכך מנע בזריזות תקרית דיפלומטית.
פיאוטו נפתחה רק בנובמבר האחרון והבעלים המשותף מריו טוראנו אמר שהיא כבר מצליחה "מעבר לציפיות" ובתפוסה מלאה בימי חמישי עד שבת. הוא הוסיף כי במסיבת חג המולד ביום רביעי, המסעדה הייתה עמוסה לחלוטין.
בינתיים, לשרלוק היה מזל טוב יותר בהתחברות עם נינה, כלבה מגזע מעורב, ביישנית בת 4, שרחרחה בהיסוס את הקורגי שלי תוך שהיא גם מחליפה מבטים עם פודל במרחק של כמה מטרים.
"גם נינה אהבה מאוד את ארוחת הערב שלה", אומרת לוריס גרמבון, בת 24, שפית פיצה טבעונית ברומא. היא אכלה ארוחה די עשירה לדבר קטן כזה: אורז, בקר, גזר וגבינה, וקערה נוספת – אורז, דג וקישואים – כמנה שנייה. "אני אכלתי ניוקי עם קייל שחור וכרוב ניצנים", אמרה גרמבון.
"בפעם הבאה היא בטח תזמין את הקינוח – וכנראה גם משהו לשתות", אמרה גרמבון, "אני רק צריכה להבין אם היא גם תרצה את זה".
