איראן הזהירה אתמול (יום ב') שהסנקציות המחודשות שהטילה עליה ארה"ב יפגעו קשות בכלכלת המדינה ויעמיקו את המשברים הקיימים במזרח התיכון. על כן, הפצירה בבית המשפט הגבוה ביותר של האו"ם להקפיא את הלחץ הכלכלי שמפעיל ממשל טראמפ נגד טהרן.
מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפיאו הגיב לפנייה האיראנית לבית הדין הבינלאומי בהאג, אמר כי הטענות של טהרן "חסרות בסיס" והגן על הסנקציות ככלי שנועד לוודא את ביטחונם של אזרחי ארה"ב.
ההיכל הגדול לצדק בהאג הוא הבמה האחרונה שבה מוצג המאבק הקריטי בין וושינגטון לטהרן סביב נושא שאיפותיה הגרעיניות של איראן. הנשיא דונלד טראמפ אמר בחודש מאי האחרון שיוציא את ארה"ב מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015, ויטיל מחדש סנקציות על טהראן. וושינגטון גם איימה בסנקציות על מדינות אחרות אם לא יפסיקו לייבא נפט מאיראן עד תחילת נובמבר.
ביולי הגישה איראן פנייה רשמית לבית הדין על מנת לערער על ההחלה מחדש של העיצומים. טהרן טענה כי הסנקציות פוגעות בהסכם משנת 1955 הידוע בשם "אמנת הידידות" המסדיר ומקדם קשרים כלכליים ודיפלומטיים בין שתי המדינות. ההסכם נחתם בשלב שבו ארה"ב ואיראן עוד היו בעלות ברית לאחר המהפכה ב-53' – אותה ליבו ארה"ב ובריטניה – שבסופו של דבר מיסדה את שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי.
אולם הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות נותקו לאחר המהפכה המוסלמית ב-1979, שהובילה להשתלטות על השגרירות האמריקנית בטהרן ולמשבר בני הערובה שהגיע אחריה. למרות ההתדרדרות הדרמטית ביחסים, האמנה נותרה בתוקף.
לאיראן וארה"ב יש היסטוריה של ליטיגציה בבית הדין הבינלאומי לצדק, במשברים שכללו את ההשתלטות על השגרירות ויירוט מטוס נוסעים איראני שזוהה בטעות כמטוס קרב. הפסיקות של בית הדין – שתפקידו ליישב סכסוכים בין מדינות – הן סופיות ומחייבות משפטית. אולם, עדיין לא ברור אם ארה"ב תציית לפסיקה שקובעת כי עליה להקפיא את הסנקציות.
בשימועים ביום שני, טהרן ביקשה ששופטי בית הדין יגישו בדחיפות הוראה שתקפיא את הסנקציות בזמן שהתיק שתוקף את חוקיותן נדון – תהליך שיכול לקחת שנים רבות. ההחלטה בנושא הבקשה הדחופה להקפאה תתקבל ככל הנראה בעוד כמה שבועות.
הנציג האיראני מוחסן מוהבי אמר לבית הדין כי הסנקציות האמריקניות הן הפרה ברורה של אמנת 55', מכיוון שהן "מיועדות להזיק ככל האפשר לכלכלה האיראנית". הוא קרא למדיניות הסנקציות של טראמפ "אך ורק תוקפנות כלכלית נגד המדינה שלי". מוהבי אף הזהיר שהסנקציות עלולות להחריף מתחים אזוריים.
דבריו נאמרו יום לאחר ששר הביטחון האיראני התחייב שמדינתו תמשיך לתמוך בממשל הסורי על מנת להבטיח שקט אזורי. ישראל הביעה חשש סביב השפעתה הגוברת של איראן בסוריה, והאשימה את טהרן בניסיון למצוא נקודת אחיזה בסמוך לגבול עם המדינה היהודית. ארה"ב מפעילה לחצים על איראן להסיג את לוחמיה מהאזור.
עסקת הגרעין, שאותה הוליך ברק אובמה ב-2015, כאשר עוד היה בבית הלבן, הטילה מגבלות על תכנית הגרעין האיראנית, בתמורה להסרת רוב הסנקציות האמריקניות והבינלאומיות נגד טהרן. אך העסקה נחתמה עם מגבלות זמן ולא התייחסה לתכנית הטילים הבליסטיים של איראן או למדיניות החוץ שלה בסוריה ובאזורים אחרים. טראמפ כינה את ההסכם "העסקה הגרועה ביותר אי פעם".
חלק מבעלות הברית של ארה"ב מנוגדים אף הם לסנקציות ומתאמצים להותיר את העסקה בחיים. בשבוע שעבר, האיחוד האירופי הכריז על חבילת תמיכה כספית שתסייע לייצוב הכלכלה האיראנית הצומחת.
פומפיאו כינה את הפניה לבית הדין הבינלאומי ניסיון "להתערב בזכויות הריבוניות של ארה"ב לנקוט בצעדים חוקיים, בכללם ההחלה מחדש של סנקציות, שהן חיוניות להגנה על הביטחון הלאומי שלנו". ארה"ב, הטוענת שלבית הדין אין סמכות שיפוטית לדון בתיק, אמורה להציג את טענותיה המשפטיות היום.
מזכיר המדינה האמריקני אמר שעורכי הדין "יגנו במרץ" על ארה"ב, "ואנו נמשיך לפעול עם בעלות בריתנו על מנת להתנגד לפעילויות הממשל האיראני הגורמות לאי-יציבות באזור, לחסום את המימון שהוא מעביר לארגוני טרור, ולהתייחס לצבירת הטילים הבליסטיים ומערכות נשק מתקדמות אחרות אשר מסכנות את השלום והיציבות העולמית. אנחנו גם נוודא שלאיראן אין דרך לנשק גרעיני – לא עכשיו, ולא אף פעם".
תרגום: אלחנן שפייזר
