היום (א') לפני 20 שנה, דיווחים מפוזרים על משהו "מגניב" החלו לצוץ בעיתוני האוניברסיטאות והמכללות ברחבי ארה"ב: אתר בשם thefacebook.com.
"מקום פופולרי מאוד עבור סטודנטים 'להסתובב' ולפגוש סטודנטים אחרים ברחבי המדינה", תיאר עיתון הסטודנטים של אוניברסיטת ג'ורג'יה סאות'רן את התופעה. "מאות" נרשמו, דיווח הרווארד קרימזון. "כבר להיט מיידי", כתב קורנל דיילי סאן. "רבים מדווחים על קבלת בקשות חברות מאנשים שהם לא דיברו איתם שנים", סיפר הווסליאן ארגוס.
פייסבוק, שהושקה ב-4 בפברואר 2004, עבור סטודנטים באוניברסיטת הרווארד, היא כעת בגיל שרבים מהאנשים הראשונים שהצטרפו אליה היו בזמנו – 20. עבור רבים מאותם משתמשים מוקדמים, הרשת החברתית עצמה עשויה להרגיש כעת כמו אותו חבר ותיק שהם לא דיברו איתו שנים. מישהו שפעם הם נהנו מחברתו אבל מאז השתנה לא מעט. מסוג האנשים שהם יודעים עליהם רק דרך, ובכן, פייסבוק.
לפני שהיא הייתה פלטפורמה בה הדודה המוזרה פרסמה ממים מוזרים ודעות שהיינו מעדיפים לא לקרוא ולפני שהמייסד החנון שלה ננזף על ידי הסנאט האמריקני על כך שיש לו "דם על הידיים", הפייסבוק היה ממש כיף. המבוגרים של דור המילניום זוכרים.
אם הייתם שם לפני 20 שנה, כנראה ביצעתם "Poking" לחברים שלכם ופרסמתם עדכוני סטטוס בגוף שלישי, דוגמת "Moshe is playing dukim" (בהתחלה האתר היה באנגלית בלבד). ייתכן שהשתתפתם באירוע מאוד רגיל ופרסמתם 28 תמונות שצולמו במצלמה דיגיטלית של חבר, תוך תיוג של כל אחד ואחת מהחברים שבתמונות, באלבום עם כותרת ממילות השיר האהוב עליכם. אולי אפילו היה לכם דיון עם בן/בת על מתי הגיע הזמן לקחת את מערכת היחסים שלכם מ"זה מסובך" ל"רשמי" בפייסבוק.
גלנדה מאוק לעולם לא תשכח את התקופה ההיא, בין השאר בגלל שפונקציית ה"זיכרונות" של פייסבוק רוצה ללא הפוגה להזכיר לה את זה. במאמר משנת 2005, מאוק – אז גלנדה קמאצ'ו – דיברה על כמה האתר הפך מציאת חברים מהשיעורים שלה לקלים, וכיצד הוא עזר לחיים הרומנטיים שלה. כשהיא גרמה לבחור שיצאה איתו בשם לואיס קירבאן לעדכן את הדף שלו, הוא לחץ על "במערכת יחסים", ובכך שדרג את הזוג לחבר ולחברה.
"זה הרגיש מיוחד כי היית צריך להירשם דרך המייל כדי שיהיה לך חשבון", אמרה מאוק, שכיום בת 38. "הרבה מהדברים שהייתי משתפת בהם היו טיפשיים".
פייסבוק הפכה לפלטפורמה הראשונה לבדיחות פנימיות בין חברים, שפורסמו ב"קיר" של חבר, כך שכולם יוכלו לראות שיש לך בדיחה פנימית איתם, מחשבות "עמוקות" על הווייתנו בעולם כעדכוני סטטוס וקבוצות כמו "אלופי ליגת הכדורגל של המתנ"ס".
"קרינג' היא המילה שעולה לי בראש כשאני חושב על כל הדברים האלה", אמרה מאוק. "עכשיו אף אחד לא מעוניין לראות את 17 התמונות מטיול סוף השבוע שלך, אבל פרסמתי את כולם".
אבל אם כבר לדבר על קרינג', בואו נדבר עם בקי גולדשטיין. במספר ציטוטים של קפסולת זמן, גולדשטיין התפארה בכל הדברים הנפלאים שאפשר ללמוד על החברים לכיתה באמצעות הכלי החדש הזה – מיומנות שתזכה בקרוב למיתוג מחדש של "סטוקינג בפייסבוק".
היא בהחלט לא צפתה את המסלול של פייסבוק. "אני לא יודעת אם אפילו הייתה לי יכולת לדמיין – שלא לדבר על להבין – למה פייסבוק הפך". למה זה הפך? לכוח מרושע שמשפיע לרעה על התרבות שלנו, כנראה. לא מגניב, בהחלט. קפסולת זמן של כמה מהשנים הטובות ברשת? גם זה.
"האינטרנט היה טוב יותר ב-2005, ואנחנו צריכים לחזור אחורה", אמר קירבאן, החבר של מאוק באוניברסיטה. "כאילו, פעם זה היה שימושי ומהנה. עכשיו זה רק חמישה אתרים גרועים".
ההבטחה של פייסבוק בהתחלה הייתה היכולת לכמת ולגבש את החברויות של בוגרים צעירים באופן שגרם לחיבורים חדשים וישנים להרגיש מהותיים. שלא נאבד את הקשר עם החברים מהתיכון, או עם אותו אדם שפגשנו באיזשהו אירוע חד-פעמי, אם היינו "חברים" שלו.
בשנת 2004, קארה סטרייט אמרה לכתבת ב"הרווארד קרימזון" שהיא לא באמת חושבת שהדבר הזה בפייסבוק – שאז היה פתוח רק לקבוצת סטודנטים נבחרת – עומד להמריא. היא הייתה סטודנטית ראשונה באוניברסיטת קולומביה, שכבר הייתה לה רשת חברתית משלה.
פייסבוק ניצחה בסופו של דבר והפכה לדבר הפופולרי ביותר בארצות הברית – ובהמשך בעולם כולו.
פייסבוק נפתחה לכולם. היא השיקה את הניוז פיד, עם האלגוריתם הכל-יכול שלה. היא השיקה את ה"לייקים". היא עברה עיצוב מחדש, ואז עוד עיצוב מחדש. בשנת 2012, היא הוציאה "פוסטים מקודמים", הידועים גם כ"פרסומות". ב-2015 היא הגיע למיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם, מספר שיכפיל את עצמו תוך שנתיים. בשנת 2016, חברת נתונים בשם Cambridge Analytica השיגה את הנתונים האישיים של מיליוני משתמשים באמצעות חידוני הרשת ועל פי פרסומים רבים, השתמשה בהם כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בשנת 2021, מארק צוקרברג שינה את שם החברה ל-Meta, ובשנה שלאחר מכן, הוציא סלפי מ-Metaverse, פלטפורמת מציאות מדומה של החברה.
"אני זוכר שהרגשתי אי נוחות עמוקה שהדבר הזה שהצטרפתי אליו, שהרגיש כמו הגן המוקף חומה הזה, רק עבור החברים והחברים שלי לכיתה – פתאום היה פתוח", אמר דן בובקוף, שכיום מפיק פודקאסט. "אני חושב שקיבלתי בקשת חברות מהבוס שלי. וזו הייתה נקודת מפנה עבורי".
להיות בפייסבוק, 20 שנה מאוחר יותר, מרגיש "קצת כמו ללכת לקניון שפעם היה 'המקום'", אמר בובקוף, "ועכשיו זה מלא בחנויות טרנדיות איומות לדברים שאני אף פעם לא רוצה".
אם להיות בפייסבוק ב-2004 היה סימן היכר של היותנו צעירים, עכשיו זה מיקרוקוסמוס של גיל העמידה. זה לא מקום לצעירים כבר הרבה זמן. רק 19 אחוז מבני הנוער בגילאי 13-17 מבקרים בפייסבוק מדי יום, על פי סקר של מרכז המחקר Pew שפורסם בדצמבר.
איך משתמשים מוקדמים של פייסבוק משתמשים באתר עכשיו, אם הם אכן טורחים להשתמש בו? לקניית רהיטים ב-Marketplace, וקבוצות ייעודיות לכך. "זה כמו משחק פעולה במחשב", היא אמרה. "בדיוק כירורגי, אני אכנס בזהירות לפייסבוק ואלך ישר לקבוצה הזו רק כדי לקבל את הפרטים. אני אף פעם לא גוללת בפיד".
סטרייט, הסטודנטית לשעבר מקולומביה, נכנסה שוב לאתר השבוע, כניסוי. פונקציית ה"זיכרונות" חשפה כמה פנינים:
"הו, יש תמונה שלי מ-2009", היא אמרה. "זו דווקא אחלה תמונה".
"אם אני גוללת למטה מעבר לזיכרונות, אני מיד רואה מסיבה כלשהי ממים של "The Office", היא הוסיפה, "הנה פוסט ממישהו שהיה לי ויכוח די משמעותי איתו בשנה שעברה. מאז לא דיברנו".
בטח כבר ניחשתם שמאוק וקירבאן שינו בסופו של דבר את סטטוס מערכת היחסים שלהם בפייסבוק בחזרה ל"רווקים". זה היה פחות משנה אחרי שהם הצטרפו לפייסבוק. "אבל בסופו של דבר התחתנתי עם אחד החברים שלו", היא צחקה.
קירבאן עזב את פייסבוק לחלוטין ב-2009, לאחר שטיול בטנזניה שכנע אותו שהוא לא צריך את זה בחייו. הוא ביטל את החשבון שלו אבל הבין שהחברה שמרה את הנתונים שלו. "הייתי צריך לשלוח להם מכתב דרישה משפטית כדי שימחקו את הנתונים, הוא אמר. עכשיו הוא באינסטגרם (שבבעלות מטא, צוקרברג עדיין מנצח, איכשהו).
