לפני פחות משנה, אסון בו רכבת נוסעת ירדה מהפסים, שלח ענן אדיר של כימיקלים מסוכנים מעל מזרח פלסטין שבמדינת אוהיו שבארצות הברית, והבהיל את העיירה המונה כמעט 5,000 תושבים.
כעת, דו"ח חדש מזהיר שאסונות נוספים מסוג זה עלולים להתרחש: בכל רגע נתון, יותר מ-3 מיליון בני אדם נמצאים בסיכון ללא ידיעתם, שכן רכבות "רעילות" – המלאות בכימיקל דליק ומסרטן ביותר, המשמש ליצירת פלסטיק – נעות בין טקסס לניו ג'רזי.
הדו"ח, שפורסם על ידי Toxic-Free Future, קבוצת מחקר והסברה לבריאות סביבתית, ו-Material Research, קבוצה החוקרת זיהום רעיל ואי-שוויון, יצר מפה שמעריכה מסלול קבוע ליותר מ-18 אלף טונות של הכימיקל, ויניל כלוריד. הדרך מתחילה במפעלי OxyVinyl בטקסס – יצרנית מובילה של החומר – ונגמרת במפעלים בניו ג'רזי. הכימיקל הרעיל משמש בדרך כלל במוצרי פוליוויניל כלוריד – חומרים פלסטיים כולל צינורות, ציפוי כבלים וחומרי אריזה.
במשך כל יום, יותר מ-200 קרונות רכבת מלאים בחומר הכימי מועברים על פני כ-3,200 ק"מ של מסילות ברזל בארה"ב – כולל דרך מרכזי אוכלוסייה גדולים, נכתב בדו"ח. יש מומחים שחוששים שללא התערבות, ההובלה ההמונית של החומר תהיה עוד אסון בריאותי וסביבתי שרק מחכה לקרות.
האיום ש"רכבות הפצצה" מהוות כשהן נעות ברחבי ארה"ב, והאסונות להן הן כבר גרמו, אמורים להספיק כדי לשקול מחדש את תפוצת הכימיקל לחלוטין, אמר מחבר הדו"ח מייק שייד. "התאונות האלה לא קורות כל יום. הן לא קורות כל חודש. אבל זה יקרה שוב", אמר שייד מ-Toxic-Free Future, "ואנחנו חושבים שהדרך הטובה ביותר למנוע את האסון הגדול הבא שבו מעורב ויניל כלוריד היא להפסיק את הייצור והשימוש בו".
כשהתבקשו להגיב, ב-OxyVinyl אמרו כי החברה אינה דנה בהובלת מוצריה.
בדצמבר, הסוכנות להגנת הסביבה השיקה הערכה רשמית של הסיכונים של ויניל כלוריד, תהליך שעשוי להימשך שלוש שנים לפחות. ה-EPA אמר כי יחקור האם הכימיקל מהווה "סיכון בלתי סביר לבריאות האדם או לסביבה".
סנאטורים רפובליקנים ביקרו אתמול בחריפות את ראש משרד הכימיקלים של ה-EPA, מיכל פרידהוף, על ההחלטה, במהלך שימוע סוער. סנטור מרקוויין מולין מאוקלהומה האשים את ממשל ביידן ב"כמעט מלחמה בפלסטיק", וציין כי ויניל כלוריד נמצא בפלסטיק פוליוויניל כלוריד, הידוע יותר בשם PVC. "זה מעלה נורות אדומות כי אנחנו משתמשים בצנרת PVC כמעט בכל הבתים שלנו עכשיו, דרך הניקוז או דרך המים", אמר מולין.
ויניל כלוריד הוא חומר מסרטן ידוע – הקשור לסרטן הכבד, המוח, הריאות והשד, ובעיות בריאות אחרות – שעלול להיות קטלני כששואפים אותו. חשיפה לטווח קצר לגז חסר הצבע עלולה לגרום לסחרחורות, נמנומים וכאבי ראש, על פי הסוכנות להגנת הסביבה.
להשפעות בריאותיות הקשורות לסרטן עשוי לקחת עשרות שנים להופיע והן עשויות להיות ייחודיות מספיק כדי שהרופאים יתעלמו מהן, אמר ג'רלד מרקוביץ, מומחה להיסטוריה של ויניל כלוריד במכללת ג'ון ג'יי. בעיני מרקוביץ, זה הופך את הסכנות בחשיפה ל-ויניל כלוריד למסוכנות יותר.
"כשיש לך משהו כמו מונומר ויניל כלוריד – שזה חומר מסרטן – והוא ממש נוסע ברחבי הארץ, ויש תאונות שמתרחשות שמערבות כימיקלים מסוכנים – כולל מונומר ויניל כלוריד – ואנשים לא יודעים מה נוסע דרך העיר שלהם", אמר מרקוביץ, "אני חושב שזה מספק בסיס חזק מאוד להפסקת הייצור של הכימיקלים המסוכנים ביותר הללו".
מסילות ברזל לא יכולות להבטיח שלא יהיו תאונות ירידה מהפסים, אמר מרקוביץ והוסיף כי "המשלוח של מונומר ויניל כלוריד כבר פגע במרכזי אוכלוסייה". "יכול להיות שזה לא יקרה בעוד שישה חודשים. זה אולי לא יקרה בעוד שנה, אבל זה בטוח יקרה בשלב מסוים בעתיד עם השלכות הרות אסון שכבר ראינו", הוא אמר.
נציגי הרכבת מתעקשים שמסילות משא יישארו דרך בטוחה ואחראית לשינוע חומרים מסוכנים. "יותר מ-99.9% מכלל החומרים הכימיקלים המועברים ברכבת מגיעים ליעדם ללא 'שחרור' שנגרם מתאונת רכבת", אמרה ג'סיקה כהנק, דוברת איגוד הרכבות האמריקניות. "למרות זאת, לאירוע אחד יכולה להיות השפעה משמעותית על עיר או כפר, וזו הסיבה שהתעשייה ממשיכה לתעדף שיפורים מתמשכים כדי להגן על האנשים שלנו ומרכזי האוכלוסייה שלנו".
על פי ההערכות, 3 מיליון בני אדם – ומתוכם כ-670,000 ילדים הלומדים בבית הספר – חיים בטווח של 1.6 ק"מ מהנתיב המודגם בדו"ח החדש. במקומות מסוימים לאורך תוואי הרכבת, אפרו-אמריקנים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר בסיכון. ואם הייתה שריפה גדולה של מסילת ויניל כלוריד או ירידה מהפסים, כל מי שנמצא בקו הראשון הראשון נכלל בפינוי הראשוני שהומלץ על ידי משרד התחבורה האמריקני. "אם תאונה כזו תתרחש באזור מאוכלס בצפיפות כמו העיר יוסטון, אני רועדת מהמחשבה על ההשלכות", היא אמרה.
דיוויד רוזנר, פרופסור למדעי רפואה חברתית והיסטוריה באוניברסיטת קולומביה, אמר כי "בחמישים השנים האחרונות, תעשיית הויניל הייתה מודעת לבעיות הסביבתיות שפליטת ויניל מציבה למקומות יישוב ברחבי הארץ. למעשה, יישובים שלמים נעקרו והושמדו על ידי ויניל, הן באמצעות זיהום אוויר והן במשברים סביבתיים של מי תהום. במובן מסוים, תאונת רכבת אינה אלא סופה של שרשרת ארוכה של משברים סביבתיים שנגרמו מהייצור שלה".
נציגי תעשיית ויניל כלוריד מתעקשים על בטיחות בראש סדר העדיפויות של יצרנים ברחבי הארץ. "יצרנים אמריקנים של מונומר PVC ו-ויניל כלוריד מצייתים לכמה מתקנות הבטיחות והסביבה המחמירות ביותר בתעשייה הכימית", אמר נד מונרו, נשיא מכון ויניל.
מונרו הוסיף כי קבוצת הסחר, המייצגת יצרנים מובילים של מוצרים הכוללים מונומר ויניל ומונומר ויניל כלוריד, עובדת עם ה-EPA במהלך הערכה של המוצרים, שהיא מקווה שתבטיח עוד יותר שייצור מוצרי ויניל כלוריד ומוצרי PVC יהיה בטוח".
מצדם, איגודי עובדים בתחום התחבורה מאמינים שההתמקדות צריכה להיות בשיפור הבטיחות בתשתית ובכוח העבודה כדי להבטיח שהובלת חומרים מסוכנים תהיה בטוחה יותר עבור עובדי הרכבת והקהילה הסובבת במקרה של ירידה מהפסים. היו 1,500 תאונות רכבת, כולל ירידה מהפסים ונזק למסילה או לציוד, במהלך כמעט 12 החודשים מאז אסון מזרח פלסטין, על פי נשיא מחלקת הסחר של AFL-CIO, גרג ריגן.
מבחינתם, המטרה היא למזער את ירידת הפסים באמצעות תקני בטיחות טובים יותר ולתת לצוותי התגובה כלים טובים יותר למקרי אסון. "צריכות להיות דרישות בטיחות חזקות יותר עבור כל העובדים שמבטיחים שהרכבות נעות בבטחה ברחבי הארץ", אמר ריגן. מחלקת מסחר התחבורה תמכה לאחרונה בהצעות להובלה בטוחה יותר של חומרים מסוכנים, לרבות המלצות להכשרה טובה יותר של מגיבי חירום, יותר בדיקות והצעות לסימון קרונות רכבת הנושאים חומר מסוכן.
"אנחנו צריכים לוודא שמסילות הברזל מחזירות את תרבות הבטיחות לפעילותן ומבטיחות שהחברים שאני מייצג, העובדים, יקבלו כל כלי שהם צריכים כדי להפעיל את הרכבות בצורה בטוחה", אמר ריגן.
החוקרים מקווים שהמחקר שלהם יספיק כדי לדרבן ספקי ויניל ומפיצים גדולים לבצע שינויים לפני שהאסון הבא יתרחש. "עבור עיירות כמו מזרח פלסטין ופולסבורו, אנחנו חייבים ללמוד מטעויות העבר כדי שאף יישוב אחר לא יצטרך לעבור את מה שהם עברו", אמר ריגן.
