מדען ויוצר סרטי טבע צילמו לאחרונה תמונות וסרטון נדירים ביותר של עמלץ לבן שנדמה כאילו זה עתה נולד, סמוך לסנטה־מוניקה שבקליפורניה. צילומי הרחפן בחודש יולי שעבר עוררו התלהבות מהולה בספקנות בקרב מומחים, שמנסים מזה שנים להבין את אחד הצדדים המסתוריים ביותר בחייהם של הכרישים האימתניים: איפה מתחילים חייהם.
"היכן עמלצים לבנים משריצים את 'גוריהם' – זאת אחת התעלומות הימיות הגדולות ביותר", אומר טובי קרטיס, מומחה ימי ואקולוג כרישים במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית. לדבריו, "תצפיות של עמלצים לבנים שנולדו זה עתה הן נדירות ביותר, וכל סרטון או תצלום חדשים עשויים להיות בעלי ערך עצום".
במחקר שפורסם השבוע בכתב העת "ביולוגיה סביבתית של דגים" נאמר שהתיעוד מציג עמלץ לבן באורך כמטר וחצי שמשיל מעליו קרום לבן. הצוות טוען שהחומר עשוי להיות נוזל עוברי, אינדיקציה לכך שמדובר ב"גור", תינוק־כריש שהושרץ אולי רק לפני כמה שעות.
לחלופין, הם מודים, ייתכן שלכריש הייתה בעיית עור.
שמונה כרישות מעידות
בלתי אפשרי כמעט להגיע למסקנה החלטית בשל מגבלות הצפייה מרחוק בחיות החמקניות הללו. אך הצוות תיאר בשקיקה את מסקנותיו בכתב העת, בתקווה שהן יתדלקו את החיפוש אחר ראיות נוספות. "אני יכול לדבר רק על התצפיות שלי: העמלץ הלבן הזה זז בגמלוניות, באופן לא תזזיתי, כאילו הוא מגלה דברים בפעם הראשונה", אומר קרלוס גאונה, יוצר סרטי טבע מוכר ברשת. הוא מצא את הכריש בסופו של יום ארוך של הטסת רחפנים יחד עם פיליפ סטרנס, מדען כרישים ואקדמאי באוניברסיטת קליפורניה בריברסייד.
אלא שכמה מומחים לכרישים אשר לא היו מעורבים במחקר מפקפקים באפשרות שהכריש הושרץ רק לאחרונה. וגם אם ההשערה הזאת נכונה, הם הזהירו, קשה להפיק מסקנות מכלילות מתוך תצפית אחת קצרה. "אני מעריך את העובדה שהכותבים פרסמו את המידע הזה, אבל אני חושב שהם צריכים להיזהר כשהם משווקים אותו", אומר פרופ' כריסטופר לואו, מרצה לביולוגיה ימית וראש מעבדת הכרישים באוניברסיטת קליפורניה סטייט בלונג־ביץ'.
לואו מסכים שהדג שתועד בצילומים "הוא בהחלט עמלץ לבן צעיר", אבל תומך ברעיון שיש לו בעיית עור – והוסיף שגם זה עשוי להיות מעניין מבחינה מדעית. "נדיר שיש לנו הזדמנות לחקור אותם, מכיוון שכאשר הם חולים ומתים, הם שוקעים לקרקעית. נדיר מאוד שתקבל גישה לחיה הסובלת ממחלה כלשהי או מוטציה גנטית".
העולם מוקסם אולי מעמלצים לבנים, אך רוב מה שאנחנו יודעים על ה"הריונות" וה"לידה" שלהם מגיע מתצפיות חלקיות מאוד. אחת הסיבות לכך היא שהעמלצים הלבנים נודדים ממקום למקום ומבלים חלק גדול מחייהם באמצע האוקיינוס השקט. עד לא מזמן לא הייתה טכנולוגיה למעקב מרחוק אחריהם.
"אנשים רבים אומרים לי, 'חשבתי שאנחנו יודעים כבר הכול על עמלצים לבנים, הם מופיעים בערוצי טבע כל הזמן'", אומר פרופ' לואו, אך בכל מה שקשור להריונות שלהם, "כל מה שאנחנו יודעים עליהם מגיע משמונה כרישות בערך… הם חמקניים מאוד, ודיסקרטיים מאוד כשהם מזדווגים ומשריצים".
גן שעשועים לכרישים
יוצר הסרטים גאונה למד על חייהם של עמלצים לבנים כשבילה אלפי שעות בתצפיות ובתיעוד חייהם באמצעות רחפנים – ולעיתים הראה בפירוט צבעוני עד כמה הם חיים בקרבה לבני אדם.
בקיץ 2021 הוא שם לב למשהו מוזר. חופי דרום קליפורניה ידועים כגן שעשועים לעמלצים לבנים צעירים, אך במשך כשלושה שבועות בסוף יוני ובתחילת יולי הוא הבחין בכמה עמלצים לבנים גדולים ונפוחים מאוד. הוא נוכח באותה תופעה בקיץ הבא, ואז שוב בקיץ 2023.
כדי לזהות בבירור את מינו של כריש, חוקרים נדרשים לבחון את איברי הרבייה שלו. גאונה, שבתצפית מרחוק חשד שהוא רואה נקבות "הריוניות", שאל את המדען סטרנס אם הוא רוצה ללוות אותו מעט בעבודה בשטח. השניים הגיעו לחוף סמוך לעיר קרפינטריה בבוקר יום ראשון שטוף שמש ביולי. רק לפנות ערב, כשסוללות הרחפן כמעט התרוקנו, עמלץ לבן קטנטן שחה בטווח הצילום סמוך לאזור שבו גאונה ראה את אחד הכרישים הנפוחים צולל אל מעמקי הים.
"מה זה לעזאזל?", שאל סטרנס.
עמלצים לבנים הם אפורים מלמעלה, ופרט לבן לחלוטין נראה כמו לבקן. לכריש הספציפי הזה גם היו סנפירים מעוגלים ולא חדים – סימן לעמלץ לבן צעיר, שסנפיריו רכים עדיין. בהמשך, כששני השותפים לתיעוד בחנו את התצלומים לפרטיו, הם שמו לב למשהו מעניין עוד יותר: הצבע הלבן היה למעשה שכבה שנשלה מגופו של הכריש.
במאמרם פירטו סטרנס וגאונה את טענתם שהכריש עשוי להיות בן פחות מיום. המקום שנמצא בו היה סימן לכך. לדברי לואו, בחלק המזרחי של צפון האוקיינוס השקט, נקבות עמלץ לבן בוגרות שוחות אל אמצע הים בין חצי האי באחה קליפורניה ובין איי הוואי. הן מבלות שם כשנה לפני שהן שבות בחזרה אל חופי קליפורניה או מקסיקו, שידועים כאזורי מחיה של עמלצים לבנים צעירים. השאלה היכן במסלול הזה הכרישות משריצות עודנה פתוחה.
מומחה הכרישים החלוצי א' פיטר קלימלי הציע ב־1985 שהעמלצים הלבנים נולדים בקיץ המאוחר ובסתיו המוקדם במים שמדרום לפוינט קונספשן, בסנטה־ברברה. כעת, לדבריו, נראה שהאזור התרחב צפונה.
הכול תלוי בציפוי
עניין אחר הוא גודלו המוערך של הכריש. כרישות "הריוניות" נלכדו בעבר כשהן "אוצרות" גור שלם כמעט בבטניהן – כריש שאורכו כמטר וחצי. סטרנס וגאונה התייעצו עם עמית, והגיעו למסקנה שהכריש שצילמו היה באורך כזה בערך, אך הם מציינים שיש אי ודאות מסוימת באשר לגודל המדויק.
לדברי פרופ' לואו, מדענים יודעים להגיד שבתוך "רחם" אימהותיהם, ה"עוברים" הכרישים נשטפים בנוזל הדומה במרקמו לשמנת. סטרנס וגאונה חושדים שהנוזל הלבן שראו על העמלץ הלבן הצעיר הוא שאריות של הנוזל הזה. אך רוברט הואטר, יועץ מדעי בכיר בעמותת OCEARCH, שתומכת בחקר עמלצים לבנים, אומר שאינו מכיר ראיות לכך שהחומר הזה הופך למין ציפוי על גורים. הוא הוסיף שהתצלומים הוצגו במפגש באוסטרליה בשנה שעברה, ושהחוקרים מסוקרנים מאוד אך לא משוכנעים, כאמור, שמדובר בכריש שזה עתה נולד.
"במקרה של עמלצים לבנים, אנחנו יודעים היכן הצעירים נמצאים, אנחנו יודעים היכן הם גדלים, אך היכן הלידה עצמה מתרחשת – זאת שאלה בלתי פתורה", אומר הואטר. "אם לא יעלה בידינו לקחת דגימה של הציפוי הלבן ולקבוע מהו בדיוק, לא נוכל להזים את האפשרות שלכריש הזה פשוט הייתה מחלת עור כלשהי".
מדענים אחרים אומרים שתיעוד של כרישים בצבע דומה, או איסוף דגימות של הציפוי, יסייעו לקבוע מה בדיוק רואים בצילום. גאונה וסטרנס מסכימים, ולדברי גאונה הוא כבר מפתח תוכנית לתצפית רצופה בקיץ הקרוב, בתקווה לפענח את התעלומה.
