נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הזהיר כי נאט"ו מסתכנת במלחמה גרעינית אם היא תשלח כוחות לסייע לאוקראינה, מה שיגביר את הלחץ על בעלות בריתה של קייב בארה"ב ואירופה, בדיוק בזמן שכוחותיה יוצאים למתקפה.
"דובר על שליחת כוחות צבא נאט"ו לאוקראינה", אמר היום (ה') פוטין בנאומו השנתי בפני האסיפה הפדרלית של מחוקקים ובכירים במדינה. "אנחנו זוכרים את גורלם של אלה ששלחו את הכוחות שלהם לארצנו בעבר, והפעם ההשלכות על המתערבים הפוטנציאליים יהיו הרבה יותר טרגיות".
ארה"ב ואירופה "חייבות להבין שיש לנו גם נשק שיכול לפגוע במטרות בשטחן ושכל זה באמת מאיים בסכסוך עם שימוש בנשק גרעיני, שעלול להוביל להרס הציוויליזציה", אמר פוטין. הוא מנה נשק אסטרטגי רוסי חדש שנכנס לשירות צבאי, כולל טילים בליסטיים בין-יבשתיים מסוג Sarmat, המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים.
האיום הגיע לאחר שנשיא צרפת עמנואל מקרון סירב השבוע לשלול שליחת חיילים לאוקראינה, רעיון שנדחה על ידי הבית הלבן וקנצלר גרמניה אולף שולץ. זאת בזמן שכוחות רוסים מתקדמים באוקראינה, שמתקשה לספק לכוחותיה תחמושת בזמן שיותר מ-60 מיליארד דולר בסיוע צבאי של ארה"ב נעצרו בקונגרס על רקע מחלוקות פוליטיות.
אירופה מגבירה את הייצור הביטחוני בתגובה לתוקפנות של רוסיה. ובכל זאת, גורמים רשמיים אוקראינים מודאגים שרוסיה עלולה לצבור תאוצה ולפרוץ את ההגנות שלה עד הקיץ, אלא אם כן בעלות בריתה יגבירו את זרימת התחמושת. הערכות קייב לגבי מצב שדה הקרב הופכות עגומות יותר ויותר.
חלק ניכר מנאום הדגל של פוטין, שנמשך שיא של שעתיים ושש דקות, הסתכם במניפסט שלו לבחירות לנשיאות ב-15-17 במרץ, שיאריך את שלטונו של כמעט רבע המאה – בשש שנים נוספות.
בשפה המזכירה את מלחמת העולם השנייה, המכונה ברוסיה "המלחמה הפטריוטית הגדולה", הוא החל את דבריו בשבח תרומתם של אזרחים העובדים מסביב לשעון במפעלים לייצור אמצעי לחימה ונשק עבור הצבא הנלחם באוקראינה.
"כולם ממלאים את חלקם בשבילנו כדי להשיג ניצחון", אמר פוטין, שחזר והדגיש כי רוסיה נותרה מחויבת למטרות הפלישה שלה בפברואר 2022.
ארה"ב ובעלות בריתה הטילו סנקציות חדשות על רוסיה בשבוע שעבר לציון שנתיים לתחילת המלחמה. כאשר הוצאות הביטחון מסייעות לזירוז צמיחה, רוסיה מסתגלת בהדרגה לשנים של צעדים חסרי תקדים שלא הצליחו למוטט את כלכלתה.
ובכל זאת, פוטין איבד חלק גדול מההגנה המוניטרית של רוסיה. כ-300 מיליארד דולר מנכסי הבנק המרכזי נותרו מוקפאים בחו"ל, בעוד ארה"ב ואירופה שוקלות אמצעים לשימוש בכספים כדי לעזור לאוקראינה.
רוסיה הטילה פיקוח על ההון כדי לחזק את הרובל, שנחלש בכמעט 18% מול הדולר בשנה האחרונה. הנכסים הנזילים של הקרן הלאומית לרווחה ירדו כמעט במחצית מאז החלה המלחמה, כאשר הממשלה מנצלת עתודות כדי לנסות להגן על הכלכלה.
בתוך רוסיה, הקרמלין ריסק את ההתנגדות עם הדיכוי הקשה ביותר מזה עשרות שנים. מותו של אלכסיי נבלני, אויבו הבוטה ביותר של פוטין ב-16 בפברואר במחנה כליאה בקוטב הצפוני, היווה מכה קשה לתנועת האופוזיציה של רוסיה, שמנהיגיה נמצאים בעיקר בגלות או בכלא. הלווייתו של נבלני במוסקבה שהוכרזה ביום שישי מציעה את המדד המשמעותי ביותר לתמיכה באופוזיציה במדינה מאז החלה המלחמה.
פוטין קבע תוכניות להגביר את ההוצאות על תמיכה ממשלתית לאמהות ועל שירותי בריאות כדי לעזור לבטל את הירידה באוכלוסיית רוסיה ולשפר את תוחלת החיים בקדנציה הבאה שלו. הוא התחייב להעלות את משכורות המורים ב-5,000 רובל (55 דולר) לחודש מספטמבר, ולתקן אלפי בתי ספר וגני ילדים עד 2030.
פוטין, בן 71, הוא כבר השליט הרוסי בעל הכהונה הארוכה ביותר מאז סטאלין. על פי שינויים חוקתיים שאומצו ב-2020, הוא זכאי להתמודד לשתי קדנציות נוספות שיימשכו עד 2036, אז יהיה בן 83.
