מנהיג סיעת המיעוט הרפובליקנית בסנאט, מיץ' מקונל, הודיע שלשום על כוונתו לפרוש מההנהגה בנובמבר, לאחר שמילא את התפקיד במשך תקופה ארוכה יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה האמריקנית.
משמעות הפרישה היא סופו של עידן בפוליטיקה האמריקנית. מקונל, בן 82 מקנטקי, התבלט בין חבריו לסנאט במשך עשורים. הוא בלם בהצלחה תוכניות דמוקרטיות, השתמש בכוחו כדי לעצב מחדש את מערכת המשפט הפדרלית, ובשלהי הקריירה שלו מתח ביקורת חריפה על הנשיא דונלד טראמפ, במיוחד לאחר המהומה בקפיטול ב־6 בינואר 2021. באחרונה צידד מקונל בשליחת סיוע צבאי לאוקראינה, והוא התמודד עם ביקורת נוקבת על כך מבעלי בריתו של הנשיא לשעבר בסנאט.
מקונל נאבק בבעיות בריאות בשנה האחרונה, כולל תקרית שבה קפא באמצע דיבורו במהלך מסיבת עיתונאים בקפיטול. לדברי מקורביו, מקונל החליט שלא יתמודד שוב על ההנהגה עוד לפני שנפל וסבל מזעזוע מוח באירוע גיוס תרומות בשנה שעברה. בחודשים האחרונים הוא הודיע למעגל מצומצם של עוזריו ויועציו שהוא מוכן להודיע על החלטתו, ורק חיכה להזדמנות המתאימה להכריז על כך לציבור הרחב.
ההכרזה ככל הנראה תצית מלחמת ירושה ממושכת במפלגה הרפובליקנית. הניכור בין מקונל ובין טראמפ, שהוחמר בעקבות ההתקפות של הנשיא לשעבר נגד אשתו של מקונל, מזכירת התחבורה לשעבר איליין צ'או, רופף את אחיזתו של הסנאטור הבכיר במפלגה.
מקונל הודיע על כוונתו לעזוב את ההנהגה בנאום רגיש במליאת הסנאט ביום רביעי. בין היתר הסביר שזאת הייתה תקופה קשה למשפחתו, לאחר מות אחותה הצעירה של אשתו. "כשמאבדים קרובת משפחה אהובה, במיוחד בגיל צעיר, תהליך האבל מלווה בחשבון נפש מסוים", אמר מקונל. "אולי זו דרכו של הא־ל להזכיר לנו את מסע החיים שלנו, לתעדף מחדש את ההשפעה של העולם שכולנו נהיה מוכרחים להשאיר מאחור. מלאו לי 82 בשבוע שעבר, וקץ תרומתי לעולם קרוב מכפי שהייתי רוצה שיהיה".

הסנאטור סיפר על ראשית הקריירה שלו בקונגרס ב־1984, בתקופת ממשל רייגן, כשהיה רק בן 42: "אם הייתם אומרים לי שאחרי ארבעים שנה אעמוד מולכם בתור המנהיג הוותיק ביותר בהיסטוריה של הסנאט האמריקני – בכנות, הייתי חושב שהשתגעתם". הוא רמז שבכוונתו לכהן בסנאט עד סוף כהונתו, שתסתיים ב־2026.
מקונל נבחר להנהיג את מפלגתו בסנאט בשנת 2006 ומילא את התפקיד מאז, בעוד המפלגה עוברת מהמיעוט לרוב ובחזרה. הסנאטור מקנטקי בילה את החודשים האחרונים במאבק עם חבריו למפלגה על שליחת מיליארדי דולרים בסיוע לאוקראינה. האגף הבדלני במפלגה – בגיבוי טראמפ – מתנגד לסיוע, אך מקונל הציג את הסיוע לבת הברית של ארה"ב במונחים קיומיים, והצטרף לכמעט שני תריסר רפובליקנים שהצביעו בעדו החודש.
מקונל ציין שהוא עוזב את התפקיד ב"בהירות ושלווה מוחלטת", וכי עסק בקידום האידיאלים שלו – אך המפלגה לא ניצבה לצידו. "אני מכיר את הפוליטיקות בתוך המפלגה שלי", הוסיף הסנאטור, "יש לי חסרונות רבים – חוסר הבנה של פוליטיקה הוא לא אחד מהם. עם זאת, אני מאמין יותר מתמיד שהמנהיגות הבינלאומית של אמריקה חיונית לשימור 'העיר הזוהרת על הגבעה' שרונלד רייגן דיבר עליה".
הנשיא ביידן, שכיהן לצד מקונל בסנאט במשך שנים רבות, אמר שהוא "מצטער" לשמוע על החלטתו של הסנאטור לזוז הצידה. "סמכתי עליו, ויש לנו מערכת יחסים מצוינת", אמר ביידן, "אנחנו רבים בלי סוף. אבל הוא מעולם לא הציג מצג שווא".
לדברי סנאטורים, הם הופתעו מההודעה. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, לחץ את ידו של מקונל בתום הנאום, והסנאטורית הרפובליקנית סוזן קולינס, בעלת ברית ותיקה, חיבקה אותו. הברכה המרגשת ביותר למקונל הגיעה מהסנאטורית העצמאית קירסטן סינמה. מקונל עטף אותה בחיבוק דוב ארוך ואחז בידיה עת שהשניים שוחחו בשקט. כשקולינס נאמה בתגובה לנאומו של מקונל, סינמה ישבה לבד בצד הרפובליקני של החדר ומחתה את דמעותיה. גם הסנאטורית ליסה מרקאוסקי נחנקה מדמעות לאחר נאומו של מקונל. "לא היה מנהיג טוב יותר שהתמקד כל כך בשלמות המוסד", היא אמרה.
מקונל נדר להיות "מלאך המוות" אם הדמוקרטים יכבשו את הבית הלבן ב־2020, אך התמודד גם עם זעם מימין מכיוון שהסכים לעבוד עם הדמוקרטים מדי פעם על סדרי עדיפויות משותפים, כולל הצבעות לחבילת תשתית גדולה ומימון ביטחוני לבעלות בריתה של ארה"ב.

בקדנציה הקודמת של נשיא דמוקרטי בבית הלבן הוא הרגיז את אנשי המפלגה היריבה כשחסם בהצלחה את הנשיא ברק אובמה מלאייש מושב בבית המשפט העליון שהתפנה עם מותו של השופט אנטונין סקאליה במהלך קמפיין 2016. ומאוחר יותר פעל בזריזות כדי לגייס רוב למלא את המושב שהתפנה על ידי השופטת רות באדר גינסבורג בקמפיין 2020.
הטקטיקה המבריקה ששימשה אותו להשיג מטרות שמרניות בסנאט גררה נזיפות ועוררה ביקורת מצד דמוקרטים. עם זאת, מקונל תמיד הביע יראת כבוד למוסד הסנאט ופעל לפי כלליו – כולל כששמר על חוק הפיליבסטר הדורש רוב מיוחד כדי להעביר את רוב החקיקה, חרף קריאות לביטולו כשלרפובליקנים היה רק רוב זעום.
כאמור, ההחלטה של מקונל גם נתנה את האות לקמפיין להחלפתו בתפקיד הקשה של ניהול חברי מפלגה שכוללת גם מתונים כמו קולינס וגם טראמפיסטים מושבעים כמו הסנאטור טד קרוז. המועמדים המובילים להחליפו כוללים את סגנו הבכיר של מקונל, ג'ון ת'ון מדרום־דקוטה, ג'ון קורנין מטקסס וג'ון בארסו מוויומינג – כולם הודיעו על תמיכתם בטראמפ ב־2024.
"אני חושב שהמתנה שמיץ' נתן לנו היא הזמן להרהר בשאלה הזו", אמר הסנאטור קווין קריימר, "הוא מותיר מאחוריו נעליים גדולות למלא", הודה ת'ון, וסירב לומר אם יתמודד על החלפת מקונל.
"הבחירות האלה יתקיימו עוד תשעה חודשים, ויש בחירות חשובות הרבה יותר עד אז. אלה הבחירות שאנחנו צריכים כדי לכבוש את הנשיאות ואת הסנאט ובית הנבחרים, ובהן אני מתמקד", אמר באראסו, הרפובליקני השלישי בחשיבותו בסנאט. קורנין אמר שהוא "לא הסתיר" את כוונותיו להתמודד לפקיד.
סקוט ג'נינגס, אסטרטג רפובליקני ובן ברית ותיק של מקונל, אמר שהוא מאמין שמקונל ימשיך לשחק תפקיד פעיל בסנאט גם לאחר שיתפטר. לדבריו הוא עשוי אולי לנסות להתמנות ליושב ראש ועדת ההקצאות: "נראה איך הוא פועל כשהוא משוחרר מאחריות של מנהיגות", אמר ג'נינגס.