קלאודיה שיינבאום התמלאה בזעם. המועמדת המובילה לנשיאות מקסיקו הובילה בנינוחות בסקרים עם פתיחת הבחירות המקדימות של המפלגה שלה בקיץ האחרון. אבל אחר צהריים יום אחד, כשהייתה בדרכה לפגישה בבית מלון, היא נתקלה בעשרות תומכים של יריבה הראשי, שצעקו שההתמודדות מוטה.
שיינבאום, שבדרך כלל שומרת על קור רוח, פסעה פנימה והתעמתה עם אלפונסו דוראזו, האחראי על ניהול הפריימריז במפלגת מורנה. "כאשר אני מגיעה למקום כלשהו, אני דורשת שיכבדו אותי", הכריזה תוך שהיא מכה על השולחן בחוזקה, "הבנת?".
הסצנה, שתועדה בסרטון, הפכה ויראלית. "מעולם לא ראינו את קלאודיה שיינבאום בצורה כזו, עם אופי חזק כזה, עם הכעס הזה", ציין כתב הטלוויזיה חואקין לופז־דוריגה.
שיינבאום (61) עומדת להיכנס לספריה היסטוריה כנשיאה הראשונה של מקסיקו והיהודייה הראשונה שתכהן בתפקיד. סקרים שפורסמו לקראת הבחירות מחרתיים מראים שהיא נהנית מהובלה רחבה על פני המועמדת הבאה, היזמית השמרנית סוצ'יטל גאלבס. יש לה קורות חיים מרשימים, הכוללים דוקטורט בהנדסת סביבתית וקדנציה בראשות עיריית מקסיקו־סיטי.
ובכל זאת, אחרי כמעט רבע מאה במגזר הציבורי, היא נותרה חידה, וידועה בעיקר כבת־חסותו השקטה של הנשיא אנדרס מנואל לופז אוברדור, המנהיג הכריזמטי הידוע בכינוי אמל"ו – ראשי התיבות של שמו המלא. השאלה היא אם הנשיאה שיינבאום תוכל להיחלץ מצילו של קודמה בתפקיד ולנהל מדינה שסובלת מאלימות ומוסדות פוליטיים מעורערים.
אוברדור ייסד את מפלגת מורנה ב־2014, ועד מהרה היא הפכה לכוח הבולט בפוליטיקה המקסיקנית. היא שולטת בקונגרס וב־23 מתוך 32 הממשלות המקומיות של מדינות מקסיקו. אף ששיינבאום היא המועמדת לנשיאות, אנשי המפלגה נותרו נאמנים באופן מוחלט לנשיא המכהן כיום.
"ברור לי שהיא רוצה להיות אדם עצמאי, אבל אנחנו במצב חסר תקדים", אמר הפרשן הפוליטי קרלוס הרדיה, שהיה יועצו של אוברדור בהיותו ראש עיריית מקסיקו־סיטי. "במקום שהכוח יוחזק על ידי המדינה המקסיקנית, הוא מרוכז באדם אחד", הוא הוסיף.
עוצמת ההשפעה של אוברדור על שיינבאום מתבטאת אפילו בסגנון הדיבור האיטי ומלא ההפסקות שלו, שהיא מאמצת פעמים רבות. עם זאת, הפרופיל שלה שונה באופן ברור: בעוד שאמל"ו מציין לעיתים קרובות את אמונותיו הנוצריות, שיינבאום איננה דתייה וממעטת לדבר על המורשת היהודית שלה. סבה היגר מליטא כדי להימלט מאפליה ומרדיפות הנאצים, וסבתה ספרדית שהיגרה מבולגריה מסיבות דומות.
אוברדור אינו דובר אנגלית ואינו אוהב לנסוע לחו"ל, ושיינבאום ערכה מחקר פוסט־דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. אחותה ובתה מתגוררות בארצות הברית.
לנשיא, שגדל בדרום העני של מקסיקו, יש קסם כפרי המזכיר את קסמו של ביל קלינטון, ואשר סחף אותו לנשיאות. שיינבאום גדלה כבת לאליטה האינטלקטואלית בבירה, נהנית משיעורי בלט יומיים ומהוראה פרטית בצרפתית. המכנה המשותף של השניים הוא תשוקתם לפעילות פוליטית.
הוריה של שיינבאום היו שמאלנים אדוקים, והחביאו בארונם עותק של הקפיטל מאת קרל מרקס. אמה, מרצה לביולוגיה, איבדה את עבודתה לאחר שהשתתפה בהפגנות הסטודנטים ב־1968 נגד המערכת החד־מפלגתית ששלטה במקסיקו במשך עשורים.
"בבית שלי דיברנו על פוליטיקה בארוחת הבוקר, הצהריים והערב", אמרה שיינבאום לעיתונאי ארתורו קאנו בשיחה שפורסמה בספרו קלאודיה שיינבאום: פרזדינטה.
כשהייתה סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו (UNAM), אוניברסיטת הדגל של המדינה, צללה שיינבאום לפוליטיקה סטודנטיאלית. רוסאורה רואיז, אקדמאית וידידת המשפחה, נזכרה בתשוקתה של שיינבאום לסייע לעניים. בשלב מסוים, אמרה רואיז, שיינבאום בילתה שבועות בקהילה הילידית במדינת מיצ'ואקאן במרכז מקסיקו, ועסקה בעיצוב תנורי בישול יעילים יותר לנשים עניות. "היא החליטה שעל ידי לימוד המדע היא תוכל לתרום יותר למקסיקו", אמרה רואיז.
נראה שהאירוע הבולט ביותר מבחינת שיינבאום היה שביתת הסטודנטים שעזרה לארגן ב־1987 כדי להיאבק בתוכנית להעלות את שכר הלימוד. מאז היא הפכה לחלק מדור חדש של פוליטיקאים שמאלנים שצמחו מהאוניברסיטה כשהמערכת החד־מפלגתית התפרקה. לימים רבים מהם התבלטו במפלגה הדמוקרטית המהפכנית, ועזרו לאוברדור להיבחר לראשות עיריית מקסיקו־סיטי בשנת 2000.
כשהיה ראש העירייה מינה הנשיא הנוכחי את שיינבאום לשרת הסביבה שלו והפקיד בידיה את אחד ממיזמי הדגל שלו: בניית "קומה שנייה" בפריפריקו, הכביש המקיף את הבירה. הוא היה הפוליטיקאי הכריזמטי, הידוע בבדיחותיו במסיבות העיתונאים היומיות ובנסיעותיו מסביב לעיר בפולקסווגן חבוטה, והיא הייתה המהנדסת הממושמעת שסיפקה השלמת מיזמים בזמן.
בבחירות לנשיאות 2018 הצביעו המוני הבוחרים המקסיקנים, המאוכזבים משחיתות, מאלימות ומכלכלה חלשה, לאמל"ו. בינתיים שיינבאום הייתה לאישה הראשונה שכיהנה בראשות עיריית מקסיקו־סיטי.
במובנים רבים, ראשות העיר של שיינבאום הייתה שיעור בפרגמטיזם. כדי להילחם בפשע, היא הביאה את עומר גרסיה הרפוך – לשעבר ראש הבולשת הפדרלית של מקסיקו, שעבד באופן הדוק עם רשויות החוק האמריקניות. הוא היה נצר למשפחת שוטרים השנואה על רבים בשמאל: סבו היה שר ההגנה ב־1968, כשכוחות הביטחון טבחו במאות מפגינים פרו־דמוקרטיים, רבים מהם סטודנטים, בכיכר טלטלולקו במקסיקו־סיטי.
שיינבאום טוענת שמקרי הרצח הופחתו בכמחצית בתקופת כהונתה. מומחים הטילו ספק במספרים אלה וציינו ששיעור גדל והולך של מקרי מוות אלימים – כ־30 אחוזים – פשוט מסווגים "לא מוגדרים" ואינם נכללים בסטטיסטיקות הרצח. ובכל זאת, מדען המדינה רודריגו פניה קבע שהייתה "ירידה חשובה מאוד בהרבה פשעים".
ממשלת שיינבאום הקימה יחידת מודיעין משטרתית מיוחדת, עודדה שיתוף פעולה בין תובעים לשוטרים, ופנתה למומחים כדי לקבל רעיונות חדשניים, כולל טכניקות שהושאלו מ"מבצע הפסקת אש" – תוכנית שפותחה להפחתת אלימות כנופיות בבוסטון.
"אחד היתרונות הגדולים של שיינבאום הוא שהיא הימרה הימור פוליטי על שימור של כוח משטרה אזרחי", אמר פניה. בתור נשיא נקט אוברדור גישה הפוכה וקיצץ את התקציבים של המשטרות המקומיות, תוך הרחבת תפקידי הצבא בלחימה בפשע שגאה במהלך הקדנציה שלו.
פרשנים בתחום המדיניות העירונית אומרים שהיא ידועה יותר במיזמים גלויים מאוד – שבילי אופניים, אוטובוסים חשמליים, רכבלים לשכונות עניות – מאשר בחזון ארוך טווח. "החטא הפוליטי הגדול שלה", אמרה אריקה אלקנטר, מרצה ללימודים עירוניים ב־UNAM, היה תחזוקה לקויה של מערכת המטרו הענקית.
במאי 2021 קרס גשר במערכת המטרו וגרם למותם של 26 אנשים. שיינבאום שכרה חברת ייעוץ נורבגית כדי לחקור את הסיבות. היא שיבחה את הדו"חות הראשוניים שלה, שהאשימו שגיאות בנייה שהתרחשו תחת קודמיה. אבל כשהדו"ח הסופי של החברה גם ציין תחזוקה לקויה, היא כינתה אותו "מוטה ושקרי".
שיינבאום אינה ידועה בכריזמה שלה. "באופן כללי, אני אדם מופנם", אמרה לקאנו. חולשותיה הפוליטיות היו מובהקות בבחירות אמצע הקדנציה ביוני 2021. מורנה זכתה בפחות ממחצית מ־16 הנציגויות של מקסיקו־סיטי, הבסיס הפוליטי של השמאל במשך עשורים. בעוד שלדברי מומחים ההצבעה ייצגה תגובת נגד של המעמד הבינוני לאוברדור, היא גם שיקפה את חוסר יכולתה של שיינבאום להשפיע על מצביעים לתמוך במפלגת השלטון.
אם תעלה לנשיאות, היא תעמוד בפני משימה עצומה. בעוד שצרת הפשע המאורגן ואלימות הקרטלים רק הלכה וגדלה תחת מדיניות "חיבוקים במקום קליעים" שהציג הנשיא הנוכחי כשנכנס לתפקיד, אוברדור הצליח לאזן בין הסיעות המתחרות של מפלגת מורנה, לשמור על יציבות פוליטית במדינה ולהגן על רעיון הריבונות הלאומית שלו, תוך סיפוק הדרישות האמריקניות בנוגע לסמים, למסחר ולהגירה. אבל בנוסף הייתה לו תמיכה חזקה ממורנה. "זו המפלגה שלו", אמר הרדיה, "שיינבאום תצטרך לבנות בסיס כוח משלה".
אוברדור כבר קבע חלק מהאג'נדה של שיינבאום. הוא התווה את המדיניות המרכזית של הקמפיין שלה, כולל תיקון חוקתי לבחירת שופטי בית המשפט העליון בבחירות ישירות.
מהלך זה מדאיג את המקסיקנים, החוששים שתומכיו של הנשיא יבחרו בבעלי בריתו. הוא כבר החליש מוסדות עצמאיים כמו מועצת הבחירות. אם מפלגת מורנה תזכה ברוב מיוחס בקונגרס, הדרוש לאישור התיקון, המפלגה עשויה להשתלט על כל שלוש רשויות השלטון.
אוברדור, שנהנה מאור הזרקורים, אומר שיפרוש לחווה שלו בג'ונגלים של דרום המדינה כשכהונתו תסתיים באוקטובר, ואף יעזוב את הפוליטיקה לנצח. המקסיקנים מפקפקים בכך.
שיינבאום לועגת לרעיון שאוברדור ימשיך לנהל את הממשלה. "מה", אמרה לקאנו, "אישה לא יכולה לעשות דברים, וצריכה גבר מאחוריה שיגיד לה מה לעשות?"
