שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס הציג שלשום, על רקע המלחמה באוקראינה, הצעה חדשה להחייאת גיוס חובה – יותר מעשור אחרי שחובת השירות הלאומי בוטלה. הצעתו של השר עולה לדיון בזמן שעוד ועוד מדינות אירופיות שוקלות להחזיר בצורה כזו או אחרת חוקי גיוס חובה בתגובה לתוקפנות הרוסית. מדובר בדרך נוספת שבה גרמניה מאמצת סדרי עדיפויות חדשים במדיניות צבאית ובינלאומית. "אנחנו צריכים להיות מוכנים להרתיע מתקפה", אמר פיסטוריוס לכתבים.
במסגרת התוכנית של פיסטוריוס ל"שירות צבאי סלקטיבי", כל בני גיל 18 בגרמניה יקבלו שאלון שיאמוד את התעניינותם בצבא, המכונה בונדסווהר. 400 אלף גברים צעירים יחויבו למלא את השאלון מדי שנה, אך לפי החוקה הגרמנית לנשים תינתן האפשרות לעשות זאת מרצונן, ללא חובה חוקית. פיסטוריוס הוסיף שלכל מי שימלא את השאלון תהיה הזכות החוקית להתנגד לגיוס מסיבות מצפון.
לדברי השר, כ־100 אלף גברים צפויים לגלות עניין בכל שנה בגיוס לצבא. בדומה למה שמכונה "המודל הסקנדינבי" של שוודיה ונורבגיה, בין 40 ל־50 אלף צעירים יוזמנו בשלב זה לתהליך מיון. כ־5,000 מהמועמדים המתאימים ביותר יוזמנו לשישה חודשי שירות צבאי – עם אפשרות הארכה של עד 17 חודשים. כל אלה נוסף לעשרת אלפים המתנדבים שנרשמים כיום מדי שנה לשירות צבאי. "אנחנו רוצים את הטוב ביותר ואת המוטיבציה הכי טובה", הסביר פיסטוריוס.
המטרה של משרד ההגנה היא להגדיל את מספר המשרתים בצבא ל־203 אלף חיילים עד שנת 2031, וכן ליצור כוח של עד 260 אלף חיילי מילואים. בגרמניה יש כיום כ־18 אלף חיילים ו־60 אלף חיילי מילואים בלבד.
בשיא המלחמה הקרה, מול העוצמה המשולבת של מדינות ברית ורשה במזרח אירופה, למערב גרמניה היה צבא של 400 אלף איש והיא הוציאה כ־4 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי שלה על הגנה – כפול מיעד ההוצאות הנוכחי של נאט"ו. כל הצעירים גויסו בגיל 18, ומי שלא רצה לשרת בצבא היה חייב להתייצב לשירות אזרחי, כגון עבודה בבית אבות. עד שנת 2011 תקופת שירות החובה הגיעה לשישה חודשים בלבד, לעומת 18 חודשים בשנות השישים.
כאשר מספר גדל והולך של צעירים בחרו בשירות אזרחי וצורכי הצוות הצבאי הצטמצמו באופן ניכר, הקנצלרית אנגלה מרקל החליטה לשים קץ לשירות החובה הלאומי ב־2011 – מהלך שפיסטוריוס כינה "טעות".
סקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על כך שכמעט שני שלישים מהגרמנים תומכים בהחזרת השירות הצבאי. במשך שנים הצבא היה מושא ללעג בשל מחסור מפורסם במשאבים, כולל טנקים, תחמושת ואפילו תחתונים תרמיים. פיסטוריוס מצידו התחייב לשנות את המצב מהיסוד ולשפר את יכולתו של הצבא בתחום ההגנה הטריטוריאלית בעזרת קרן מיוחדת של 108 מיליארד דולר, שככל הנראה תממן את השינויים עד 2028. שר ההגנה אמר שוב ושוב שגרמניה חייבת להיות "מוכנה למלחמה" עד 2029.
גרמניה אינה המדינה האירופית היחידה ששוקלת את החזרת השירות: יותר מעשר מדינות ברחבי היבשת – כולל אוסטריה, דנמרק, אסטוניה, פינלנד, יוון, לטביה, ליטא, נורבגיה, שוודיה ואוקראינה – מנהיגות כיום שירות חובה בצורות שונות. בתום המלחמה הקרה הפך היעדר האיום הצבאי הישיר לטיעון פופולרי למעבר מגיוס לשירות צבאי התנדבותי, אך כיום המצב השתנה מהיסוד.
בבריטניה, שבה בוטל השירות ב־1960, ראש הממשלה רישי סונק מתכנן להציג צורה חדשה שלו אם המפלגה השמרנית תישאר ברחוב דאונינג 10 לאחר הבחירות ב־4 ביולי. לפי התוכנית של סונאק, ילדים בני 18 יבחרו בין תקופה של שנה בצבא או השמה בהתנדבות לסוף שבוע אחד בחודש. ממשלת הולנד שוקלת גם היא שירות חובה כדי למלא את המחסור של 9,000 חיילים בצבא הסדיר.
החל משנת 2026 דנמרק מתכננת להרחיב את הגיוס הצבאי שלה לנשים, ולהאריך את שירות הגיוס שלה מארבעה ל־11 חודשים. ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אמרה שהממשלה שואפת להשיג "שוויון מלא בין המינים". לנשים כבר מותר להתנדב, ובשנה שעברה הן היו רבע מ־4,700 אזרחי דנמרק ששירתו בצבא.
לאחר הסיפוח הרוסי של חצי האי קרים לפני עשור, אוקראינה וליטא גם החזירו שירות לאומי חובה לגברים בגילאי 18 עד 26. על פי מחקר השוואתי מ־2022 על השירות הלאומי האירופי, כ־90 אחוז מהמתגייסים בליטא נרשמים מרצון, אך הצבא מסתמך על רשימות גיוס שנוצרו באופן אקראי כדי לבחור את החיילים הנותרים. לטביה גם החזירה לתוקף בשנה שעברה שירות חובה בצבא.
