יצרנית התרופות הדנית בוואריאן נורדיק הודיעה שלשום כי חתמה על חוזה לאספקת 440 אלף מנות של חיסון לאבעבועות הקוף המיועדות ל"מדינה אירופית" ששמה לא צוין. כדי לא לגרום לבהלה, היצרנית מסרה שההזמנה הייתה צפויה ומתוכננת מראש: "ההזמנה נכללה בתוכניות לשנה זו", מסר מנכ"ל החברה פול צ'פלין, "והיא לא תשפיע על היכולת שלנו לתמוך בממשלות ובארגונים בטיפול במצב החירום שהכריז ארגון הבריאות העולמי בנוגע לאבעבועות הקוף".
ארגון הבריאות העולמי מסר ביום שלישי כי התפרצות אבעבועות הקוף (Mpox) במערב – ובמיוחד בשוודיה – איננה בגדר מגפה עולמית כמו הקורונה, משום שקיים ידע רב על הנגיף ועל האמצעים לשלוט בו. הארגון הודה כי דרוש מחקר נוסף על זן אבעבועות הקוף קלייד בי־1 (Clade b1), שסוכנות האו"ם הכריזה עליו ביולי 2022 כמצב חירום בריאותי בינלאומי, אך הבהיר כי אפשר לרסן את התפשטות הזן המוכר בי־2, החמור פחות. "אנו יודעים מהם הצעדים הדרושים כדי לחסל את התפשטות הזן הזה באירופה", הבהיר המנהל האזורי של אירופה מטעם ארגון הבריאות העולמי, הנס קלוגה, בתדרוך בז'נבה.
מצב החירום בוטל במאי 2023. "אנחנו שולטים במגפת אבעבועות הקוף באירופה הודות לשיתוף פעולה ישיר עם האוכלוסיות המושפעות ביותר", דיווח קלוגה. "המעקב הצמוד, חקירות ההדבקות, השינויים בהתנהגות האוכלוסיות המושפעות והחיסונים – כל אלה תורמים לשליטה בהתפרצות".
דובר ארגון הבריאות העולמי טאריק יאסרוביץ' אומר כי הסוכנות לא ממליצה על שימוש במסכות. "אנחנו גם לא ממליצים על חיסון המוני, אלא על חיסון באזורי התפרצות לקבוצות בסיכון", הוא מסביר.
החיסונים לאבעבועות הקוף פותחו במקור למחלת האבעבועות השחורות, והם יעילים גם נגד נגיפים אחרים במשפחת האורטופקס. בשנים האחרונות נעשה שימוש בשני חיסונים עיקריים למחלה: MVA-BN שמייצרת בוואריאן נורדיק, ו־LC16 היפני. קיים גם חיסון ה־ACAM2000, שפותח מחיסון לאבעבועות שחורות ואושר בארצות הברית. החיסונים מיועדים לשימוש מניעתי.
לדברי יאסרוביץ' מחקרי היעילות מוכיחים שאפשר להגיע לרמת הגנה טובה מפני אבעבועות הקוף לאחר קבלת החיסון. עם זאת, נדרשים כמה שבועות לאחר הזריקה כדי לפתח חסינות למחלה.
שאלה של בהלה
אין תשובה פשוטה לשאלה עד כמה מוצדקת הבהלה שהתפשטה בעולם מפני המחלה. אבעבועות הקוף הופיעה לראשונה בבני אדם בסביבות שנת 1970 ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. במשך עשרות שנים הוגבלה הופעתה לקומץ מדינות אפריקניות, ושיעור התמותה של הנדבקים בה הוערך ב־1־10 אחוזים. בשנת 2022 התפשטה אבעבועות הקוף למקומות אחרים בעולם, ובמערב שיעור התמותה ממנה נמוך מאוד – 0.2 אחוזים מהנדבקים.
ההבדל בשיעורי התמותה נובע ככל הנראה מכמה משתנים. ראשית, מי שחי בארה"ב או באירופה צפוי לקבל טיפול רפואי הולם ומהיר הרבה יותר מאשר חולים ברוב מדינות אפריקה. הסכנה באבעבועות הקוף "תלויה מאוד באיכות הטיפול הבסיסי", אומר אנטואן ז'סאין, וירולוג המתמחה במחלה. לפיכך, שיעור התמותה הכלל עולמי שנמדד בהתפרצות המגפה הנוכחית – בסביבות 3.6 אחוזים – היה יכול להיות נמוך בהרבה, אילולא הייתה מתפרצת בעיקר ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
גם תזונה לקויה הופכת את הנדבקים לפגיעים יותר. רוב המתים מאבעבועות הקוף בקונגו – 500 מתים מבין 15 אלף החולים שתועדו – הם ילדים, ורבים מהם סובלים מתת־תזונה. לעומת זאת, במגפת אבעבועות הקוף בקונגו בשנים 2022־2023, השיעור הקטן של המתים – 200 איש מבין 100 אלף חולים – ייצג בעיקר מבוגרים שמערכת החיסון שלהם נחלשה בשל נגיף האיידס. הפער בשיעורי התמותה מוסבר גם באופן ההידבקות: בשנים 2022־2023 היו מרבית מקרי ההדבקה באמצעות יחסי מין בין גברים.
גורם נוסף המוסיף מורכבות הוא ה"קלייד" – המשפחה – שזן הנגיף המסוים המחולל את מחלת אבעבועות הקוף שייך אליה. מדענים נאבקים לקבוע את ההבדלים בין ה"קליידים" בכל הנוגע לסיכונים בריאותיים ולהדבקה.
השוואות מסובכות
את מגפת אבעבועות הקוף של 2022־2023 גרם הזן קלייד 2, שנפוץ במערב אפריקה בעיקר, אך אותר גם בדרום־אפריקה. ההתפרצות הקטלנית הנוכחית בקונגו נובעת מזן קלייד 1 של אבעבועות הקוף, שמתפשט בעיקר ברחבי מרכז היבשת. אבל מגפה שנייה, שפוגעת במבוגרים בקונגו, קשורה לזן בי־1 – נגזרת של קלייד 1, מעין "זן משנה" שהופיע רק לאחרונה.
הבלבול הוביל חלק מאמצעי התקשורת לדווח כי בי־1 מסוכן יותר מזנים קודמים. "בתקשורת מושמעות טענות לגבי חומרת המחלה שגורמת תת־השושלת החדשה בי־1 ולגבי יכולת ההדבקה שלה, אך הראיות לכך מוגבלות", מבהירה הווירולוגית ההולנדית מריון קופמנס למרכז התקשורת המדעית בבריטניה. "מה שאנחנו כן יודעים הוא שקלייד 1 קשור למחלה חמורה יותר מקלייד 2".
בעבר, התפרצויות של זן קלייד 1 אכן גרמו לשיעורי תמותה גבוהים יותר מאשר התפרצויות של קלייד 2, אבל החוקרים קוראים לזהירות בהסקת מסקנות מכך. הדחיפות בהפקת מסקנות על זני אבעבועות הקוף גדלה כאשר קלייד 1 זוהה באמצע יולי בשוודיה – הופעה ראשונה של המחלה מחוץ לאפריקה. "קשה מאוד להשוות בין קליידים שונים בהתחשב בכך שההקשר וסוג האוכלוסייה בסיכון חשובים כל כך", אומר הווירולוג ז'סאין. "איך אתה יכול להשוות בין ילדים הסובלים מתת־תזונה ובין מבוגרים נשאי HIV?"
