מאות חוגגים נהרו ביום שישי האחרון לבית העלמין המרכזי של וינה כדי להשתתף בקונצרט לציון יום הולדתו ה-150 של האתר המפורסם, כשהם עושים צדק עם הביטוי המקומי "המוות חייב להיות וינאי".
בית הקברות העצום בפאתי בירת אוסטריה הוא השני בגודלו באירופה, וכולל כ-330,000 קברים הפרוסים על פני 2.5 קמ"ר. עשרות אלפי תיירים ותושבים מקומיים מבקרים מדי חודש בבית הקברות המרכזי כדי לטייל בשדרות עטורות העצים ובקברים של דמויות מפורסמות רבות. אבל עם רדת הלילה ביום שישי, נינו מנדל, זמר-יוצר מקומי המכונה "נינו מוינה", ביצע את האחרון מבין שלושת "מפגשי בית הקברות" כדי לחגוג את יום השנה.
מריאן קאופמן, גמלאית בת 69, הייתה בין 750 חובבי הקונצרטים שהשתתפו. לווינאים יש "יחסים מיוחדים" עם המוות, היא אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית, אבלות לא בהכרח נחשבת "עצובה" אלא יכולה לכלול "צחוק ושירה" בהלוויות, שכן "החיים חייבים להימשך". קוני מיכליך, 53, אמרה שהיא נרגשת לחוות את האווירה הייחודית, תוך שהיא מודה ש"קצת מפחיד" להשתתף בקונצרט בבית קברות.
"בכל חודש, כ-30,000 אנשים נכנסים דרך השער הראשי שלנו – ויוצאים ממנו שוב", אמרה רנטה ניקלס, מנכ"לית בתי הקברות של וינה. "הם לא באים רק לבקר בקברים ולהשתתף בהלוויות, אלא כדי לצאת לטיול, לרוץ, לרכוב על אופניים או פשוט להירגע", אמרה ניקלס.
האירועים לציון 150 שנה, שכללו מפגשי יוגה וקונצרטים, היו מאמץ "להחיות את בית הקברות ולכבד את הנפטרים שלנו שוב", אמרה. "עבורנו בווינה, זה מנחם לומר שהמתים שלנו לא מובאים למנוחות במקום חשוך, עצוב וקר, אלא במקום שבו יש חיים".
בית הקברות המרכזי, אחד מהאטרקציות התיירותיות המקאבריות של וינה, משמש כמקום מנוחה אחרון לכשלושה מיליון איש, מיליון יותר ממספר תושבי העיר החיים. מלחינים ומוזיקאים בולטים כמו לודוויג ואן בטהובן, יוהאן שטראוס, יוהנס ברהמס ויוהאן נסטרוי הובאו למנוחות במקום. כמה מהם הגיעו לאחר "עצירת ביניים" בקבריהם הראשוניים לפני שנקברו מחדש בבית העלמין המרכזי לאחר פתיחתו ב-1874, במטרה לשפר את תדמיתו.
אומרים שתושבי וינה מוקסמים מהמוות באופן מוזר, ורבים מבני העיר עדיין רוצים להיקבר ברעש גדול. שירותי לוויה מפוארים הכוללים ביצועים של הרקוויאם של מוצרט, או חליפות קבורה מותאמות אישית, בהשתתפות מלווים רבים ככל האפשר, עדיין נחשבים כדרך הראויה לסיים את מסעו של האדם.
אוסטריה היא קתולית ברובה, אבל בבית הקברות יש חלקות לפרוטסטנטים, ליהודים, למוסלמים ולבודהיסטים. ניתן אפילו לשכור ערוגות לגינון עירוני, בין הכניסה הראשית לאזור קברי הכבוד, כדי שאנשים יגדלו בעצמם את הפירות והירקות שלהם.
