לעתים נדמה שהמדינות, הכוחות והארגונים הנוגעים למלחמה שמנהלת ישראל מאז 7 באוקטובר אשתקד הם רבים מספור. איראן, חמאס, חזבאללה, החות'ים, הג'יהאד האסלאמי, מיליציות בסוריה ועיראק, מפגעים מירדן ומצרים וגם שחקנים שאמנם לא נמצאים בחזית, אך חלקם בעלי השפעה ניכרת על ישראל ומלחמתה, כאשר בראשם ניצבת קטר. בסערת הקרבות בחזיתות השונות העיסוק בקטר בישראל ובעולם התאייד לחלוטין, אך מממנת הטרור הגדולה בעולם, זו שכספה בנה את חמאס, היא כוח שאסור להוריד ממנו את העיניים – וכפי שנראה בהמשך, גם במדינות ערב יש מי שישנות עם עין פקוחה לעבר קטר.
"הקשרים של קטר עם האחים המוסלמים החלו עוד בשנות ה-50", אומר לנו אריאל אדמוני, דוקטורנט במחלקה למזרח-תיכון באוניברסיטת בר אילן וחוקר קטר, "הם פחות או יותר הראשונים שקולטים את בכירי האחים המוסלמים שבורחים מהרדיפה המצרית. חלקם מקבלים שם הכשרה מעשית. כחלק מהמגעים האלה, כבר בשנות ה-70 קטר מעניקה תמיכה לאגודה האסלאמית של אחמד יאסין. עד שנות ה-90' זה לא היה ייחודי לקטר, היא רק גורם אחד מאלה שעושים זאת.
"משנות ה-90', מה שנקרא 'ממשל חמד', אביו של האמיר הנוכחי, קטר לוקחת את הבסיס הזה וממנפת אותו לשימוש בטרור בכלל, כמעין קרן הון סיכון – כלומר, הם מנהלים קשרים עם ארגוני טרור, לא רק בגלל שהם לא פוסלים את הלגיטימיות שלהם, אלא במטרה להיות מחוברים לגורמים בשטח, כך שבבוא היום אני גם אהיה הגורם שידבר איתם, הגורם המתווך, קבלן הביצוע.
"ממשל חמד עשה את זה לא רק עם חמאס, אלא עם הרבה מאוד תנועות. בניגוד לשקר שקטר מעוניינת לקדם, כאילו האמריקאים ביקשו מהם לארח אצלם את ראשי חמאס, כבר מ-1999, כשהירדנים מסלקים את ח'אלד משעל ובכירים נוספים בארגון, האמיר מזמין אותם לדוחא. אז הקשר עם חמאס מתחיל להתגבש, גם כלכלית וגם ביטחונית. במלחמה ראינו את 'פדיית הצ'ק' של קטר, כשמדינות זרות כמו תאילנד ובריטניה פונות אליה ומבקשות ממנה לדבר עם חמאס. מבחינת האמריקאים קטר חברה במחנה הפרו-אמריקני, מבחינת קטר היא לא במחנה של אף אחד, היא אוהבת לשחק בשני הצדדים".
אמרת שקטר רוצה להיות הגורם המתווך, אבל בתמונה הגדולה מה המטרה שלה? מה האנד-גיים של קטר?
"יש ויכוח ארוך במחקר, רק הבוקר פרסמתי מאמר בנושא. יש שרואים בה מדינה אסלאמיסטית שפועלת בסתר, אני אישית לא מאמין בטיעון הזה – אני חושב שזו מדינה שבמשך עשרות שנים לא ספרו אותה, והיא שואפת להיות שחקן גדול עם השפעה גלובלית. לא רק דרך טרור, גם ההשקעה בספורט למשל – עם אירוח המונדיאל ותחרויות ספורט בינלאומיות – כנסים בינלאומיים, חברות במוסדות בינלאומיים, כל אלה משרתים את אותה מטרה. אפשר לראות שהספורט חיזק את מעמדם הן מול העולם הערבי והן מול המערב.
"לגבי מימון ארגוני הטרור, תמריץ ביחס לארגוני הטרור הוא שאם אתה מממן אותם – הם לא יתקפו אותך. בקטר היו שני פיגועים בשנות האלפיים על רקע הפלירטוט של קטר עם המערב ו'מערביזציה' בוטה. שנית, קשרים עם ארגוני טרור מאפשרים לי להציג את עצמי כמאוד אסלאמי ומאוד שמרן – מה שמחזק את מעמדם בעולם הערבי. שלישית, יש כאן עניין גיאופוליטי מול המערב, קטר לא מקבלת את ההגדרה המערבית לטרור, ומבחינתה היא לא מממנת טרור".
יש טענות שקטר הפעילה לחץ על בכירים בחמאס והפכה אותם ליותר קיצוניים, בין היתר על ח'אלד משעל, ואפילו על יחיא סינוואר – אתה מסכים עם הטענות הללו?
לא. זו השערה, אבל בוא נגיד שמשעל הוא איש של קטר על מלא, בלוויה של הנייה הוא הודה בחום לאמיר הקטרי ולכל משפחתו. לגבי סינוואר – הקטרים היו רוצים להציג את עצמם בתור מי שניהלו איתו קשרים, אבל בניגוד לשאר הנהגת חמאס, הוא לא נראה אחד שמתחבר לגישה הפרו-מערבית בנוסח הקטרי. בכלל, היו כמה השערות לגבי קטר והאם היא לוחצת על חמאס לטובת האמריקאים או נגד האמריקאים, ואני אומר שלקטר אין אינטרס בתהליך – לפחות בשלב הזה, המצב הקיים הוא מאוד נוח. גם אם יש כעס אמריקאי כלפיהם, הוא לא ניכר מעל פני השטח, ועובדה שבתחילת השנה האמריקאים האריכו את החוזה עם קטר להשכרת שטח לטובת בסיס שלהם במדינה. לדעתי, לא משתלם לקטר להסתכן בהבערת השטח ולנסות ללחוץ לאיזה מהכיוונים".
בוא נדבר קצת על קטר במאקרו בלי קשר למלחמה – רקע היסטורי, תרבותי, עולם ערכים, איפה הם עומדים מבחינה דתית?
"שושלת המלוכה הנוכחית, שושלת אאל ת'אני, נמצאת פה מ-1851. שלטו בה עות'מאנים מ-1871, ב-1916 הם נכנסים תחת חסות הבריטים וב-1971 הם מקבלים עצמאות. הם אסלאם סוני, אבל לגבי המיקום שלהם בתוך האסלאם הדעות חלוקות. רשמית הם מגדירים את עצמם כווהאבים (הרחבה בהמשך) – המסגד המדינתי הוא על שם מוחמד אבן עבד אל-והאב, איש הדת שאחראי פחות או יותר לזהות הסעודית כמו שהיא היום, יש שטוענים שזה המניע לפונדמנטליזם שבשמו קטר פועלת. אני לא מסכים עם הערכה הזו, כי אין לכך ראיות".
נגעת בנקודה מעניינת. איך היחסים שלהם עם סעודיה?
"לקטרים יש חשבון לא סגור עם הסעודים, כי במשך שנים הסעודים לא ספרו אותם. הקמת מסגד על שם איש דת סעודי נבעה מכך שבשנות ה-90' הקטרים רצו להיות ייחודיים, וזו הסיבה שהוא הוקם רק ב-2011. מי שקורא את הנאום של האמיר הקטרי הקודם, בזמן ההקמה, רואה שאין פה איזו דתיות מוגזמת, אלא גיאופוליטיקה שמנוסחת יפה. הסבר שני לגבי פודמנטליזם, זה לא שקטר ווהאבית, קטר חנבלית, היא פשוט מושפעת מאוד מהאחים המוסלמים, ולכן היא שואפת להכיל את האג'נדה הזאת".
על מנת לעשות סדר במושגים, נערוך סקירה זריזה על זרמים באסלאם: האסלאם מתחלק בין שיעים לסונים, המהווים כ-88 אחוזים מסך המוסלמים בעולם. בתוך האסלאם הסוני יש ארבע אסכולות מרכזיות: החנפית, השאפעית (השתיים הנפוצות בקרב הסונים בישראל), המאלכית והרדיקלית ביותר – האסכולה החנבלית, הדורשת היצמדות אבסולוטית לטקסט של הקוראן ולסונה, תוך התנגדות גורפת לחידושים. במאה ה-18 צמח בתוך האסכולה החנבלית זרם חדש ורדיקלי אף יותר – הווהאביה, הנפוץ בסעודיה, בארבע משבע האמירויות שבאיחוד האמירויות וכן במדינות מוסלמיות נוספות.
האחים המוסלמים, התנועה שממנה צמח חמאס, מייצגים את האסלאם הסלפי, זרם רדיקלי נוסף בתוך האסלאם הסוני, החולק בסיס ערכי ותאולוגי משותף רחב עם הווהאבים. בין הזרמים קיימת קרבה, וחלק מהסלפים אף רואים את הווהאבים כענף בתוך האסלאם הסלפי.
"בשם הטענה לפיה קטר ווהאבית, הסבירו איך קטר מזמינה את יוסוף אל קרדאווי (שיח' מצרי שנחשב לדעת רבים כפוסק ההלכה הבכיר בעולם הסוני ובכיר באחים המוסלמים) ומארחת אותו בשטחה, ורשמית מטה האחים המוסלמים עדיין פועל בדוחא. אבל במקרים רבים דוחא דווקא הצרה את צעדי האחים המוסלמים – ב-2014 הם מסלקים את קרדאווי, וכשממשל האחים המוסלמים של מורסי במצרים נופל הם תמכו בממשל החדש.
"במקביל, יש לנו מגמות בתוך דוחא שלא מסתדרות בשום צורה עם אף זרם פונדמנטליסטי, לרבות צעדים בולטים לעבר התקרבות למערב. ניתן לראות דוגמאות לכך בהקלות על צריכת אלכוהול מזה 20 שנה; רוב משרדי הממשלה הם דו-לשוניים ודוברי אנגלית; הנוכחות של הצבא האמריקאי; הקמת כנסייה ב-2011; שיפוץ בית קברות שיעי ב-2009; כל נושא ההתקשרות עם הפועלים הזרים (רוב אוכלוסיית קטר הם עובדים זרים). אולי הדוגמה הבולטת ביותר לפתיחות הזו, היא הקמת "Education City", עיר החינוך, שבה הם מארחים קמפוסים מערביים מובילים ומאפשרים התנהגויות שהמקומיים לחלוטין לא רוצים".
"בשורה התחתונה דוחא אינטרסנטית, אסלאם זה נחמד בתור חזות, אבל בהכתבת שיקולי המדיניות שלה – דת לא תהיה הגורם הדומיננטי".
אז אתה אומר שקטר מתהדרת בתדמית אסלאמית שלא בדיוק משקפת נאמנה את האג'נדה שלה. העולם הערבי והמוסלמי קונה את זה? מה בעצם המעמד שלה בתוך העולם הערבי-מוסלמי?
"כבדהו וחשדו. בין 2017 ל-2021 מדינות המפרץ ואחרות ניסו להצר את צעדיה בעקבות הדואליות הזו, והעובדה שהם הולכים על הראש של שכנותיה. מובארק כנשיא מצרים צוטט כשהוא אומר: 'איך הגיוני שמלון קטן בבניין טלוויזיה עושה לי כזה בלגן בבית?', הוא התכוון לאל ג'זירה. הניסיון לא צלח, קטר הידקה את יחסים עם טורקיה ואיראן, הגבירה ייבוא וייצור מקומי, ויצאה כשידה על העליונה. על אף שהמתיחות עומדת בעינה, היא מתבטאת בעיקר בחדרי חדרים, והגישה הרווחת היא שגם אם אנחנו לא אוהבים את זה ונישן עם עין פקוחה, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להסתכסך איתם כי הם חזקים מדי. קטר גם מושקעת כלכלית בארבעים מדינות ולאחרונה מתגברות ההשקעות במצרים".
היית אומר שמבחינת מעמדה קטר היא אחת המדינות החזקות בעולם הערבי?
"מבחינת מעמד כלכלי-פוליטי, הייתי מגדיר אותה בין החזקות. במפרץ כולו מתחוללת תחרות על השפעה ועוצמה והאמירויות לא הרבה מאחור, בחלק מהאמירויות היא אפילו עוקפת את קטר, הסעודים קצת באיחור, אבל גם נכנסו למגרש של השקעות כלכליות.
"מצד אחד קטר לא בוחלת באמצעים, מצד שני כל מדינה זוכרת את זה, ולכן במהלך השנה האחרונה ראינו מדינות כמו טוניסיה ולבנון שדחו השקעה קטרית, אם כי מאז שתיהן התחרטו. בשורה התחתונה הייתי אומר שקטר היא לא מהחזקות ביותר, אבל בהחלט מדינה דומיננטית מבחינה כלכלית".
בוא נדבר על היחסים מול איראן. יש שם בעיות מתחת לפני השטח?
"היחסים הדוקים מתמיד. הביקור של הנשיא האיראני פזשכיאן בקטר נועד כדי להגביר את הקשרים הכלכליים בין המדינות. וקטר מציגה את עצמה כגורם המתווך בין טהרן לוושינגטון".
האם בשיאם של הסכמי אברהם היו מגעים כלשהם לקראת נורמליזציה עם ישראל? והאם כיום יש יחסים בין ישראל לקטר?
"בין 1996 ל-2009 היו יחסים רשמיים ונציגות רשמית של ישראל בקטר, כי אז קשרים עם ישראל הפכו את קטר למיוחדת. היום, כשכל המפרץ הולך לכיוון של יחסים עם ישראל, קטר עדיין רוצה להיות מיוחדת ולכן דוחפת לכיוון ההפוך, וגם כשהיו דיבורים על נורמליזציה עם קטר הם לא התגבשו למשהו מהותי והקטרים התנערו מהרעיון. בין המדינות מתנהלים יחסים מתחת לשולחן, והעניין הזה דווקא מפריע להתקרבות ביחסים מפני שכך אין להם אינטרס אמיתי לנגוס בתדמית שלהם כמגני הפלסטינים".
בוא נחזור למימון טרור. האם לאחר השבעה באוקטובר והמלחמה קטר שינתה איזשהו פן מהותי בהתנהלות שלה כמממנת טרור? ביום שבו המלחמה תסתיים משהו ישתנה?
"בדוחא חששו לאחר השבעה באוקטובר מכך שהעסק יתהפך להם על הראש, ולכן היא פתחה במבצע להלבנת תדמיתה באירופה שהצליחה בצורה מרשימה. היא פעלה בשני אפיקים: אחד, תמיכה בטרור בכסות של השקעת כסף בסיוע הומניטרי, שאת זה היא תמיד עשתה בצורה מתוחכמת. אפיק שני של שינוי שחל בשנים האחרונות נבע דווקא מהמונדיאל, והוא המיתוג שלו כמונדיאל הבטוח אי פעם. קטר רוכבת על הרקורד הזה וכך היא גם סיפקה אבטחה באולימפיאדה בפריז בקיץ. היא רוצה להיות מזוהה כמאבטח ולא כטרוריסט".
"הקשרים עם הרשות הפלסטינית וחמאס נמשכו, בכירים קטאריים נפגשו עם בכירים שם וגם השיגו דריסת רגל משמעותית יותר בלבנון, עם מימון לצבא הלבנוני, אבל קטר מצליחה לשמר את התדמית שלה יחד עם מימון הטרור. ב-2014 הסנטימנט הבינלאומי היה שהיחסים עם קטר נגמרו, על רקע הפרסום שהיא ממנת פלגים בדאעש, אבל הידיעות על מותה היו מוקדמות והנה היא בלב העניינים עשור אחר-כך, אז גם היום אי אפשר להספיד אותה".
