גילויה של עיר מבוצרת בת 4,000 שנה, שהייתה מוסתרת בנווה מדבר באזור ערב הסעודית של ימינו, חושף כיצד החיים באותה תקופה השתנו בהדרגה מחיי נוודיים לקיום עירוני, כך מסרו אתמול (רביעי) ארכיאולוגים שחקרו את האתר.
שרידי העיר, שנקראת אל-נתח, היו מוסתרים זמן רב בנאות המדבר ח'ייבר, נקודה ירוקה ופורייה המוקפת במדבר בצפון-מערב חצי האי ערב, בה ישבו שבטים יהודיים במשך שנים רבות, ככל הנראה עוד מתקופת המקרא, עד עליית האסלאם וכיבוש המקום על ידי מוחמד וצבאו בשנת 629 במסגרת קרב ח'ייבר.
במקום התגלה קיר עתיק באורך 14.5 קילומטרים, לפי מחקר בהובלת הארכיאולוג הצרפתי גיום שרלו, שפורסם מוקדם יותר השנה. במסגרת מחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS One, צוות החוקרים הצרפתי-סעודי סיפק "הוכחה לכך שהחומות הללו מאורגנות סביב אזור מגורים", אמר שרלו ל-AFP.
העיר הגדולה, שהכילה עד 500 תושבים, נבנתה סביב שנת 2,400 לפני הספירה, במהלך תקופת הברונזה הקדומה, כך ציינו החוקרים. היא ננטשה כאלף שנים לאחר מכן. "איש לא יודע מדוע", אמר שרלו. כשנבנתה אל-נתח, ערים פרחו באזור הלבנט, לאורך חופי הים התיכון, מאזור סוריה של ימינו ועד ירדן.
צפון-מערב ערב נחשב אז למדבר צחיח, בו עברו רועים נוודים ובו היו פזורים אתרי קבורה. כך נחשב עד לפני 15 שנים, אז גילו ארכיאולוגים חומות מתקופת הברונזה בנווה המדבר תימא, צפונית לח'ייבר. תגלית מהותית זו הובילה את המדענים לבחון מקרוב יותר את נאות המדבר הללו, אמר שרלו.
"אורבניזם איטי"
אבני בזלת שחורות הסתירו את חומות אל-נתח כה טוב עד ש"הגנו על האתר מפני חפירות בלתי חוקיות", אמר שרלו. אך התבוננות באתר ממעל חשפה דרכים אפשריות ושרידי יסודות של בתים, שהצביעו על האזורים שבהם יש לחפור.
הם גילו יסודות "חזקים דיים לתמוך בקלות בבתי מגורים בני קומה או שתיים", הדגיש שרלו, תוך ציון כי עוד עבודה רבה נדרשת להבנת האתר. אך הממצאים הראשוניים שלהם מציירים תמונה של עיר בגודל 26 דונם עם כ-50 בתים על גבעה, מצוידת בחומה משלה.
קברים בבית הקברות במקום הכילו כלי נשק ממתכת כמו גרזנים ופגיונות וכן אבני קריסטל כמו אגט, מה שמעיד על חברה מתקדמת יחסית לתקופה כל כך מוקדמת. שברי קרמיקה "מעידים על חברה יחסית שוויונית", נכתב במחקר. מדובר ב"קרמיקה יפהפייה אך פשוטה מאוד", הוסיף שרלו.
גודל החומות – שהגיעו עד לכחמישה מטרים – מרמז שאל-נתח היה מקום מושבה של איזושהי רשות מקומית חזקה. תגליות אלו חושפות תהליך של "אורבניזם איטי" במעבר בין אורח חיים נוודי לאורח חיים כפרי יותר.
לדוגמה, ייתכן שנאות מדבר מבוצרות היו בקשר זו עם זו באזור שהיו בו עדיין קבוצות נוודים רבות. קשרים כאלה אף עשויים היו להניח את היסודות ל"דרך הקטורת", אשר בה סחורות כמו תבלינים, לבונה ומור נסחרו מהאזור הדרומי של ערב עד לים התיכון.
אל-נתח הייתה עדיין קטנה בהשוואה לערים במסופוטמיה או במצרים בתקופה ההיא. אבל במרחבי המדבר העצומים הללו, נראה שיש "נתיב אחר לקראת עיור" מאשר במדינות הענק האלה, "צנועה יותר, הרבה יותר איטית ודי ספציפית לצפון-מערב ערב", אמר שרלו.
