קבוצת גולים סורים פנתה השבוע לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בדרישה לחקור את נשיא סוריה המודח, בשאר אסד.
סוגיית החקירה נגד אסד, הנשיא לשעבר שנמלט למוסקבה, מורכבת. עד היום לא פתח בית הדין בחקירת מעשי הרודן, על אף פניות מטעם ארגוני זכויות אדם, שתבעו לעצור את אסד בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, ובהם שימוש בנשק כימי, הרג אזרחים, כליאה נרחבת ועינויים אכזריים.
הקושי המשפטי לכך נעוץ בעובדה שסוריה אינה חברה באמנת רומא, המסמך המייסד של בית הדין, כך שחקירה יכולה להיפתח רק אם מועצת הביטחון של האו"ם תעביר את הנושא לבית הדין – צעד שחברות קבועות במועצה, סין ורוסיה, הטילו עליו וטו כמה פעמים.
הפנייה לבית הדין הפעם נתמכת על ידי העובדה כי צווי מעצר מטעם בית הדין הוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, אף שגם ישראל אינה חברה באמנת רומא. בית הדין החליט כי יש לו סמכות לכך, בשל הטענה הפלסטינית כי הפשעים המיוחסים לכאורה לבכירים הישראלים נעשו בשטח פלסטיני.
דובר מחלקת המדינה האמריקנית מת'יו מילר אמר השבוע כי ארה"ב תומכת במהלך מטעם בית הדין נגד אסד, אך הוסיף כי לדעתו אזרחי סוריה ודאי ידרשו קודם לכן את העמדתו לדין של הרודן בפני בית משפט בארצם.
אחד ממגישי הבקשה נגד אסד, יחיא אל־כורדי, הסביר כי חבר לקבוצה של עורכי דין ואנשי עסקים מקנדה, שווייץ, הולנד ומדינות אחרות, וביחד פנו לבית הדין כדי להביא צדק לקורבנות פשעי המלחמה ומעשי הטבח.
אל־כורדי, איש עסקים סורי־קנדי, עזב את סוריה ב־1996. "הייתי עד לשפיכות הדמים והמשבר ההומניטרי המוחלט שחולל בשאר אל־אסד ולפניו אביו, חאפז אל־אסד. כיום סוריה עומדת בצומת מכריע, רגע מכריע בעתידה", הוא אומר השבוע, "אנחנו מסרבים לתת לסוריה ללכת בדרכן הטרגית של מדינות שכנות כמו עיראק, לוב ותימן".
לדבריו, סוריה כיום צריכה לנקוט גישה שונה. "ידינו מושטות בתחינה לשלום – לא רק עם שכנינו במזרח התיכון, אלא גם עם המערב", אמר אל־כורדי, "אנו זקוקים מאוד להגשמת חלומו של העם הסורי: סוף־סוף לחיות בסוריה שמתגמלת עבודה קשה, מעריכה גיוון ומחבקת את כל אזרחיה באופן שווה".
הוא הוסיף כי שאיפתו היא לחזות ב"סוריה שתתגבש תחת גוף שלטוני אחד, שכולל את כל מפלגות האופוזיציה הפזורות ברחבי המדינה – כולל הכורדים, שנלחמו בגבורה למען היום הזה שיבוא, שבו סוריה חופשית נמצאת סוף־סוף בהישג יד. אנחנו גם רוצים לבנות את גשר השלום בין טורקיה לכורדים, ולבסוף להשיג שלום באזור".
נראה כי אל־כורדי מודע לכך ששאיפותיו מרחיקות לכת, וכי איחוד הכורדים עם ארגוני המורדים הג'יהאדיסטים מוטל בספק גדול. לפיכך הוא אומר ש"מי שמייצג כיום את סוריה באו"ם אינו משקף את קולם של הכוחות האמיתיים שלחמו לשחרור המדינה. קבוצה זו, הנפרדת מקבוצות האופוזיציה השונות שסיכנו את חייהן למען חירותה של סוריה, לא רק גרועה מממשלת אסד, אלא גם ממומנת בכבדות על ידי רוסיה ואיראן. היא מהווה איום משמעותי על החלום של סוריה מאוחדת ודמוקרטית, ואסור לתת לה לעצב את עתידה של ארצנו".