כמעט בכל מקום אליו מביטים במערב, רואים חדשות קודרות הנוגעות למפלגות המרכז-שמאל.
בעוד חודש, הדמוקרטים בארצות הברית ימצאו את עצמם מחוץ לממשל, בספסלי האופוזיציה בשני בתי הקונגרס, וייאלצו להתמודד עם מערכת משפטית המובלת על ידי רוב שמרני בבית המשפט העליון. בבריטניה, ירח הדבש של ממשלת הלייבור הנבחרת הסתיים תוך שבועות בלבד, לאחר ירידת התמיכה בעקבות טעויות פוליטיות ומריבות פנימיות. בצרפת, הנשיא עמנואל מקרון מתמודד עם פרלמנט משותק שבו בעלות בריתו מהמרכז-שמאל נתונות לחסדי סיעה מהימין הקיצוני שנמצאת במגמת התחזקות.
ביום שני השבוע, הקנצלר הגרמני אולף שולץ, סוציאל-דמוקרט, איבד את אמון הפרלמנט, מה שסלל את הדרך להקדמת הבחירות לפברואר, בהן, ככל הנראה, מפלגתו תיחלש באופן משמעותי. האירוע לא היה בלתי צפוי, והוא משקף את חוסר שביעות הרצון הציבורי ההולך וגובר ממפלגות הקואליציה שהתמוטטה ואת הדכדוך לגבי מצב הכלכלה והפוליטיקה במדינה. המנהיג הגרמני, שהגדיר את הפלישה הרוסית לאוקראינה כ"נקודת מפנה" היסטורית באירופה, נתפס על ידי מבקריו כמי שכשל בהתמודדות עם המציאות החדשה.
משא ומתן עם הבריון
באותו יום, מצדו השני של האוקיינוס, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו איבד את שרת האוצר, כריסטיה פרילנד, שהייתה יד ימינו במשך עשור. במכתב ההתפטרות שלה הזהירה פרילנד את טרודו מפני אי-מוכנות לאיום ההולך וגובר של המכסים שיוטלו על הייצוא הקנדי על ידי ממשל טראמפ.
"ההתפטרות הפתאומית היא האתגר הגדול ביותר למנהיגותו של טרודו", כתבה עמיתתי אמנדה קולטה. "ראש הממשלה, שנבחר ב-2015, ראה את הפופולריות שלו צונחת בשנה האחרונה בעקבות קיפאון כלכלי, מצוקת דיור ארצית ואדישות מצביעים. אם הבחירות הפדרליות ייערכו היום, על פי הסקרים, מפלגת הליברלים בראשות טרודו תימחק".
בקנדה ובגרמניה, חזרתו של טראמפ מטילה צל כבד. הסגנון הלאומני של טראמפ מעודד את מתנגדיו של טרודו באוטווה ואת מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה", שלפי הסקרים עשויה להפוך למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט בבחירות הבאות – תוצאה שהייתה בלתי נתפסת לפני שנים ספורות.
למרות ההקשרים השונים, שולץ וטרודו קשורים פוליטית לממסד הליברלי במערב שנמצא בנסיגה מובהקת. הערכים בהם תומכים הליברלים – קבלה של הגלובליזציה, רב-תרבותיות וסביבתנות – נמצאים תחת מתקפה בדרגות שונות ברחבי הדמוקרטיות המערביות, ונראים יותר ויותר כאידיאולוגיה מנותקת של אליטה שאינה מבינה את דאגותיהם של אזרחים מן השורה.
"הממשלה הליברלית לא רק בזבזה כסף", נכתב במאמר מערכת בעיתון הקנדי "גלוב אנד מייל". "גרוע מכך, היא בזבזה זמן. את מצוקת הדיור, שפוגעת כעת בערים הגדולות, ייקח שנים לפתור. הלחצים במערכת ההגירה ממשיכים להצטבר בזמן שהממשלה שוקלת את צעדיה".
לא ברור אם למתנגדיהם מהימין יש את הפתרונות הנכונים, אבל ציבור הבוחרים במערב צמא לשינוי ופתוח יותר לפוליטיקה אנטי-ממסדית.
הגישה הבולדוזרית של טראמפ כלפי שכנתו מצפון, כך טענו אנליסטים, מכוונת להרוס את המצב הפוליטי הקיים שכבר נמצא על סף קריסה. "טראמפ הוא בלגניסט, ואין לו כל כך אג'נדה אידיאולוגית כמו שיש לו רצון לבלגן, לפרק ולהרוס מערכת פוליטית יציבה", אמר ל"גרדיאן" ג'ונתן רוז, ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קווין בקנדה, "וזה בדיוק מה שהוא עושה כאן. הלקח למדינות אחרות הוא לנהל בזהירות את המשא ומתן מול הבריון".
למרות הקריאות להתפטרותו, טרודו מתכוון להישאר בתפקידו עד הבחירות, שצפויות להיערך לכל המאוחר באוקטובר הבא. שולץ, מצדו, ימשיך בתפקידו כ"ברווז צולע" ויוביל את מפלגת הסוציאל-דמוקרטים בבחירות הקרובות. המפלגה הנוצרית-דמוקרטית מהמרכז-ימין, שנמצאת כעת בעמדת יתרון, עשויה להקים את הממשלה הבאה, יחד עם מפלגתו של שולץ שתרד למעמד של שותפה זוטרה.
"הציבור פתוח יותר לפוליטיקה אנטי-ממסדית"
הבעיות של גרמניה גדולות יותר מבעיות של מפלגה כזו או אחרת. שולץ עלה לשלטון כחלק מקואליציה בת שלוש מפלגות – הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והליברלים החופשיים. חילוקי דעות פנימיים בנוגע למדיניות כלכלית ופיננסית הביאו לקריסת הקואליציה, ושלוש המפלגות צפויות להציג ביצועים חלשים בבחירות בפברואר. כמו במדינות רבות באירופה, יותר ויותר מצביעים גרמנים נמשכים לימין הקיצוני, ובמידה פחותה – גם לשמאל הקיצוני.
עבור הממסד הפוליטי של גרמניה, האתגר עשוי להיות מבני. "שולץ לא הצליח לייצר אחדות בתוך מפלגתו או בציבור", אמר ג'יימס בינדנאגל, שגריר ארצות הברית בגרמניה לשעבר ועמית בכיר ב"קרן מרשל גרמניה". "הוא לא הצליח לנהל בהצלחה את שלושת הצרכים הקריטיים שהמדינה תלויה בהם: אנרגיה זולה מרוסיה, שווקים סיניים וביטחון אמריקני".
יאן טכאו, אנליסט בקבוצת אירואסיה, אמר שהמאבקים שהפילו את ממשלתו של שולץ הם "תסמין של משבר כלכלי רחב יותר שפוגע בתחרותיות, בצמיחה ובהכנסות ממסים" בגרמניה, שמסתמכת באופן נרחב על ייצוא, במיוחד לשוק הסיני. התלות המוגזמת בשוק הסיני הפכה לחולשה, שכן כלכלת סין התפתחה ומתחילה להתחרות בתעשייה הגרמנית וביצואניות הגדולות שלה.
חוסר הוודאות והשבריריות שמטלטלות את המדינה בעלת הכלכלה הגדולה ביותר באירופה הגיעו בעקבות תקופת הקדנציה הראשונה של טראמפ כאשר ברלין, תחת הנהגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, הפכה עצמה למבצר של הסדר הליברלי העולמי. הביטחון של עידן מרקל נמוג לתוך הספקות העצמיים, כשהגרמנים מודאגים מהצמיחה האטית של כלכלת ארצם ומהסכנה למלחמה כוללת ביבשת.
"קריסת הממשלה של גרמניה מגיעה ברגע מביך ושברירי בעולם", כתב בעל הטור ב"וושינגטון פוסט" מארק פישר. "זה מטריד במיוחד משום שבין אם הם אוהבים זאת ובין אם לא, הגרמנים הפכו לסמל חיוני ליציבות עבור המערב – מודל למה שהקהילה הבינלאומית בהובלת ארצות הברית יכולה להשיג".
