הערכאה הגבוהה ביותר באו"ם הורתה היום (יום ד') לארה"ב להסיר מאיראן את הסנקציות שמשפיעות על ייבוא מוצרים הומניטריים, וכן מוצרים ושירותים שקשורים לבטיחות בתעופה אזרחית. הפסק של בית הדין הבינלאומי קביל מבחינה חוקית, אך כלל לא בטוח שהממשל האמריקני והנשיא דונלד טראמפ יפעלו על פיו.
טראמפ פעל להשבת הסנקציות במאי לאחר שיצא מעסקת הגרעין בין איראן למעצמות העולם. איראן ערערה על הסנקציות בתיק שהגישה לבית הדין הבינלאומי לצדק בחודש יולי. בפסק דין ראשוני, בית הדין פסק שעל וושינגטון "להסיר, בכל צורה שתבחר, כל מגבלה שנגרמת כתוצאה" מהשבת הסנקציות ופוגעת בייבוא תרופות וכלים רפואיים, מזון וסחורות חקלאיות, וכן חלקי חילוף וציוד הדרושים להבטחת בטיחות בתעופה אזרחית.
בזמן שהטיל את מה שמכונים "אמצעים ארעיים", נשיא בית הדין, עבד-אל-קאווי אחמד יוסף, הדגיש שפסק הדין אינו קובע מראש את התוצאה הסופית של התיק או קובע כי יש לבית הדין סמכות משפטית לפסוק בו. הטלוויזיה האיראנית חגגה את החלטת בית הדין בעזרת גרפיקה מתגוללת בתחתית מסכי הטלוויזיה: "ניצחון לטהרן על וושינגטון בבית הדין בהאג".
ארה"ב צפויה לקרוא לערער על סמכותו של בית הדין בשימוע עתידי. בשימועים במהלך אוגוסט, טהרן ניסתה לחסום את הסנקציות בזמן שהתיק שמערער על חוקיותן עד נידון – תהליך שיכול לקחת שנים. עורכי דין אמריקנים השיבו שהסנקציות הן אמצעי ביטחון לאומי מוצדק וחוקי ושבידי איראן הסמכות לערער עליו בבית הדין.
בהחלטתו, בית הדין טען למעשה שלסנקציות האמריקניות "יש את היכולת לסכן את בטיחות התעופה האזרחית" באיראן וכן, שלסנקציות שמגבילות את מכירתם של מוצרים הומניטריים, כגון מזון, תרופות וציוד רפואי "עלולות להיות השפעה שלילית וחמורה על בריאותו וחייו של הפרט בשטחי איראן".
בית הדין הוסיף שעל ממשל טראמפ "לוודא שהרישיונות והאישורים הנדרשים יסופקו" ושתשלומים לא ייחסמו אם הם קשורים למוצרים הומניטריים ולציוד תעופה. בנוסף, בית הדין הורה לארה"ב ולאיראן "להימנע מכל פעילות שעלולה להחמיר או להאריך את הסכסוך".
כזכור, איראן טוענת שהסנקציות פוגעות בהסכם משנת 1955 הידוע בשם "אמנת הידידות" המסדיר ומקדם קשרים כלכליים ודיפלומטיים בין שתי המדינות. ההסכם נחתם בשלב שבו ארה"ב ואיראן עוד היו בעלות ברית לאחר המהפכה ב-53' – אותה ליבו ארה"ב ובריטניה – שבסופו של דבר מיסדה את שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי.
הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות נותקו לאחר המהפכה המוסלמית ב-1979, שהובילה להשתלטות על השגרירות האמריקנית בטהרן ולמשבר בני הערובה שהגיע אחריה. למרות ההתדרדרות הדרמטית ביחסים, האמנה נותרה בתוקף.
פסק הדין הראשוני שיצא היום עשוי להוביל לעוד עימות בין טראמפ לבין בית הדין בהאג. בחודש שעבר, המזכיר לביטחון לאומי בארה"ב ג'ון בולטון גינה את בית הדין הפלילי הבינלאומי – גוף נפרד ולא קשור שנמצא קילומטרים ספורים מבית הדין הבינלאומי לצדק. בין הדין הפלילי מעמיד לדין אנשים שהואשמו בפשעי מלחמה, בעוד בית הדין לצדק פותר סכסוכים בין עמים. בחודש שעבר, בולטון אמר ש"לכל דבר ועניין, בית הדין הפלילי הבינלאומי נחשב כמת בעינינו".
תרגום: אלחנן שפייזר
