-אוקטובר 2013, סנט-פטרסבורג-
שירות הביטחון הפדרלי הרוסי (פה-אס-בה) מכנס מסיבת עיתונאים, אירוע יוצא דופן עבור סוכנות הביון הרוסית. הארגון מציג לראווה מכשירי חשמל שנראים רגילים לחלוטין כגון מגהצים וקומקומים ונושאים את הלוגו של יצרנית כלי הבישול הצרפתית "Tefal". אלא שמבט מדוקדק יותר הראה כי הלוגו של החברה הצרפתית שונה במקצת. לעיני המצלמות החלו אנשי הפה-אס-בה לפרק את אותם מכשירים והראו כי הושתלו בהם מיקרופונים וחיבור לאינטרנט אלחוטי, כך שברגע שהם מחוברים לחשמל, המכשירים מתחברים לרשת Wi-Fi מקומית ובעצם משמשים כמכונות ריגול מרחוק המשדרת את המידע שנקלט לסין.
לאחר שמודל הבינה המלאכותית הסיני DeepSeek טלטל את עולם הטכנולוגיה בשבוע שעבר, ירדנו לעומקה של התוכנית הסינית להפוך למעצמה הגדולה בעולם באמצעות טכנולוגיה ובינה מלאכותית, "ההשפלה הגדולה" שהניעה את הפרויקט וההישג הכלכלי הבלתי נתפס אליו כבר הגיעה.
4000 שנות ציוויליזציה
סין היא הציוויליזציה העתיקה בעולם. עם 3500-4000 שנות היסטוריה ומורשת שהיא ערש התרבות המזרח-אסייתית, במשך רוב ההיסטוריה שלה, סין ראתה בעצמה כמדינה החזקה והמתקדמת ביותר. משמעות שמה הסיני של סין הוא "מדינת המרכז" וכך בדיוק היא תופסת את מקומה בעולם.
"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אומר המשפט המפורסם של יגאל אלון, והסינים בהחלט מייחסים חשיבות להיסטוריה. לתפיסתם, ההיסטוריה הסינית היא המשפיעה והחשובה ביותר בהתפתחות וההתקדמות האנושית וההשתייכות לעם הסיני נותנת להם להיות חלק מהחוויה האנושית הנעלה ביותר.
לסינים יש על מה להסתמך. תרומתה של סין להתפתחות האנושית אדירה. היא העניקה לעולם כמה מההמצאות החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה האנושית כנייר, דפוס, המצפן, אבק השריפה ואחרות, בנתה את המבנה הגדול בהיסטוריה – החומה הסינית – ואת "התנ"ך של אסטרטגיית המלחמה", הלא הוא "אומנות המלחמה" של סון דזה.
ואז הגיעה המאה ה-19.
מושפלת, חלשה ומוכת סמים
ב-1839 רצו מספר מספר מעצמות – ובראשון בריטניה, צרפת ויפן – לסחור באופיום עם סוחרים סינים. הממשל התנגד לכך ובעקבות המחלוקת תקף הצי הבריטי את ערי הנמל של סין והנחיל לסינים תבוסה צורבת בזכות עליונות טכנולוגית. המלחמה נגמרה בחתימה של סין על הסכם כניעה שהעניק למעצמות שליטה נרחבת בשטחה ובמסחר בה, כולל העברת הונג-קונג ומספר איים נוספים לשליטת הבריטים.
המלחמה, שזכתה לכינוי "מלחמות האופיום", לא הייתה האחרונה ומספר שנים לאחר מכן תקפו הבריטים והצרפתים את סין בשנית, כבשו את בייג'ינג, השמידו את הארמון הקיסרי ואילצו את סין לחתום על הסכם כניעה נוסף.
בסוף המאה ה-19 (1894-1895) הגיעה מלחמה סין-יפן הראשונה, שהובילה לאובדן טייוואן לטובת היפנים. ב-1911 נפלה השושלת הקיסרית האחרונה ששלטה בסין, שושלת צ'ינג, מה שהביא לכאוס פוליטי ולהתדרדות נוספת בעוצמתה של סין. ב-1937 נפתחה מלחמת סין-יפן השנייה בה הביסה יפן את סין והרגה כ-18 מיליון סינים – רובם אזרחים – תוך שהיא פועלת באכזריות חסרת רסן.
עם שוך הקרבות ב-1945, לאחר מאה שנות השפלה, מצאה את עצמה סין מדממת, חלשה וחרדה. בזמן שהעולם הפך לגלובלי – היא הסתגרה, ובעוד העולם התפתח – היא נשארה מאחור ונתנה לאירופים, אותם תפסה כברברים נחותים, להכניע אותה. תרומתה של סין לשלושת הגלגולים הראשונים של המהפכה התעשייתית היה מינורי, אך בגלגול הרביעי – עידן ה"תעשייה החכמה" – היא החליטה להיות בצמרת.
"ההישג הכלכלי הגדול בכל הזמנים בחברה האנושית"
עוד לפני הקדמה הטכנולוגית הסינית שהולכת וצוברת תאוצה, צריך לדבר על המהפכה התעשייתית והכלכלית בסין ובהישג הפנומנלי שלה.
תוך כדי מאה שנות ההשפלה, ובמידה רבה כתוצאה מהן, נפתחה בסין מלחמת אזרחים בשנת 1927 בין הלאומנים לקומוניסטים בראשות מאו זה-דונג. המלחמה שנכנסה להקפאה בזמן מלחמת סין-יפן, חודשה לאחריה ונסתיימה בניצחון הקומוניסטים ובהקמת הרפובליקה העממית של סין בראשות מאו, אחד השליטים המזיקים בהיסטוריה.
החקיקה המזוהה ביותר עם מאו הייתה הרפורמה הכלכלית שהנהיג בסוף שנות ה-50 בשם "הקפיצה הגדולה קדימה". המדיניות של מאו נכשלה באופן קולוסאלי כשגרמה לרעב המוני שגבה את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם. בשנות ה-80 התחילו השלטונות לפתוח כמה מהשווקים לאחר שהבינו שאומה חזקה לא תוכל להתקיים לאורך זמן כשבבסיסה חברה אגררית וענייה, מה שחיזק מאוד את התעשייה הסינית והחל את המהפכה הכלכלית. עם זאת, הקפיצה הגדולה האמיתית שחוותה סין הגיעה רק בשנת 2001, כשהצטרפה לארגון הסחר הבינלאומי.
פתיחת השווקים הבינלאומיים בפני סין, שבה מרכז הייצור והייצוא הגדול ביותר בעולם והעניקו לה את הכינוי "בית החרושת העולמי", הביאה לסין הישג בלתי נתפס – מיגור כמעט מוחלט של הרעב והעוני הקיצוני במדינה. ערב הצטרפותה של סין לארגון, ענתה חצי מאוכלוסייתה על הגדרת האו"ם של חיים תחת עוני קיצוני, כך לפי ספרו של ערן ניצן, "מלחמת 100 השנים הבאות" (הוצאת מטר), העוסק בעימות המתעצם בין סין לארה"ב.
בשנת 2019 פרסם הממשל הסיני כי כ-5.5 מיליון בני אדם במדינה חיים בעוני קיצוני, 0.4 אחוזים מהאוכלוסיה המונה באופן רשמי כ-1.4 מיליארד בני-אדם. ניצן מתאר את ההתמודדות הסינית עם העוני כ"אולי ההישג הכלכלי הגדול ביותר בכל הזמנים".
קיאנג ז'ונגוּ מֶֶנג
קלישאה ידועה בעולם הריגול אומרת שכל המדינות מאזינות זו לזו – האם זו הסיבה בעטיה סין ניסתה להאזין לרוסים באמצעות אותם מכשירי חשמל בהם עסקנו בפתיח?
כאשר אנחנו חושבים על ריגול, קל וחומר על ריגול בין מדינות, המוח שלנו משייט בעיקר למחוזות הביטחוניים, המדיניים והמודיעיניים, אלא שלפי הערכות בשעתו, מוצרי החשמל הסיניים נועדו בעיקר למטרות ריגול תעשייתי. דו"ח שפרסם משרד סיכול הריגול הלאומי האמריקני קבע כי "סין היא השחקנית הפעילה ביותר בעולם הריגול הכלכלי". במשך שנים התרגלו בעולם התעשייתי לכך שסין גונבת מידע כלכלי רגיש ומפתחת באמצעותו מוצרים דומים במחירים זולים בהרבה.
ב"מרתון מאה השנים", כותב מייקל פילסברי (הוצאת סלע מאיר, תרגום: ימימה עברון ואלחנן שפייזר): "בהתפשטותה של סין בשווקים הבינלאומיים יש דבר אחד שהמתחרים שלה יכולים לסמוך עליו: היא לא תשחק לפי הכללים". ואכן, במשך שנים נתפסה סין כמדינה שמעתיקה פיתוחים מהמערב ומייצרת אותם בזול. היא נחשבה כמי שיודעת לעשות אימפלמנטציה (ביצוע בפועל) טובה לטכנולוגיה קיימת, אבל סין כבר מזמן לא מסתמכת אך ורק על העתקה וכיום היא מפתחת טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם במגוון תחומים.
The First War of Machines: Video of a battle between a drone and a robot dog goes viral in China
The firefight was conducted using fireworks. It is unclear whether the devices were being controlled by someone, and the location of the footage remains undisclosed. pic.twitter.com/1vrdlVND0l
— NEXTA (@nexta_tv) January 27, 2025
כבר מזמן לא רק מעתיקה מהמערב. קרב בין רובוט לרחפן בסין
סין חוותה על בשרה את הנחיתות הטכנולוגית כשספגה את אש התותחים הבריטים. הפעם "שאפתנותם של מנהיגי סין, ובראשם שי, מכתיבה כי סין לא תשקוט עד שתכבוש את המקום הראשון בעולם בתחום החדשנות", כותב ניצן ב"מלחמת 100 השנים הבאות.
זמן קצר אחרי ששי התמנה למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית (בטרם מונה לנשיא – תפקידו הנוכחי), הוא נשא נאום ובו שטח את חזונו עבור סין. "קיאנג ז'ונגוּ מֶֶנג", הכריז שי – "חלום האומה החזקה". בראיון לוול-סטריט ג'ורנל הוא נקב בשנת 2049 – שנת המאה לכינונה של המפלגה הקומוניסטית – כתאריך שבו החלום יתגשם.
"מי ששולט בכסף יכול לשלוט בעולם", אמר מזכיר המדינה האמריקני הנרי קיסינג'ר. לפי מרבית ההערכות בעולם, עד שנת 2040 צפויה סין לעבור את ארה"ב ולהפוך לכלכלה הגדולה בעולם ולפי מדד התמ"ג – במונחים של שווי כוח קנייה (PPP) – היא עשתה זאת כבר ב-2014. לפי פילסברי "בשום מוסד פיננסי רציני לא מאמינים עוד שכלכלתה תישאר קטנה מזו של אמריקה לאורך זמן".
לפני עשור השיקה סין את "תוכנית 2025", מיזם שמטרתו להפוך את סין אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוח הטכנולוגי עד תום שנת 2025. בשבוע שעבר גילינו שהיא עמדה ביעד ואף למעלה מכך וב-2030 הם כבר מתכוונים לעמוד בראש הפירמידה.
על הדרך שבה הצליחה סין לסגור את הפער הטכנולוגי מהאמריקנים, האופן שבו היא מפתחת בינה מלאכותית באמצעות השקעה מינורית ועומק החדירה הסינית לישראל – במאמר הבא בסדרה על מלחמת המעצמות.
