חמוש בצלצל, צייד הראשים הטייוואני וו צ'נג-חואה מתכופף הצידה ומכוון את נשקו הקטלני לעבר איגואנה ירוקה, אחת מעשרות האלפים שנמצאות במוקד פעולת ההשמדה הממשלתית.
אוכלוסיית האיגואנות בטייוואן עלתה בחדות מאז שהזוחלים הענקיים בעלי הגב הקוצני הובאו מאמריקה המרכזית והדרומית לפני יותר מ-20 שנה כחיות מחמד אקזוטיות. רבות מהן ברחו או ננטשו, והתרבו במהירות באקלים החם של דרום האי, פלשו לשכונות והרסו את יבוליהם של החקלאים.
לאחר שסיים את המשמרת שלו במסעדת ארוחות בוקר, מצטרף וו לקבוצת ציידים ששכרה ממשלת מחוז פינגטונג, אשר משלמת עד 500 דולר טייוואני (15 דולר אמריקני) לכל איגואנה. "לפעמים היה לנו מזל ותפסנו 300 איגואנות ביום", אמר וו, בן 25, ל-AFP. "לפעמים לא היה לנו מזל כל כך ותפסנו שתיים, שלוש או תריסר".
כשהם נושאים צלצלים המשמשים לציד דגים ולובשים מגפי גומי, הציידים מותחים את צווארם וסורקים את היער הצפוף בחיפוש אחר איגואנות, שחיות בצמרות העצים. יש יותר החטאות מאשר פגיעות כאשר הגברים יורים את חיצי הפלדה שלהם לעבר היצורים בעלי המראה הפרה-היסטורי, המסתתרים בין העלים והענפים.
כתבי AFP צופים כאשר איגואנה צונחת לקרקע מגובה של מספר מטרים ונסה על חייה בריצה. אחרת נורתה מספר פעמים לפני שנשלפה מהעץ בעודה בחיים. הציידים קושרים את רגלי האיגואנות שנלכדו כדי למנוע מהן לברוח ומשאירים אותן על הקרקע בזמן שהם ממשיכים בציד.
טייוואן החלה בציד האיגואנות לפני כמעט עשר שנים, והיעד השנה עומד על יותר מ-100,000. מומחים וגורמים בממשלה אומרים כי המהלך לא צפוי להכחיד את הזוחלים, שהפכו גם למזיקים במדינות נוספות, כולל ארצות הברית. על פי הערכות מסוימות, אוכלוסיית האיגואנות הירוקות בטייוואן מונה 200,000 פרטים. נקבת איגואנה מתרבה פעם בשנה ומטילה עשרות ביצים בכל פעם.
"אנומליות אקלימית" הרחיבה את אוכלוסיית האיגואנות בשנים האחרונות, אמר צ'ן טיין-שי, מומחה לחיות בר מאוניברסיטת המדע והטכנולוגיה הלאומית של פינגטונג. מחסור בגשמים עונתיים וחורפים חמים מהרגיל העלו את שיעור הבקיעה וההישרדות של הצעירים, דבר שיצר "תנאים מושלמים לצמיחה אוכלוסייתית מתפרצת", אמר צ'ן. מחוז פינגטונג הגביר את קצב הציד – ממאות פרטים בשנה, ל-48,000 בשנה שעברה, אמר מנהל מחלקת החקלאות, צ'נג יונג-יו.
אך צ'נג אמר כי יש צורך ב"אסטרטגיות סילוק" יעילות יותר. "למרות שהוקצו משאבים משמעותיים ושעות עבודה רבות לסילוקן מדי שנה, אוכלוסייתן ממשיכה לצמוח כמעט באופן מעריכי", אמר.
החקלאית המקומית צ'נג חווי-ג'ונג צפתה כיצד האיגואנות משמידות את יבול השעועית האדומה של משפחתה, למרות שהתקינו רשתות דיג כדי להגן על שדותיהם מפני הלטאות הענקיות. האיגואנות חיות בין גבעולי הבמבוק הצפופים שצומחים בין אדמתה לנהר, ויורדות במהלך היום כדי לזלול את נבטי השעועית האדומה. "הן נעות מהר מאוד ולא הצלחנו לתפוס אותן", אמרה צ'נג ל-AFP. היא חוששת כי חקלאים מסוימים ייאלצו לכרות את העצים או יוותרו כליל על גידול יבולים.
הממשלה מעודדת אזרחים רגילים לקחת חלק בציד האיגואנות. חסין צנג-קואן אמרה כי נבהלה בפעם הראשונה שבה נתקלה באיגואנה בחוותה והחליטה ללמוד כיצד ללכוד אותן. "הן אפילו לא מפחדות מבני אדם", אמרה חסין, בת 58, אחת מיותר מ-80 איש המשתתפים במפגש הכשרה ממשלתי שבו הם לומדים כיצד להשתמש במוט לכידה כדי להשליך לאסו על בובת איגואנה רכה. "כשראינו אחת בפעם הראשונה, אנחנו היינו אלה שנבהלו", אמרה חסין ל-AFP. "היא באמת נראתה כמו דינוזאור קטן".
ארגון זכויות בעלי החיים PETA קרא לטייוואן למצוא "אסטרטגיות לא-קטלניות" לשליטה על אוכלוסיית האיגואנות או, אם ציד ייחשב הכרחי, "למזער את סבלן" של היצורים. כמה ציידים אמרו ל-AFP כי הם יוכלו להרוג בצורה יעילה והומנית יותר אם יורשו להשתמש ברובי אוויר, שהשימוש בהם מפוקח בקפידה בטייוואן.
וו ועמיתיו מסיימים את הציד בשעות הערב המוקדמות לאחר שתפסו 14 איגואנות בתוך שלוש שעות. הזוחלים – חלקם חיים ומדממים – מונחים על הקרקע לפני שהם נזרקים לקופסת פלסטיק. הציידים מחויבים להמית את האיגואנות ולאחסן אותן במקפיא עד שהן יישרפו על ידי הממשלה.
למרות שהציד היה, מבחינה פיזית, קשה יותר מעבודתו בבישול, וו אמר כי הוא אוהב לעזור לחקלאים להגן על יבוליהם. "אחרת, כל מה שהם מגדלים ייאכל", אמר וו. "זה מאוד עצוב לראות אותן כך".
