מנהיגים אירופים קיימו אתמול (שני) פגישה דחופה בבריסל, בין היתר כדי לדון בפריסת כוחותיהם באוקראינה במסגרת הסכם הפסקת אש, בזמן שהמגעים בנושא הפסקת המלחמה בין ארצות הברית לרוסיה מואצים.
ממשל טראמפ ביקש ללמוד אילו כוחות ונשק מדינות אירופה יכולות להקצות, בעוד שהאירופים, מצדם, בודקים מול הצוות של טראמפ איזו תמיכה צבאית ארה"ב תוכל לספק – למשל מודיעין או הגנה אווירית.
האפשרות לפריסת כוחות באוקראינה צוברת תמיכה בקרב חלק ממנהיגי אירופה בימים האחרונים, כאשר ממשל טראמפ מתקדם במהירות לקראת פתיחת משא ומתן ישיר עם מוסקבה. תומכי אוקראינה באירופה נאבקים להשיג השפעה על השיחות, שמתנהלות בלעדיהם אך עשויות לעצב מחדש את המפה הביטחונית של היבשת. גורמים אמריקנים ורוסים נפגשו בערב הסעודית היום.
נשיא צרפת עמנואל מקרון כינס ביום שני בפריז פגישה עם כמה מהמנהיגים הבכירים של היבשת כדי לזרז את תכנון הסיוע האירופי לאוקראינה ולגבש קונצנזוס לגבי אפשרות של פריסת כוחות. מקרון קיים שיחת טלפון בת 20 דקות עם הנשיא דונלד טראמפ לפני הפגישה.
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הודיע לראשונה ביום ראשון בלילה כי הוא מוכן לשלוח חיילים בריטיים לאוקראינה כחלק מההסכם "אם יהיה צורך בכך", מה שעלול להפעיל לחץ על מנהיגים אירופים נוספים להתחייב לצעדים דומים.
לאחר הפגישה ביום שני, שארכה מספר שעות, אמר המנהיג הבריטי כי מוקדם לקבוע כמה חיילים יישלחו, אך הבהיר כי "חייב להיות גיבוי אמריקני". עם זאת, מדינות אחרות בהן גרמניה ופולין, הביעו היסוס לשלוח כוחות.
קנצלר גרמניה אולף שולץ, שנשאל אם מדינתו תפרוס חיילים, כינה את הדיון "מוקדם לחלוטין" כל עוד המלחמה נמשכת. "לדעתי, זה דיון בלתי הולם, בזמן הלא נכון ועל הנושא הלא נכון", אמר. הוא בירך על השיחות לסיום הסכסוך, אך הדגיש כי "אין פירוש הדבר שאפשר לכפות מלמעלה הסכם שלום" וקרא לחזית משותפת בין אירופה לארצות הברית.
בעוד שוושינגטון שללה הצבת כוחות אמריקניים באוקראינה, גורמים אירופים אומרים כי הצוות של טראמפ לא שלל את האפשרות לתמוך בכוח אירופי ושאל איזה סוג של סיוע אמריקני עשוי להיות נחוץ. הבקשות האירופיות כוללות יכולות מודיעין, מעקב וסיור, וכן אפשרות לכיסוי אווירי או סיוע בהגנה אווירית להגנה על הכוח, כך אמרו ארבעה גורמים המעודכנים בדיונים.
שאלון אמריקני שנשלח לבירות אירופה, בנוגע לכוחות וציוד שניתן להקצות לאוקראינה, הוביל להתייעצויות רציניות יותר בימים האחרונים, אמרו הגורמים, אשר כמו אחרים, דיברו בעילום שם כדי לשתף דיונים רגישים.
הגרסה האחרונה שנמצאת בדיון מתארת כוח "הרגעה" או "הרתעה" של כמה חטיבות, שימנו כ-25,000 עד 30,000 חיילים, אשר לא יוצבו לאורך קו המגע אלא יעמדו בכוננות להפגנת כוח במקרה שהכוחות הרוסיים ינסו לחדש את המלחמה, אמרו. החיילים עשויים להיתמך על ידי כוחות נוספים מחוץ לאוקראינה, במקרה שיהיה צורך בהגברת הכוחות ובתנועה מהירה.
צרפת ביצעה תכנון צבאי מתקדם יותר מאחרים ומעריכה כי היא יכולה להקצות כמעט 10,000 חיילים, בעוד שבעלות ברית אירופיות אחרות נותרות מסויגות יותר או שיש להן מגבלות צבאיות, כך אמרו שניים מהגורמים.
צרפת ובריטניה, שתי המעצמות הגרעיניות היחידות באירופה, עומדות במרכז השיחות, בהן משתתפות לפחות תריסר מדינות, כולל פולין, הולנד, גרמניה, וכן מדינות נורדיות ובאלטיות.
שר ההגנה ההולנדי, רובן ברקלמנס, אמר ל"וושינגטון פוסט" כי התכנית תזדקק לתמיכה אמריקנית שהיא יותר מפוליטית בלבד. "אתה גם רוצה שתהיה לך עליונות במקרה של הסלמה", אמר, "אם ייווצרו מתחים ואם יהיה עימות… ואנחנו צריכים שארצות הברית תהיה מעורבת".
"זה כמובן קשור לערבויות ביטחוניות לאוקראינה, אבל זה קשור ישירות גם להגנה ולהרתעה שלנו בתוך נאט"ו", אמר בשולי ועידת הביטחון במינכן. "יש לנו דיונים בין מדינות אירופה ועם ארצות הברית על מה שכל מדינה יכולה לעשות. במהלך השבועות הקרובים, זה צריך להפוך ליותר ספציפי במונחים של מספרים". "זה פאזל גדול, עם הרבה חלקים שאנחנו צריכים לחבר יחד", הוסיף.
אזהרות לרוסיה
בעוד שטראמפ הבטיח עסקה לעצירת המלחמה, בעלות הברית האירופיות הפכו לאחרונה לפתוחות יותר לרעיון של שליחת כוחות, דבר שעורר סערה כאשר מקרון הציע זאת לראשונה בשנה שעברה.
מנהיגים אירופים קיימו בשקט דיונים על פריסת כוחות באוקראינה במשך חודשים, אך טרם גיבשו תוכנית קונקרטית, כאשר חלק מהמדינות מהססות להתחייב לכוחות או להתקדם בתוכנית ללא בהירות רבה יותר מצד ארצות הברית בנוגע לכוונותיה באוקראינה. התוכניות האירופיות הפכו דחופות יותר לאחר שגורמים רשמיים מממשל טראמפ נחתו החודש באירופה והבהירו כי וושינגטון מוכנה לחלוטין לפעול בלעדיהם.
בעלות הברית האירופיות חלוקות לגבי אופי הפריסה, כולל גודל הכוח והמנדט שלו, כמו גם מידת התמיכה האמריקנית הדרושה. ניסיונות לתכנן מבצע צבאי נתונים גם הם למגבלות, בשל העובדה שהפרמטרים של הסכם אפשרי עם רוסיה – כמו מיקום קווי הפסקת האש – עדיין אינם ברורים או שלא גובשו במלואם על ידי ממשל טראמפ.
עם זאת, גורמים רשמיים מסכימים כי התמיכה האמריקנית תהיה קריטית וכי הם יקבלו בברכה אזהרות ברורות של וושינגטון כלפי רוסיה, בפומבי או בפרטי, מפני כל ניסיון לתקוף את הכוח או להצית מחדש מלחמה כוללת.
שאלה מרכזית נוספת עבור האירופים היא כיצד להגיב אם רוסיה תתקוף את הכוח. אחת ההצעות הייתה לכלול סעיף להגנה הדדית בין המדינות החברות בקואליציה האירופית, שלא תפעל תחת דגל נאט"ו. "זה צריך להיות ברור שהכוח מוכן להשיב אש אם יותקף, והוא צריך להיות מסוגל להגדיל את כמות חייליו במהירות", אמר דיפלומט אירופי.
"בעולם נורמלי, זה היה מוקדם מדי לתכנן בלי לדעת מהם תנאי הפסקת האש. אבל הם הולכים לנהל משא ומתן מעל לראשינו", הוסיף הדיפלומט. "זה אמצעי לומר לארצות הברית שאנחנו מוכנים לתת את זה אם תעשו את זה".
עבור מדינות אירופיות רבות, פריסה כזו תדרוש גם תמיכה ציבורית של האזרחים ותסתמך על משאבים צבאיים שגם כך מצויים תחת עומס. לצרפת יש מרחב תמרון גדול יותר ממדינות אחרות, כולל בריטניה, בכל הנוגע להקצאת חיילים, בין היתר בשל צמצום נוכחותה באפריקה.
חלק מהמדינות, כמו פולין או גרמניה, עומדות בפני בחירות כלליות קרובות ונמנעות מהתחייבויות גדולות גם מכיוון שהמלחמה של רוסיה באוקראינה הפכה לנושא פוליטי יותר. חלקן גם חוששות לקחת סיכונים ללא מעורבות אמריקנית גדולה יותר. בהולנד, למשל, יהיה צורך באישור הפרלמנט.
"אנחנו לא מתכננים לשלוח חיילים פולנים לאוקראינה, אך נספק תמיכה, כולל לוגיסטית ופוליטית, למדינות שעשויות לרצות להעניק ערבויות כאלה בעתיד", אמר ראש ממשלת פולין דונלד טוסק ביום שני.
התרנגולת והביצה
הרעיון האירופי מתמקד גם בהגברת אספקת הנשק והכשרת הצבא האוקראיני, כך שיוכל להחזיק את קו הפסקת האש שעלול להיות בלתי יציב. זה עשוי להפוך לנקודת מחלוקת במשא ומתן, שכן מוסקבה דורשת שאוקראינה תצמצם משמעותית את כוחה הצבאי.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר אתמול כי הוא מאמין ש"עשינו התקדמות משמעותית בנושא" של כוחות צבא אירופיים באוקראינה, שאותם תיאר כ"קואליציית המוכנים". "אנחנו רוצים ערבויות ביטחוניות, אבל לא על הנייר, אלא בשטח, בים ובאוויר", אמר.
כאשר נשאל האם רוסיה תהיה מוכנה לפריסה אירופית באוקראינה, אמר דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, כי מדובר ב"שאלה קשה מאוד" שעליה "לא התקיימו עד כה דיונים מהותיים". "קשה לדבר על כך, שכן מדובר במדינות חברות בנאט"ו, ומשמעות הדבר היא שכוחות נאט"ו יוצבו בשטח אוקראינה", אמר.
קית' קלוג, השליח המיוחד של טראמפ לאוקראינה ולרוסיה, ביקר ביום שני במטה נאט"ו ויסייר בכמה בירות אירופיות השבוע, כאשר גורמים אירופים מצפים לדון עמו על חלוקת העבודה עם ארצות הברית באוקראינה.
דיפלומט מערבי תיאר את השיחות עם האמריקנים עד כה כ"משחק תרנגולת וביצה", כאשר כל צד ממתין שהשני יחשוף את כוונותיו לפני שיצהיר על המשאבים שיוכל להקצות.
אחרים סבורים שהתוכנית תעניק לאירופים עמדה משמעותית שתשפיע על המשא ומתן ותכריח את טראמפ לפעול, שכן הוא יירתע מלהיראות חלש אם הכוח יותקף והעסקה תתפרק. "מה יקרה אם הם יותקפו וטראמפ לא יעשה דבר? זה ייראה רע מאוד עבורו", אמר גורם מערבי.
גורמים אירופים אומרים כי הם מקבלים מסרים מעורבים מחברי הצוות של טראמפ, בעוד הם מנסים להעריך מי אחראי על מה ועד כמה כל אחד מהם יכול להשפיע על הנשיא. "יש דעות שונות במחנה של טראמפ… ובסופו של דבר, הוא זה שמקבל את ההחלטות", אמר דיפלומט אירופי נוסף. "הכול יכול להשתנות עם פוסט אחד במדיה החברתית".
