שתי קרנפיות לועסות עשב בשלווה כשהשמש זורחת מעל הר קניה, לא מודעים למאמץ הגלובלי האדיר שנעשה כדי למנוע מהן להיות האחרונות מסוגן.
נג'ין ובתה פאטו הם שתי השורדות האחרונות מבין הקרנפים הלבנים הצפוניים על פני כדור הארץ. השעון מתקתק לפני שגם הם יהפכו לעוד מין בסדרה ארוכה של בעלי חיים שהוכחדו על ידי ציד בלתי חוקי.
אבל פריצת דרך מדעית לאחרונה עשויה להביא לכך ששנה זו תהיה השנה שבה העולם יחגוג את היווצרותו של עובר קרנף לבן צפוני חדש. אם היא תצליח, זה יהיה הישג חסר תקדים לתת-המין, שהוכרז כ"נכחד מבחינה פונקציונלית" לאחר מותו של הזכר האחרון, סודן, בשנת 2018.
בעיות ברחם מונעות מנג'ין, בתו של סודן, ומפאטו, נכדתו, לשאת הריון עד תום. אך פאטו עדיין מסוגלת לייצר ביציות פוריות, מה שהופך אותה למועמדת להפריה חוץ-גופית (IVF).
במשך שנים, מדענים אספו את ביציותיה בשמורת אול פג'טה שבקניה, שם הקרנפים נמצאים תחת שמירה 24/7. הביציות נשלחות לאירופה, שם הן מופרות במעבדה עם זרע שנשמר מקרנפים לבנים צפוניים זכרים שכבר אינם בין החיים.
כיום ישנם 36 עוברים מופרים, מוכנים להשתלה, כך אמר יאן סטייסקל, רכז הפרויקט של BioRescue, היוזמה המרכזית מתוך מספר פרויקטים דומים ברחבי העולם. ההערכה היא כי פאטו תוכל לייצר כעשר ביציות נוספות לפני שתהיה מבוגרת מדי.
"אנחנו מקווים להשיג את ההיריון הראשון בהצלחה עם עובר קרנף צפוני השנה", אמר סטייסקל. "אבל אני לא יכול להבטיח זאת".
תקווה מעורבת בעצב
התוכנית היא להשתמש בקרנף לבן דרומי – תת-מין קרוב – כאם פונדקאית. זאת בעקבות פריצת הדרך לפני כשנה, בה מדענים הכריזו כי קרנפה פונדקאית נכנסה להיריון עם עובר של קרנף לבן דרומי, לראשונה בהיסטוריה שבה הפריה חוץ-גופית עבדה בקרנפים.
אבל כמו רבות מההצלחות בדרך הקשה הזו, השמחה הייתה מעורבת בעצב, כך סיפר סמואל מוטיסיה, ראש מחקר באול פג'טה, ל-AFP. כאשר נמצא העובר – בן 70 יום וגודל 6.4 סנטימטרים – התברר שהקרנפה הפונדקאית כבר מתה מזיהום חיידקי שאינו קשור לניסוי.
יתרה מזאת, זכר עקר ששימש כ"פר הרחה" – כדי לזהות מתי הקרנפה הפונדקאית מוכנה להפריה – מת אף הוא מהזיהום, ומאז קשה למצוא לו תחליף. למרות זאת, הצוות נחוש לנסות שוב, הפעם עם עובר של קרנף לבן צפוני.
בלי אבא, בלי אמא
ישנם מסלולים נוספים להצלחה, כולל מאמץ יפני לייצר ביציות וזרע של קרנפים לבנים צפוניים באמצעות תאי גזע. אם שיטה זו תצליח, ניתן יהיה להגדיל באופן משמעותי את מספר העוברים וליצור מגוון גנטי רחב יותר להפריות עתידיות. לפי סטייסקל, הניסויים עם תאי גזע נמצאים בערך באמצע הדרך, והוא מעריך כי בתוך ארבע שנים ניתן יהיה לייצר עוברים בשיטה זו.
במקביל, יוזמה נוספת מאוניברסיטת אוקספורד מנסה להשתמש ברקמת שחלות של קרנפים שמתו כדי לייצר ביציות. משמעות הדבר היא שגם לאחר מותן של נג'ין (35) ופאטו (24), מדענים יוכלו אולי לשחזר ביציות לא בשלות משחלותיהן. ד"ר סוזנה וויליאמס, החוקרת המובילה את הפרויקט, מעריכה כי ניתן יהיה להפיק כמה מאות ביציות – גם אם לא כולן יהיו תקינות. עם זאת, המדענים מקווים לפתרון לפני שנג'ין ופאטו ימותו, כדי שהן יוכלו ללמד את הקרנף הצעיר כיצד להיות קרנף לבן צפוני.
"השאלה היא מתי, לא אם"
איש אינו יודע בדיוק מה הסיכוי שהפריית מבחנה תביא להיריון מוצלח. במקרה של הקרנף הלבן הדרומי, זה הצליח רק בניסיון השלישי, אך מדובר במדגם קטן מדי כדי להסיק מסקנות.
וגם אם ההיריון ייקלט, הרבה מאוד יכול להשתבש, ויש לא מעט זמן לכך – הריונות קרנפים נמשכים עד 18 חודשים.
סטייסקל נשאר אופטימי ומתעקש: "אנחנו נציל אותם". גם ד"ר וויליאמס מסכימה שזה רק עניין של "מתי, לא אם".
עם זאת, לא כולם משוכנעים. לדברי מנכ"לית ארגון "Save the Rhino International", ג'ו שואו, גם אם ייוולדו קרנפים מהעוברים הקיימים, המגוון הגנטי יהיה קטן מדי להצלת המין. לדבריה, ייתכן שכבר מאוחר מדי לקרנף הלבן הצפוני, ויש להתמקד בקרנפים מג'אווה וסומטרה, שכל אחד מהם מונה פחות מ-50 פרטים בטבע.
חוקרי הקרנף הצפוני טוענים כי הטכניקות שהם מפתחים יסייעו לא רק לקרנפים, אלא גם למינים נוספים בסכנת הכחדה. סטייסקל הדגיש כי העבודה של "BioRescue" כבר תורמת להצלת הקרנף הסומטרי.
חובתנו לתקן את הטעות
בחזרה לשמורה באול פג'טה, זכריה מוטאי, המטפל הראשי של נג'ין ופאטו, טוען כי מאחר שבני האדם הם אלו שצדו את הקרנפים הצפוניים עד לסף ההכחדה, עלינו גם לקחת אחריות ולהשיבם. מוטאי, שנכח במקום כשסודן מת, אומר כי לידת תינוק קרנף תהיה סיבה ל"חגיגה עולמית".
"ואני אהיה זה שיטפל בו," הוא מוסיף בחיוך, בזמן שפאטו ונג'ין ממשיכות ללעוס עשב מאחוריו.
