השופט ברט מ. קוואנו הושבע הלילה (יום א') לבית המשפט העליון האמריקני לאחר אחד המאבקים הקשים והמלוכלכים ביותר שאי פעם נחזו סביב מועמד בסנאט. מספרי ההצבעה הסופיים, 48-50, גם הם היו הצמודים ביותר אי פעם עבור מועמד לעליון, כאשר הם עוברים את המספרים שהיו לשופט השמרן קלארנס טומאס, 48-52, שגם הוא אושר לאחר שורה של אירועים עם דמיון מטריד לאלו שהתרחשו בשבועות האחרונים.
בסופו של דבר, לאחר שלל התפתחויות מפתיעות וכמה רגעים בהם היה נראה שהנשיא טראמפ ייאלץ למצוא מועמד אחר, השחקנים המרכזיים בפרשה והדרכים בהן הם השפיעו עליה, לא היו שונים בהרבה ממה שצופה מלכתחילה.
כבר בסוף יוני, לפני שמישהו, כולל טראמפ בעצמו, ידע מי יהיה המועמד לבית המשפט מטעם המפלגה הרפובליקנית, פורסמו תחזיות שונות לקראת תהליך האישור. עם רוב דחוק של 51 קולות, עיני המפלגה, והאומה האמריקנית, היו נשואות לשתי נשים: הסנטוריות סוסן קולינס וליסה מרקאוסקי, שתיהן בנות מפלגת הימין אך גם מזוהות עם המרכז, במיוחד בנושאים הקשורים בזכויות האישה. הדעה הרווחת בארה"ב (וגם באתר זה) באותו הזמן, הייתה שאם לדמוקרטים יש סיכוי להפיל את בחירת טראמפ, הוא יבוא בעזרת שתיהן.
כמעט שלושה חודשים בדיוק לאחר הטקס בבית הלבן בו הוכרז רשמית ששופט בית המשפט לערעורים ברט קוואנו יהיה המועמד, הסנאטורית סוזן קולינס עלתה לבמת הסנאט. עד לאותו רגע, עוד לא היה ברור האם לרפובליקנים יהיו הקולות להעביר את קוואנו ולסיים את הפרשה שטלטלה את כל וושינגטון. גופי תקשורת כמו CNN עוד דיווחו שיש סיכוי לחסימת המועמד ברגע האחרון, וביציע הסנאט, מפגיני שמאל הביעו את זעמם על עצם האסיפה, שמטרתה הייתה לסיים את הדיונים על קוואנו לקראת הצבעה למחרת, בשבת.
על פי הכול, סוזן קולינס נשאה את נאום חייה. במשך 43 דקות, הסנטורית המבוגרת שטחה בפני עמיתיה, המפגינים, והצופים בבית את ההסבר המנומק ביותר לתמיכתה במועמד השנוי במחלוקת, למרות התלונות נגדו ולמרות שלל ההאשמות הכמעט-מצחיקות שהוטחו נגדו ברגעים האחרונים. דקות ספורות לאחר שהיא החלה, ברור היה שבפעם הבאה ששופט חדש יצטרף לבית המשפט העליון, ברט קוואנו כבר יהיה שם, עוטה גלימה שחורה.
בסופו של יום, היו שלושה קולות רפובליקניים: קולינס, מרקאוסקי והסנאטור הפורש ג'ף פלייק, שלא היה בטוח שיצביעו "כן" ברגע הנכון. ושלושה קולות דמוקרטיים: הסנאטורים מנשין, היידקאמפ ומקסקיל, שמועמדים לבחירה מחדש במדינות שמרניות ולכן היה סיכוי שיצביעו עם הרפובליקנים. את קולותיהן של היידקאמפ ומקסקיל הרפובליקנים הפסידו לאחר שהסקרים הציגו תבוסה ברוב גדול, ולכן לא היה להן עניין לנסות ולשנות את מזלן. אך למנשין היה מה להפסיד, ולכן, למרות שיוכו הפוליטי, הוא הודיע על תמיכתו בקוואנו.
לצעד הזה היה אפקט שרשרת, שכן הסנאטורית ליסה מרקאוסקי העדיפה לא להיראות כתומכת במועמד לאחר התלונות נגדו, ולכן, עם תמיכתו של מנשין, היא יכלה להתנגד ללא האפשרות שקולה יהיה זה שיפיל את המאמץ המפלגתי, אירוע שכמעט בוודאי היה מביא לסופה הפוליטי. בסופו של דבר, מרקאוסקי אפילו לא הייתה צריכה להטיל את הצבעת ה"לא", והתקזזה עם חבר מפלגתה סטיב דיינס, שלא הגיע להצבעה מכיוון שנכח בחתונתה של ביתו במונטנה.
כמובן שלא ניתן להעריך את השפעתה הברורה של הפרשה על הפוליטיקה האמריקנית, אך על פי המסתמן מסקרים אחרונים ומדיווחים שונים, הדמוקרטים הבקיעו גול עצמי בפרופורציות מאסיביות. מנהיג סיעת הרוב מיץ' מקונל, שהניצחון הרפובליקני בא לרוב בזכות תמרוניו הפוליטיים, התראיין לאחר ההצבעה הסופית בסנאט, וביקש להודות למפגינים וליריביו במפלגה הדמוקרטית: "הם הצליחו להביא את הדבר האחד שלא הצלחנו להבין איך לעשות: איך להלהיט את הצד שלנו", אמר לכלי התקשורת בארה"ב.
עם ההערכות הנוכחיות לבחירות האמצע, במרוץ למושבים בסנאט, בסופו של דבר ייתכן שדווקא הפרשה הזו היא שתביא לרוב גדול יותר של רפובליקנים בבית הקונגרס העליון, וכך, אם יזדמן לטראמפ למנות עוד שופט או שופטת לעליון, הוא כבר לא יזדקק לחתימתן של קולינס ומרקאוסקי כדי לעשות זאת.
ומה באשר לתלונות נגד קוואנו? אחרי כל הבלגן, כמעט וכלום. רשת CNN דיווחה הלילה שהדמוקרטים בסנאט מטילים חלק מההאשמה בהפסד הפוליטי על עו"ד מייקל אבנאטי, שפרסם טענות הזויות ורכילותיות על קוואנו בשם מתלוננת שחזרה בה מגרסתה ברגע שישבה לראיון, ובעברה שלל האשמות של תלונות שווא.
כמו כן, הם לא היו מרוצים ממגזין "הניו-יורקר", שפרסם גם הוא שתי כתבות נפרדות על הטרדה שביצע לכאורה קוואנו במסיבה ב"ייל", וזאת ללא כל עדות או ראיה כלשהי, חוץ משל המוטרדת לכאורה בעצמה, שהודתה שהייתה שיכורה ולא הייתה בטוחה בזהותו.
גם לד"ר כריסטין בלייזי פורד, המתלוננת היחידה שקיבלה התייחסות רצינית בכל הפרשה, לא יהיה כנראה מה לתרום בעתיד. במקום למצוא ראיות חדשות או עדות כלשהי נגד קוואנו, חקירת ה-FBI, רק גילתה עוד חורים ואי-דיוקים בגרסתה של פורד, שהתפרקה כמעט-לחלוטין. בנוסף, ה"וול סטריט ז'ורנל" פרסם שידידתה של פורד, סוכנת FBI לשעבר בעצמה, לחצה על חברתה, לילנד קייזר, לשנות את גרסתה ולומר שהיא מאמינה לדבריה של פורד. זאת למרות שהעידה שהמסיבה בה לכאורה התרחש ניסיון האונס, לא התקיימה כלל. דיווח שרק מגביר את התחושה שהיה כאן ניסיון סיכול פוליטי, גם אם פורד באמת מאמינה שהדבר אירע.
עם הצטרפותו של קוואנו לבית המשפט, השמרנים מקבלים רוב מוצק בערכאה הגבוהה ביותר, וכך ממלא הנשיא טראמפ עוד אחת מההבטחות שנתן כשרץ לנשיאות. קוואנו הוא השופט ה-69 שמונה מאז שהנשיא נכנס לתפקידו, ללא סימן כי בכוונתו להפסיק את הטרנד של מינוי שופטים שמרניים לערכאות בכל רחבי ארה"ב. בניגוד להפחדות הדמוקרטיות בחודשים האחרונים, לא נראה בשלב זה שבכוונתם של חמשת השופטים המזוהים עם הימין לפסול פסיקות שנויות במחלוקת, כשהמפורסמת שבהם היא כמובן רו נגד וויד, שהקנתה לנשים זכות עקרונית ופדרלית להפלה.
