שתיים מהתופעות הגלובאליות המשמעותיות ביותר במאה ה-21 הן הירידה בשיעורי הילודה ובהקמת המשפחות בחברה המערבית, התרחשויות שהשפעותיהן על העולם עוד בחיתוליהן. אם יש מדינה שמסמלת יותר מכל את משבר הילודה היא קוריאה הדרומית ששיעורי הפריון שלה ירדו במשך תשע שנים ברציפות, כך לפי נתוני המכון הממשלתי לסטטיסטיקה במדינה. לראשונה מזה עשור, הציגו הנתונים תמונה שונה.
בשנת 2021 עמד מספר הילדים הממוצע לאישה במדינה על 0.81 – מה שהיווה שפל עולמי חדש – אך מאז רק המשיך לצנוח, כאשר בשנת 2022 הוא ירד ל-0.78 וב-2023 צלל ל-0.72. בבירה סיאול היה המצב חמור אף יותר עם ממוצע של 0.57 ילדים לאישה ב-2022. במשך שנים ניסתה הממשלה הקוריאנית לפתור את המשבר באמצעים שונים, לרבות סבסוד הוצאות שונות בגידול ילדים, סבסוד היריון, מתן עדיפות לדיור ציבורי להשכרה לזוגות שלהם יותר מילד אחד, מימון מעונות יום, שמירת מושבים בתחבורה ציבורית לנשים בהריון ועוד.
כל אלה לא עזרו ולצד טייוואן, נחשבת קוריאה הדרומית למדינה בעלת שיעורי הילודה הנמוכים בעולם והבטחת הבחירות המרכזית של נשיא דרום קוריאה, יון סוק־יאול, הייתה כי "יתגבר על האסון הלאומי של שיעור הילודה הנמוך". מאמר מסקרן ב-Financial Times עסק בפערים אידיאולוגיים גדולים שנפתחו בין גברים ונשים בגילאים צעירים בעשור האחרון במגוון מדינות, כאשר הפער הגדול ביותר היה בקוריאה הדרומית. במגזין שיערו כי זהו אחד המשתנים שהשפיעו במיוחד על הירידה בשיעורי הנישואים במדינה.
בשנת 2024, לראשונה מזה כמעט עשור, נרשמה עלייה בשיעורי הילודה במדינה עם עלייה מ-0.72 ילדים בממוצע לאישה ב-2023 ל-0.75. אומנם עדיין מדובר בשיעור הנמוך ביותר בעולם, אך יתכן שהיפוך המגמה מעורר תקווה כי המדינה החלה להתמודד על המשבר הדמוגרפי שלה. לאחר מגפת הקורונה נצפתה עלייה בשיעורי הנישואים בקוריאה – שזינקו בכ-15% בשנת 2024, העלייה הגדולה ביותר מאז שנת 1970, לפי רויטרס – וסביר להניח שגורם זה היה אחד המשתנים שהשפיעו רבות על העלייה בשיעורי הילודה.
חריג זמני או היפוך מגמה?
קוריאה הדרומית היא הכלכלה הרביעית בגודלה באסיה וה-14 בגודלה בעולם מבחינת תמ"ג. השפל הדמוגרפי בקוריאה הדרומית מהווה אבן ריחיים על יכולת הצמיחה של המדינה, בעוד ככל שאוכלוסיית גיל העבודה במדינה מצטמצמת, המחסור בהכנסות ממיסים מגביר את החשש מפני העתיד, על רקע הנטל הגובר של הטיפול בקשישים. לפי הערכות ממשלתיות, קרן הפנסיה של דרום קוריאה צפויה להתרוקן עד 2055, אלא אם העלייה בשיעורי הילודה תתברר כהיפוך מגמה של ממש.
בשלב זה השינוי בשיעורי הילודה עשוי להיות חריג סטטיסטי, אך לעומתו העלייה בשיעורי הנישואים מבוססת יותר ולצד הנתונים מהשנים האחרונות שמצביעים על כך, ב-"Korea Times" דווח באוקטובר האחרון כי למעלה מ-65% מהרווקים במדינה רוצים להתחתן. "חל שינוי באופן שבו החברה הקוריאנית רואה נישואים ולידה עם השקפות חיוביות יותר", אמר גורם במכון הממשלתי לסטטיסטיקה לפני כשבוע וחצי.
עם זאת, מומחים במדינה לא בטוחים אם מגמת הפריון תימשך וסוציולוג המבוסס בדרום קוריאה אמר ל"פייננשל טיימס" כי ההתאוששות נראית כמו תנודה זמנית שלאחר המגפה, והזהיר כי "המצב עלול להחמיר אם הכלכלה תידרדר". מאידך, ירידה באוכלוסייה לא מחייבת פגיעה קשה בכלכלה. דו"ח של בנק ההשקות "גולדמן זאקס" מפברואר האחרון מצא כי ביפן – המתמודדת עם בעיה דומה – ההשתתפות בכוח העבודה עולה למרות האוכלוסייה המצטמצמת, כאשר יותר מבוגרים משתתפים בשוק העבודה וחברות שונות מתגברות על המחסור בכוח אדם באמצעות התפתחות הטכנולוגיה. במילים אחרות, ירידה בפריון לא תמיד מיתרגמת לירידה בפריון.
