משטרת הפיליפינים עצרה אמש (ג') את נשיא המדינה לשעבר, רודריגו דוטרטה, לאחר שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) הוציא נגדו צו מעצר בגין פשעים נגד האנושות בעקבות מדיניותו הקטלנית במלחמה בסמים, שגבתה את חייהם של אלפי בני אדם.
דוטרטה בן ה-79 כיהן כנשיא הפיליפינים בין השנים 2016–2022. הוא נלקח למעצר זמן קצר לאחר שנחת בנמל התעופה בבירת הפיליפינים, מנילה, לאחר ביקור בהונג קונג. הנשיא לשעבר לא הביע חרטה על מלחמת החורמה הברוטלית שהוביל נגד הסמים ושאל את השוטרים: "איזה פשע ביצעתי?". בתו, שרה דוטרטה, המכהנת כסגנית הנשיא כיום, אמרה שאביה "נלקח בכוח להאג".
בין 6,000 ל-27,000 הרוגים
דוטרטה, שכונה בעבר "המעניש", עודד את כוחות הביטחון לירות למוות בחשודים בסחר בסמים. למעלה מ-6,000 בני אדם נהרגו רשמית על ידי המשטרה או גורמים בלתי מזוהים, אך ארגוני זכויות אדם טוענים שהמספר האמיתי גבוה בהרבה ולפי אתר החדשות הפיליפיני Rappler, גבתה מלחמתו של דוטרטה בסמים את חייהם של כ-27 אלף בני אדם.
דו"ח של האו"ם חשף כי רוב הקורבנות היו צעירים עניים, והמשטרה אילצה רבים מהם להודות באשמה לפני שהוצאו להורג. משפחות רבות דיווחו כי יקיריהן נרצחו רק כי היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון ורבים במדינה טענו כי הקמפיין התמקד בסוחרי סמים קטנים ולא פגע בברוני הפשע הגדולים. חוקרים בפרלמנט קשרו את הפעולות ל"יחידות חיסול" חשאיות שהופעלו באישורו של דוטרטה, שהכחיש את ההאשמות.
ב-2016 החל ה-ICC לעקוב אחר הדיווחים על הפרות זכויות אדם בפיליפינים וב-2021 נפתחה חקירה רשמית נגד דוטרטה, שכללה גם אירועים משנת 2011, אז שימש כראש עיריית דבאו, כאשר בין לבין, במרץ 2019, פרשו הפיליפינים מה-ICC. מאז כניסתו לתפקיד, הנשיא הנוכחי – פרדיננד מרקוס – הפחית משמעותית את תקיפות המלחמה בסמים במטרה לצמצם את הפגיעה באזרחים, והחיל מדיניות רכה יותר.
במהלך כהונתו, התרחק דוטרטה מארה"ב וחיזק את הקשרים עם סין ורוסיה, ואף כינה את פוטין ה"אליל" שלו. גם במישור הגיאו-פוליטי ניכר שינוי במדיניות תחת מרקוס, שחזר לחיק הציר האמריקני, והביע התנגדות למדיניות הסינית בסכסוך הימי בין המדינות.
דוטרטה זוכה לפופולריות רבה בפיליפינים גם כיום, בעיקר בשל היותו המנהיג הראשון ממינדנאו – אזור דרומי במדינה, שתושביו מרגישים מופלים לרעה מול האליטות ממנילה. הוא נוהג לדבר בסבואנו (שפת המיעוט הדרומי) במקום טאגאלוג, השפה הרשמית המרכזית בפיליפינים.
הכל פוליטי?
ממשלת הפיליפינים פעלה במהירות כדי לעצור את דוטרטה מיד עם הגעתו, כדי למנוע כאוס פוליטי ומתומכיו לנסות לשבש את ההליך המשפטי, כאשר המעצר משתלב גם במאבק הפוליטי בין משפחת דוטרטה לנשיא מרקוס. במהלך בחירות 2022, יחסיהם של דוטרטה ומרקוס היו חמים, אך מאז התדרדרו. בתו של דוטרטה, שרה דוטרטה, התמודדה כסגנית הנשיא של מרקוס במקום לנסות לרשת את אביה כנשיאה, זאת למורת רוחו של דוטרטה האב.
הקרע בין נשיא הפיליפינים לסגניתו היה עמוק במיוחד גם טרם המעצר ובנובמבר האחרון אמרה דוטרטה כי שכרה מתנקש שיחסל את מרקוס, אשתו ויו"ר הפרלמנט אם יחוסל.
עם החרפת הקרע, החל מרקוס לשתף פעולה עם ה-ICC, זאת לאחר שבתחילה סירב להכיר בסמכותו בפיליפינים. עדיין לא ברור אם הנשיא ילך עד הסוף ויסגיר את דוטרטה להאג לצורך משפט בינלאומי.
דוטרטה פינת נתניהו
למעצרו של דוטרטה יש גם זווית ישראלית. תחת דוטרטה, פרשה הפיליפינים מחברותה ב-ICC, כך שאין לו סמכות שיפוט על הנעשה במדינה. מאידך, בבית הדין הבינלאומי טוענים כי יש לו סמכות על פשעים לכאורה שנעשו בתקופה שבה המדינה הייתה חברה בו.
במסגרת סיקור המעצר של דוטרטה, התייחסו בתקשורת הבינלאומית לצווי המעצר העומדים כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. בערוץ Hindustan Times ההודי העלו אייטם תחת הכותרת "נתניהו הבא בתור?". עם זאת, בעיתונים בולטים יותר התייחסו באופן סקפטי יותר לאפשרות שנתניהו אכן ייעצר.
הניו-יורק טיימס התייחס לשלושה מהמנהיגים הבולטים נגדם קיימים צווים דומים מצד בית הדין הבינלאומי – נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין; ראש החונטה הצבאית במיאנמר, מין אונג הלינג; וראש-ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. לדברי המאמר בטיימס, בניגוד למדינאי הפיליפיני, "סביר להניח כי הצווים הללו לא ימומשו". בטלגרף הבריטי כתבו באופן נחרץ יותר: "אין סיכוי שצווי המעצר כנגד נשיא רוסיה פוטין או ראש ממשלת ישראל נתניהו ימומשו בקרוב".
במשך למעלה משני עשורים, הוציא בית הדין 60 צווי מעצר בלבד, כאשר רק 21 מתוך אלו שהצו הוצא נגדם נעצרו והופיעו בפני בית הדין.
