נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מקרב את המדינה עוד צעד לעבר אוטוקרטיה עם מעצרו של ראש העיר הנבחר של איסטנבול, אך היקפן של ההפגנות שהתעוררו בעקבות המעצר עוד עשוי לערער את אחיזתו – כך אומרים אנליסטים.
לאורך שנים הואשם ארדואן על ידי מתנגדיו בכך שהוא מוביל את המדינה להידרדרות סמכותנית, אך אנליסטים סבורים כי הוא חצה קו אדום עם מעצרו בשבוע שעבר של ראש עיריית איסטנבול הנבחר, אקרם אימאמאולו – דמות פופולרית וכריזמטית שמעולם לא הסתירה את רצונה לאתגר את השליט החזק של טורקיה.
החיים הפוליטיים בטורקיה עדיין מבוססים על מחזור של בחירות מוניציפליות, נשיאותיות ופרלמנטריות, והמדינה לא מזכירה (עדיין) את רוסיה – שם הבחירות לנשיאות הפכו לחותמת גומי לשלטונו של ולדימיר פוטין – או את איראן, שבה נבחר המנהיג העליון לכל החיים על ידי מועצה דתית.
אבל הניסיון הברור להוציא את אימאמאולו מהמשחק הפוליטי מהווה נקודת מפנה מרכזית בהיסטוריה המודרנית של טורקיה – צעד שלא חסר בו סיכונים עבור ארדואן, אומרים אנליסטים, כשעשרות אלפים יוצאים לרחובות מדי ערב במחאה.
"ייתכן שזו עדיין לא דיקטטורה, אבל היא בהחלט בדרך להפוך לכזו", אמר דידייה ביליון, סגן מנהל המכון ליחסים בינלאומיים ואסטרטגיים בצרפת (IRIS), ל-AFP. "ברור שיש כאן סוג של האצה, העמקה של הקו הדכאני של הממשלה", הוסיף.
על פי משרד הפנים הטורקי, יותר מ-1,400 איש נעצרו לאחר שהשתתפו בהפגנות. ביניהם גם צלם AFP יאסין אקגול, שמעצרו בזמן שסיקר את ההפגנה כעיתונאי גונה על ידי הסוכנות כ"בלתי מתקבל על הדעת". ביליון אמר כי מעצרו של אימאמאולו היה "הניצוץ שהצית את האש", אך ההפגנות כבר חורגות מהדרישה לשחררו, ו"מהוות ביטוי לתסכול גובר בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה, גם אם לא כולה".
"נקודת האל-חזור"
כבר עכשיו מרחפת מעל טורקיה מערכת הבחירות הבאה לנשיאות, שאמורה להתקיים עד 2028 – בחירות שאליהן עמד אימאמאולו להכריז על מועמדותו זמן קצר לפני מעצרו. על פי החוק, ארדואן בן ה-71 מנוע מלהתמודד שוב, אך גוברת הספקולציה כי יעקוף זאת דרך תיקון לחוקה או קריאה לבחירות מוקדמות בטרם יסתיים המנדט המלא שלו.
ארדואן שולט בטורקיה כמעט רבע מאה: מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמיסטית בראשותו עלתה לשלטון ב-2002, הוא עצמו הפך לראש ממשלה ב-2003 ולנשיא מאז 2014. מאז 2018, הוא שולט על ידי מערכת נשיאותית, לאחר ביטול תפקיד ראש הממשלה.
למרות שהמשקיפים הבינלאומיים מתלוננים על חוסר שוויון בתנאי התמודדות בבחירות – עם דיכוי קולות האופוזיציה בטלוויזיה הממלכתית – עדיין יש אמון נרחב בתהליך ההצבעה עצמו. מעצרו של אימאמאולו הוא ניסיון של ארדואן "להישאר בשלטון באמצעות חיסול יריבו הפופולרי ביותר", אמר יוסוף ג'אן, רכז תוכנית המזרח התיכון במרכז ווילסון. לדבריו, הציבור בטורקיה – ובמיוחד הצעירים – עומדים באומץ מול "ברוטליות משטרתית ומעצרים", בתנועה המונית שלא נראתה מאז מחאת גזי ב-2013.
"צעירים בטורקיה איבדו אמון בעתיד תחת ארדואן, והם פשוט לא רואים עתיד תחתיו. זוהי נקודת מפנה עבורם", אמר. ערוצי טלוויזיה ועיתונות מרכזיים עברו בשנים האחרונות לשליטת ארדואן, ורק ערוצי אינטרנט מספקים נקודת מבט אלטרנטיבית.
"הדיכוי יגבר"
מלבד הסיכון הפוליטי, ארדואן מסתכן גם בזעזוע כלכלי. הבנק המרכזי של טורקיה התערב באופן נרחב כדי לייצב את הלירה, וכלכלנים מעריכים כי הוציא יותר מ-20 מיליארד דולר לשם כך. אסלי איידינטשבאש, עמיתת מחקר במכון ברוקינגס, אמרה כי ייתכן שההפגנות ברחוב "ידעכו בשבועות הקרובים" בעקבות הדיכוי, אך ארדואן "לא יכול לשלוט באיך אנשים מצביעים" – גם לאחר שריכז בידיו את כל זרועות השלטון בשנים האחרונות.
"זה מתקרב למערכת האיראנית או הרוסית – אך עדיין לא שם", אמרה. "האופוזיציה עדיין יכולה להשיג הישגים אם תדע לשחק נכון ולשמור על הקואליציה שלה מהבחירות הקודמות". המצב מהווה גם אתגר וגם הזדמנות למפלגת האופוזיציה CHP של אימאמאולו. על יו"ר המפלגה, אוזגור אוזל – רוקח בעברו ודמות ציבורית פחות מוכרת מאשר ראש העיר – להחליט כמה רחוק יובילו את גל המחאה.
מרק פייריני, עמית בכיר ב-Carnegie Europe, אמר כי "רמה מסויימת של פאניקה" התפשטה בקרב תומכי ארדואן לאחר שסקרים אחרונים הצביעו על הפופולריות הגואה של אימאמאולו. "המחאות כנראה יימשכו וייתכן שכבר חמקו משליטת CHP. הדיכוי יגבר בהכרח. ההשפעה על הכלכלה תהיה הרסנית. כל זה ישחוק בחדות את תדמיתו של ארדואן". אך הוסיף: "אני ממש לא בטוח שזה ישחוק את אחיזתו בשלטון".
