ביום ראשון ב־23:00, שעון ישראל, התקיים בארצות הברית אירוע היסטורי במונחי הספורט הישראליים – משחק הראווה הגדול ביותר של ההוקי־קרח הישראלי מחוץ לגבולות הארץ. אל הארנה, ששמה UBS והיא גם מגרש הבית של ה־New York Islanders, הגיעו קרוב לעשרת אלפים איש לצפות בקבוצות תל־אביב וירושלים, שפועלות בליגת הקיץ שנוסדה לפני ארבע שנים בישראל.
"בשנתיים האחרונות קיימנו כמה משחקי ראווה בסדר גודל קטן יותר בכמה ערים בארצות הברית עם קבוצה בשם Israel Selects, שמורכבת משחקנים מובילים שמשתתפים בליגה שלנו, והחלטנו שהגיע הזמן לעשות משהו גדול יותר", אומר טל אבנרי, שחקן הוקי ותיק ואחד ממפיקי האירוע, "המטרה הראשונה הייתה להראות לעולם שיש לנו ליגת הוקי עם קבוצות ושחקנים טובים, המטרה השנייה הייתה לעשות ערב יפה עבור ישראל במטרה לחבר את היהודים האמריקנים והישראלים שהגיעו יחד לראות משהו שמעולם לא קרה. קיבלנו תמיכה מהשגרירות ומהקונסוליה הישראלית, וגרי בטנר, הקומישנר של ליגת ה־NHL (ליגת ההוקי הבכירה בעולם, ד"מ) פרגן לנו מאוד והגיע למשחק, בנוסף לרשימת ידוענים ארוכה כמו אמילי אוסטין, צח שגיא, ארי אקרמן וראש עיריית לונג־איילנד. אנחנו שמחים לעשות היסטוריה ובתקווה שנמשיך למשחקים הבאים באצטדיונים גדולים בלוס־אנג'לס, בטורונטו ובמקומות אחרים", הוא אומר.
אבנרי, 39, נולד וגדל בדאלאס, חי כיום בישראל ומקדם כבר שנים את ענף ההוקי קרח בישראל. "כשהייתי ילד, אחד השכנים הציע לי לשחק הוקי רחוב, החלקתי על גלגיליות ומשם זה הוביל למשחק על הקרח בסצנת הוקי ענקית שיש בדאלאס, זה אחד המרכזים הכי גדולים בארצות הברית. בגיל 16 עברתי לבוסטון ומשם המשכתי לשש שנות משחק בפינלנד עד שבשלב מסוים פרשתי ממשחק בקבוצות. בגיל 26 פרשתי מהעולם המקצועני ואחרי תקופה בארצות הברית עשיתי עלייה, ובמשך שנים ארוכות שיחקתי בנבחרת ישראל בעשרות מדינות ברחבי העולם. אני עדיין משחק בליגת הקיץ שלנו אבל השבוע לא שיחקתי כי הייתי עסוק יותר בהפקה ובאורחים וגם רציתי לראות מהצד את מה שעבדנו עבורו כל כך הרבה זמן".
המשחק התקיים בין קבוצות תל־אביב וירושלים, ויותר מ־30 שחקנים ואנשי צוות הגיעו מישראל והסתיים בתוצאה 7:6 לטובת ירושלים לאחר הארכה.
השותף של אבנרי לעשייה הוא מארק ברוננגרבר, שחקן הוקי קרח שגדל וחי בניו־אינגלנד ועוסק ביום־יום בעריכת דין. "אבנרי חלם להביא את המותג של הליגה שלנו לשוק המסחרי הגדול ביותר בעולם, שנמצא בניו־יורק ואנחנו בני מזל שמצאנו כמה משקיעים ונותני חסויות שהשקיעו באירוע ועזרו לו להפוך למציאות, כאשר כל מה שנותר מצידנו הוא לעבוד מאוד קשה במשך תשעה חודשים, לטפל בכל ענייני הלוגיסטיקה מסביב ולגרום לזה לקרות", אומר ברוננגרבר, "זו התרגשות גדולה עבורנו לחשוף את הספורט והתרבות הישראלית לקהל בניו־יורק ולשמחתי לאורך כל התהליך זכינו ליחס נהדר והרבה פרגון מראשי ה־UBS ומראשי קבוצת ההוקי קרח של האיילנדרז שתמכו והתנהלו במקצועיות הגבוהה ביותר. עבורנו הבאת כמות כזאת של צופים למשחק של שתי קבוצות ישראליות זה הישג ענק ונדיר וזה מרגיש טוב להעניק לקהילה חוויה עם גאווה ישראלית ואירוע ספורט איכותי".
טל אבנרי: "בין המשחקים אנחנו יוצאים לטיולים ברחבי הארץ, יש כאלה שמצאו כאן בנות זוג במהלך השהות, התקיימו כבר כמה חתונות ונולדו כמה ילדים"
ברוננגרבר אומנם חי כל חייו בארצות הברית אבל כבר שנים שהוא פועל לקידום ענף ההוקי קרח בישראל. "אני משחק הוקי קרח וקשור מאוד לישראל מאז שאני זוכר את עצמי. אחת החרטות הגדולות ביותר שלי בחיים היא שלא ניצלתי את האפשרות שהייתה לי בשנות ה־90 לשחק בליגה ובנבחרת ישראל, ובמקום זה הלכתי ללמוד משפטים", הוא משתף, "אחרי הלימודים הפכתי לעורך באתר בינלאומי להוקי והשתמשתי בפלטפורמה הזו כדי לספר על ישראל דרך ליגת ההוקי בצורה חיובית ומפרגנת. עם הזמן התחברתי עם שחקנים שכן ייצגו את הנבחרת, אחד מהם היה קפטן הקבוצה אבישי גלר, שהגיע ללמוד באוניברסיטת MIT במסצ'וסטס וערך שם משחק ראווה בין נבחרת ישראל לנבחרת של האוניברסיטה. לא היה להם תקציב להביא את כל השחקנים מישראל, אז הם צירפו שחקנים מארצות הברית וקנדה ואני גויסתי להיות שוער מחליף וגם שיחקתי קצת באותו המשחק. זה הוביל להשתתפות שלי בעוד ארבעה משחקי ראווה ובמקביל הפכתי מעורב בנעשה בפדרציה הישראלית והפקתי משחקים בניו־יורק, דאלאס ובפיטסבורג אחרי פיגוע הטרור שהתרחש שם. הבאנו את נבחרת ישראל וערכנו משחקים מול האוניברסיטה המקומית וזו הייתה פלטפורמה טובה לגיוס כסף ולעזור לקהילה המקומית".
♦
ענף ההוקי בישראל כיום אומנם פועל מתחת לרדאר אבל בהחלט נמצא בתהליך התקדמות. במשך השנה פועלות אצלנו שבע ליגות לגילים השונים כולל ליגת בוגרים, והמשחקים נערכים בארנות באשדוד, תנובות, חולון ומטולה (מתקן שנפגע מירי טילים של חיזבאללה). "המשחקים בליגה לבוגרים מתחילים בדרך כלל ב־23:00 בלילה והם לא ברמה גבוהה במיוחד אלא יותר בשביל הכיף, כי משחקים בהם בעיקר צעירים או ותיקים, כאשר הבכירים יותר משחקים במשך העונה בקבוצות ברחבי העולם", מסביר אבנרי, "הרצון הוא להמשיך לפתח את הענף אבל לא ללכת כנגד האיגוד המקומי, הוביל אותנו לפני ארבע שנים לייסד ליגת קיץ בישראל והרעיון הוא למשוך לכאן שחקנים טובים במהלך הפגרה, שמגיעים לכאן כדי להתאמן ולשחק. הליגה מתנהלת במשך חודש עם שלב ראשון ועד משחקי פלייאוף עד למשחקי האליפות".
ה־IEHL, ליגת הקיץ הישראלית, ששתיים מקבוצותיה שיחקו השבוע במדינת ניו־יורק משמשת גם על תקן של פרויקט תגלית, במטרה למשוך לארץ יהודים מרחבי העולם. "בין המשחקים אנחנו יוצאים לטיולים ברחבי הארץ, יש כאלה שמצאו כאן בנות זוג במהלך השהות, התקיימו כבר כמה חתונות ונולדו כמה ילדים", מספר אבנרי בגאווה, "חלק מהשחקנים אינם יהודים והשהייה שלהם בארץ הופכת אותם לשגרירים שלנו בעולם ולדוברים הכי טובים שלנו. הם חוזרים לקהילה שלהם ומספרים על החיים בארץ, שרחוקים מאוד מכל מה שהם רואים או שומעים בחדשות".
ליגת הקיץ מתנהלת כרגע ב־Blue ice Arena החדשה באשדוד, שקבוצת הבית שלה גם זכתה בתואר האליפות בקיץ שעבר לאחר שגברה בגמר הפלייאוף על קבוצת ירושלים. המשחקים, כמו זה שהתקיים בראשון החולף, מועברים בשידור חי בערוץ היוטיוב של הליגה, ובקיץ הם משודרים גם בספורט 5. "הליגה שלנו היא חצי מקצוענית ומשחקים בה שחקנים עם עבר או הווה מקצועני באירופה, בקולג'ים ובליגת ה־KHL הליגה הבכירה באירופה והשנייה הטובה בעולם שפועלת ברוסיה, חלקם מקבלים החזר הוצאות וחלק קטן מקבלים משכורת", מסביר ברוננגרבר, "קיץ זו תקופת אימונים לשחקנים וזמן מצוין להביא אותם לפה ולשלב אותם עם שחקנים מקומיים, מה שמעניק להם ניסיון הכרחי ומשפר אותם מקצועית. אנחנו שמחים לארח כאן שחקנים יהודים שמתחברים למורשת ואחרים שהופכים לדוברים הכי טובים שלנו ושמחים לראות את הליגה מתפתחת. בקיץ הגיעו מאות צופים לכל משחק ויותר מאלף למשחק האליפות. ראש עיריית אשדוד הגיע להיות איתנו במשחקים ואנחנו מקבלים הרבה פרגון ותמיכה".
איציק לוי: "השבוע עלינו למגרש עבור מדינת ישראל, עבור האזרחים שלה ועבור כל מי שבא לצפות בנו. כשאתה מקצוען, משחק זו עבודה אבל זה היה גם בשביל לתת קצת שמחה לאנשים, שלא יהיו רק חדשות רעות״
מי שהשתתף באופן פעיל השבוע במשחק הוא איציק לוי, 42, שמשחק בנבחרת ישראל כבר 25 שנה ומשמש גם כקפטן קבוצת ירושלים. "לשמחתי זכיתי לשחק באצטדיונים כאלה בעבר אבל להיות חלק ממשחק עם מטרה כזו זה מאוד מיוחד ומרגש״, אומר לוי, ״השבוע עלינו למגרש עבור מדינת ישראל, עבור האזרחים שלה ועבור כל מי שבא לצפות בנו. כשאתה מקצוען, משחק זו עבודה אבל זה היה גם בשביל לתת קצת שמחה לאנשים, שלא יהיו רק חדשות רעות". לוי שמשחק בתפקיד הפורוורד נולד בישראל ועבר עם משפחתו למונטריאול בשנות ה־80 כשהיה בן 3. "הוקי בקנדה זה דבר גדול ומהר מאוד נשאבתי לעולם הזה והתחלתי לשחק. בגילאים הצעירים שיחקתי בליגות הבכירות של AA ו־AAA שנחשבות לבכירות ביותר לצעירים במדינה", הוא מספר, "ב־1998 חבר קרוב שלי עלה לארץ ונדהם לגלות שמשחקים הוקי במטולה. הוא הצטרף לנבחרת ישראל וסיפר להם עליי. בגיל 16 קיבלתי זימון לנבחרת הג'וניור הישראלית, שהגיעה למונטריאול לשחק והצטרפתי אליהם. שנה לאחר מכן לקחתי חלק באליפות העולם לג'וניור ומאז ועד היום אני חלק מנבחרות ישראל".
במשך שנים ארוכות שיחק לוי כמקצוען בליגות שונות באירופה, בנוסף למשחק בליגות חצי מקצועניות בארצות הברית וקנדה. "במשך השנים השתתפתי גם בארבע מכביות ובאליפות העולם ליהודים אבל כרגע אני ממוקד בשלב הבא שלי בקריירה ובעיקר באימון, ובכל קיץ אני מגיע לישראל ומשחק בליגה. הקמתי אקדמיה במונטריאול, אני מנהל ספורטיבי בבית ספר פרטי כאן בעיר ובשנה האחרונה זכיתי להיות חלק מקבוצה שכללה את אחי ועוד כמה אנשים טובים, שבנו במימון אישי את הארנה להוקי קרח באשדוד. עבורנו זו הדרך לעשות משהו יפה לטובת הענף בישראל ולתת בחזרה".
לפני עשור הקימו לוי ובני משפחתו בקנדה בית ספר להוקי שפועל בכל יום ראשון. "גדלתי במשפחה מסורתית שקשורה מאוד לדת ובגילים צעירים התמודדתי עם הרבה קשיים בגלל השאלה האם לשחק בחגים ובשבתות והייתי צריך לקבל החלטות קשות בשביל להמשיך ולשחק הוקי. כשחזרתי למונטריאול פגשתי רבים בקהילה שהיו מאוד גאים בעובדה ששיחקתי הוקי ושאני מייצג את ישראל, אבל היו גם כאלה שסיפרו לי כמה היו רוצים לשלוח את הילד שלהם לשחק אבל הם לא יכולים בגלל הדת".
♦♦
כמו כולנו, גם אנשי ההוקי בישראל מתמודדים עם המלחמה הארוכה שעדיין מתנהלת. "בקיץ החולף הרבה מאוד שחקנים חששו להגיע לישראל, ובמקום 80 שחקנים שהגיעו בשנה הקודמת נחתו בארץ רק 20, מה שהוביל אותנו לצמצם את מספר הקבוצות בליגה משמונה לארבע כדי לשמר את הרמה הגבוהה במשחקים, אבל עדיין הייתה ליגה מצוינת", מספר אבנרי, "מאז שעלו פרסומים על המשחק, קיבלנו מדי פעם את התגובות הצפויות מגורמים עוינים בדפי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו אבל האמת שאף אחד לא באמת התרגש מזה. עבורנו כל מה שאנחנו עושים הוא פלטפורמה לקידום ישראל, ישראלים ויהודים ברחבי העולם במטרה שיראו מי אנחנו באמת וכדי להילחם בכל אי־לגיטימציה שמופנית כלפינו, ואנחנו מאוד גאים לעשות את זה". מארגני המשחק השבוע מקווים שהוא יהיה עוד שלב בהתפתחות הענף בישראל.
"צריך להיות ריאליים בציפייה שלנו מענף ההוקי־קרח לגדול בישראל אבל מצד שני מתנהלת ליגה סדירה כבר מתחילת שנות ה־90. אני שמח שליגת הקיץ שלנו מושכת כמה מאות צופים בכל משחק, משחקי האליפות משכו יותר מאלף צופים בכל משחק ונקווה שבשנים הבאות ייבנו עוד אצטדיונים שמתאימים לענף בערים נוספות בישראל", אומר ברוננגרבר. "אחרי שנים שאנחנו בעיקר משקיעים כסף בליגה התחושה עכשיו שדברים מתקדמים ואני מאמין שהמשחק בניו־יורק ייתן לנו גם דחיפה כלכלית״, מוסיף אבנרי, ״בחודשים האחרונים הייתי בקשר מצוין עם ראשי ה־NHL , ה־Jewish national fund הזמינו אותנו לערב מחווה לתורמים הכי גדולים שלהם, פיתחנו הרבה קשרים חדשים ואני מאוד אופטימי בקשר להמשך. החיים עבורי בישראל לא פשוטים, אני מתמודד מול הרבה קשיים ובעיות בירוקרטיות אבל מצד שני, אין דבר כיף יותר מבחינתי מאשר לשבת לעבוד בבית קפה בתל־אביב ולפגוש חברים.
"האירוע השבוע היה ללא ספק האירוע הכי מדהים שהפקנו עד היום", אומר אבנרי לסיכום. "מה שמראה את הדרך היפה והארוכה שעשינו בשנים האחרונות ולאן פנינו מועדות בעתיד. זו רק ההתחלה של טיפוח הענף וחיבור עם הקהילה בארץ ומחוץ לזה. קיבלנו תגובות נהדרות ואנחנו מצפים להמשיך את שיתוף הפעולה עם אנשים נהדרים שפגשנו פה".
