מונדיאל 2022, שהתקיים על אדמת קטאר, קבע תקדים היסטורי: לראשונה אירחה אותו מדינה ערבית, הוא התקיים בחורף ועצר את הליגות בעולם למשך כחודש. אבל מעבר לכך, הוא קיבע את מעמדה של המונרכיה האסייתית הקטנה כגורם מרכזי בספורט העולמי, וציין את שיאו של תהליך שהחל שנים רבות קודם לכן.
"בקטאר הבינו בשלב מוקדם את הכוח של הספורט בעולם המערבי ואת האהבה הגדולה לכדורגל בעולם הערבי", אומר אורי לוי, מייסד אתר הכדורגל הבינלאומי Babagoal ומומחה לכדורגל מזרח־תיכוני. "הם בחרו בספורט בכלל ובכדורגל בפרט כשדה להשפעה ויכולת לקנות לגיטימציה והכרה במעמד שלהם, והם צדקו.
"מבחינה היסטורית, הקטארים מחוברים מאוד לצרפתים. המונדיאל שם ב־1998 הדליק אצלם את הרעיון לארח טורנירים בעצמם, אבל הם היו פעילים בתחום הכדורגל עוד לפני כן, וגם זכו בגביע המפרץ ב־1992. למען המונדיאל הם ריכזו מאמצים של עשרות שנים והשקיעו סכומי כסף לא הגיוניים. אם היו אנשים שלא שמעו על קטאר, אחרי גביע העולם אין מי שלא מכיר את המדינה הזו. וכפי שאנחנו יודעים היטב, מדובר היום בשחקן שכולם מתחשבים בו".
לכאורה, למדינה כמו קטאר לא היה סיכוי לארח טורניר בסדר גודל כזה. ראשית משום שמדובר במדינה קטנה שמפירה זכויות אדם באופן שיטתי, אינה מאפשרת עיתונות חופשית ומעסיקה עובדים זרים בתת־תנאים. אבל כאשר מדובר בארגון כמו פיפ"א מתברר שהכול אפשרי, וב־2 בדצמבר 2010 הוכרזה קטאר רשמית כמארחת של מונדיאל 2022.
הקטארים קידשו את המטרה ולא בחלו בשום אמצעי. היום כבר ידוע ש־11 מתוך 22 המשתתפים באותה הצבעה הורשעו, נקנסו והושעו לצמיתות בשל שחיתות לקראת ההצבעה. תחקירים שפורסמו בתקשורת העולמית חשפו העברת מעטפות עם סכומי עתק שמוערכים במיליוני דולרים, ומשרות מפנקות שהוענקו לבעלי עניין או קרובי משפחה. הקטארים זכו באירוח גם על בסיס הבטחות שרובן לא מומשו כגון הקמת נבחרת נשים קטארית, אישור למכירת אלכוהול (בוטל 48 שעות לפני שריקת הפתיחה), יחס הוגן לקהילה הגאה (אומנם איש לא נעצר, אך נמנעה הכנסת כל סממן להט"בי למגרשים), והבטחה שחלק מהאצטדיונים יועברו למדינות אחרות בסיום הטורניר, מה שבינתיים טרם קרה. גם כאשר הפרטים המטרידים החלו לצוץ, כולל מוות המוני של עובדים זרים שבנו את המתקנים בתנאים לא אנושיים, הלחץ הציבורי לא עזר, וב־20 בנובמבר 2022 יצא לדרך טורניר גביע העולם המושחת בכל הזמנים.
עם זאת, לדברי לוי, "בשורה התחתונה, מבחינה מקצועית גביע העולם נחשב להצלחה חד־משמעית, ואנחנו חיים את ההשלכות של ההצלחה הענקית הזו. גם אם את שיא הצפיות שנרשם במונדיאל הזה אפשר לשייך לטכנולוגיה המאפשרת היום לצפות במשחקים בכל מסך, עדיין מבחינה ספורטיבית קיבלנו את הגמר הגדול ביותר בתולדות גביע העולם, עם סיפור מסגרת מושלם של כוכב־על כמו מסי שזכה בגביע העולם הראשון שלו, והפך את המונדיאל בקטאר לאירוע בלתי נשכח. זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה אוהדים היו יכולים לראות באצטדיונים שלושה־ארבעה משחקים ביום, מכיוון שהם היו קרובים מאוד".
דווקא הנבחרת המארחת קרסה מקצועית בטורניר וסיימה את הבית המוקדם במקום האחרון עם שלושה הפסדים, שער זכות אחד ותצוגות חלשות שלא התאימו למעמד והביאו להדחה מבישה בסיום הסיבוב הראשון. "אני חושב שזו הייתה התפרקות מנטלית בגלל הלחץ העצום שהשחקנים היו בו, כי נבחרת קטאר זכתה בשתי אליפויות אסיה האחרונות, אחרי שגברה בצורה הירואית על יריבות קשות כמו יפן, איראן וקוריאה הדרומית", מנתח לוי. "שבעה שחקנים מההרכב הפותח שלהם התאמנו מגיל תשע במטרה אחת – לשחק במשחק הפתיחה של המונדיאל. נראה שזה היה יותר מדי".
השחקנים שלוי מדבר עליהם הם חלק מפרויקט Aspire Academy, שהוקם בקטאר כבר ב־2004. "זה אחד הפרויקטים המרשימים שהוקמו אי־פעם בעולם הספורט", מתרשם לוי. "הוא יצר דור של אתלטים קטארים בענפים שונים, לאחר תהליך של איתור כישרונות יוצא דופן באפריקה, באמריקה הלטינית ובעולם הערבי. הם הביאו אליהם צעירים מוכשרים, נתנו להם את כל המעטפת כדי שיהיו מקצוענים, בתמורה לכך שיְיַצגו אותם בתחרויות. כך הם הקימו אומת ספורט מאפס. שניים מהספורטאים המצליחים שבהם הוא קופץ הגובה מועתז עיסא בַּרְשַם, שזכה בזהב אולימפי בטוקיו ובשלוש אליפויות עולם, ואכרם עפיף, משחקני הסגל של קטאר במונדיאל 2022".
כיום מתנהלות בכדורגל הקטארי שלוש ליגות: ליגה בכירה, ליגת משנה, וליגה שלישית שהיא חצי חובבנית. לוי: "טורניר הכדורגל הראשון בקטאר התקיים כבר ב־1948, על ידי קודחי נפט בריטים. ב־1950 הוקם המועדון הראשון, ולאט לאט החלה להיווצר שם תרבות כדורגל. יש שם קבוצות ברמות שונות. קבוצת א־סד, האלופה בשנתיים האחרונות, זכתה פעמיים בגביע האלופות של אסיה. גם קבוצת א־טופז זכתה שם בעבר. רמת הכדורגל סבירה, ולצד שחקנים בכירים שמגיעים לשם, משחקים בליגה גם שחקנים דוגמת עמיד מחג'אנה, בלם שפותח בהרכב הראשון של קבוצת הצמרת א־ריאין. בעונה החולפת הוא שיחק באום אל־פחם, מהליגה השנייה בישראל".
נותנים חסות
הרבה לפני שריקת הפתיחה של גביע העולם, החלו הקטארים לשלוח את זרועות התמנון שלהם במטרה לצבור כוח בכדורגל האירופי. המהלך המשמעותי ביותר התרחש ב־2011, כאשר קרן ההשקעות של קטאר רכשה את קבוצת הכדורגל הצרפתית פריז סן־ז'רמן במטרה להפוך אותה לקבוצה מהגדולות באירופה, ומיהרה להוציא סכום של 81 מיליון אירו על שחקני רכש.
העונה הראשונה הסתיימה אומנם עם תואר סגנית האלופה בלבד, אבל צירופו של הכוכב השוודי זלאטן איברהימוביץ הוביל אותה לרצף של ארבע זכיות באליפות צרפת. בחלון ההעברות של 2017 כבר שברו הקטארים את השיא, לאחר שרכשו את ניימאר הברזילאי בתמורה לסכום שיא של 222 מיליון אירו, ואת קיליאן אמבפה ממונקו ב־180 מיליון אירו. הצטרפותו של ליונל מסי בקיץ 2021 הפכה אותה רשמית לקבוצת פאר. בשורה התחתונה הפכה פריז לקבוצת־על בליגה הצרפתית עם 11 אליפויות ו־7 גביעים מאז הרכישה, אבל בכל הנוגע לחלום הזכייה בליגת האלופות, רשמו הצרפתים רק הופעה אחת בגמר, שבה הפסידה סן־ז'רמן לבאיירן מינכן, בסיומה של עונת הקורונה ב־2020.
אורי לוי, מומחה לכדורגל: "הקטארים הפכו את פריז סן־ז'רמן למועדון חסר זהות, עם הכסף הגדול וכוכבי הענק. הכול הפך ליותר ציני. זה לא מה שהמועדון הזה ייצג לפני כן. בעיניי זה לא סיפור הצלחה"
"למרות שפריז סן־ז'רמן היא אחת הגדולות באירופה, בעיניי היא רחוקה מלהיות סיפור הצלחה", אומר לוי. "מאז הקנייה לא רק שהם לא עמדו במטרות שלהם, אלא הפכו את המועדון לחסר זהות בהרבה מובנים, עם הכסף הגדול וכוכבי הענק. זה לא מה שהמועדון הזה ייצג לפני כן, וזה הפך את הכול ליותר ציני ופחות מוערך. אני חושב שדווקא עכשיו כשאמבפה עזב הם הפכו לקבוצה שמשחקים בה כישרונות מאזור פריז, עם כוכבים פחות נוצצים שבאים לחזק. אם הם יצליחו להחזיר את המועדון להיות קבוצה של פריז אולי זה ישתפר קצת, אבל כרגע רוב אוהדי העיר תומכים בקבוצת מרסיי".
יו"ר הקבוצה, נאסר אל־ח'ליפי, נחשב לאחד האנשים החזקים בעולם הכדורגל. ח'ליפי, בן של דייג ובעבר טניסאי מקצועי, התקרב עם השנים לאמיר קטאר והפך לדמות חזקה ודומיננטית. כיום הוא יושב ראש קרן ההשקעות הקטארית ונשיא ארגון המועדונים האירופי ICA. בשנת 2012 הוא הקים את רשת הטלוויזיה beIN Sports שהיא חלק מרשת אל־ג'זירה ונחשבת לשחקן החשוב ביותר בתקשורת הספורט במזרח התיכון. היא כוללת ערוצי ספורט רבים, מעצבת דעת קהל ומשדרת בכל סוף שבוע את אחת מתוכניות הכדורגל הפופולריות בעולם, שנמשכת שמונה שעות רצופות.
לדברי לוי, "אל־ח'ליפי קשור למוקדי כוח רבים, כולל באופ"א. הוא מבין ספורט ותקשורת, והפך לאחד האנשים החזקים בעולם הכדורגל. בשנה שעברה שמו שורבב גם למשא ומתן בעסקת החטופים. כלי מרכזי נוסף של הקטארים הוא מתן חסויות לקבוצות בכירות כגון באיירן מינכן, מילאן האיטלקית וליגת האלופות, לצד ענפים נוספים כגון פורמולה 1, אליפויות רוגבי וסקווש, קבוצת הברוקלין נטס מה־NBA, ועוד רשימה ארוכה של מועדונים ואירועים".
ספורט וושינג
לא רק המונדיאל: עם השנים הפכה קטאר למרכז אירוח עולמי של אירועי ספורט, ובעשור האחרון אירחה את אליפויות העולם באתלטיקה, שחייה, ג'ודו, כדוריד, התעמלות, קריקט ואופניים. היא אירחה שלוש אליפויות אסיה בכדורגל, את הגביע הערבי, את הסופר־קאפ האיטלקי ושלל טורנירים של פיפ"א לנבחרות צעירות. היא מקיימת טורנירי טניס שנתיים לנשים ולגברים בסבבים הבכירים עם פרסי עתק, מרוצי מכוניות, ומאז 2021 היא חלק מסבב הפורמולה 1 היוקרתי.
"מתקיימים שם אירועים כל הזמן, כולל אליפויות מערב אסיה לכל הגילאים, בנוסף לכל מיני טורנירים שהם ממציאים כמו טורניר סופר־קאפ קטארי־אמירתי, שבו האלופות ומחזיקות הגביעים משחקות אחת מול השנייה", מספר לוי. "זה עוזר להם גם להדוף את הטענות שהם לא באמת זקוקים לכל המתקנים שהקימו עבור גביע העולם. הם הפכו את עצמם לאחד המוקדים המרכזיים לאירוח אירועי ספורט לכל הגילאים במזרח התיכון, וכך הם מוצאים להם שימוש". ב־2027 תארח קטאר גם את אליפות העולם בכדורסל.
מבקריה של קטאר ברחבי העולם מדברים על "ספורט וושינג", כלומר שימוש בספורט, באירוח ובחסויות כדי לכסות על התנהלותה הקלוקלת. "ברור לי שהמעשים של קטאר מצדיקים את הטענות, אבל קשה לי עם המושג הזה, כי יש גם כאלה שמאשימים את ישראל באותם מונחים, והיו לא מעט קריאות לגופים מסחריים להפסיק קשר עם ישראל ועם הנבחרות שלה", אומר לוי. "בסופו של דבר כל מדינה משתמשת בתרבות כדי לשפר את התדמית שלה, וגם חברות ואנשים פרטיים עושים את זה. לפעמים זה נראה לי כמו כלי מערבי לתקוף בו את העולם הערבי".
נוסף לכדורגל, מתקיימים בקטאר מגוון רחב של ענפי ספורט. הפופולרי ביותר אחרי הכדורגל הוא ענף הקריקט, ורוב העוסקים בו הם מהגרי העבודה הרבים מהודו וסביבתה. גם הכדורסל נחשב לענף בעלייה. ההתאחדות הקטארית נוסדה כבר ב־1964, אבל רק ב־1979 הצטרפה רשמית כחלק מארגון פיב"א. בשנים 2003 ו־2005 זכתה נבחרת הגברים בשתי מדליות כסף באליפויות אסיה, וב־2006 הופיעה לראשונה באליפות העולם שהתקיימה ביפן. ב־2012 הוקמה במדינה ליגה לנשים, וב־2027 תעשה קטאר שוב היסטוריה כשתהפוך למדינה הערבית הראשונה שמארחת את אליפות העולם לגברים.
ענף פופולרי נוסף הוא ענף הכדוריד, שפעיל במדינה כבר מסוף שנות השישים. נבחרת הגברים הקטארית העפילה עד היום ארבע פעמים לטורניר אליפות העולם, ובעשור האחרון זכתה ארבע פעמים באליפות אסיה. ב־2007 נוסדה במדינה ליגת כדורגל באולמות לגברים, ושנתיים לאחר מכן נוסדה מקבילתה הנשית.
בנסיכות שטופת השמש משחקים גם כדורעף חופים, גולף וטניס שולחן, ומתקיימים מרוצי מכוניות מגוונים ומרוצים של סירות מנוע. הספורט המסורתי נחשב גם הוא לפופולרי מאוד, ובראשו מרוצי הגמלים שיש להם ערך תרבותי משמעותי, כזה שמשמר את הקשר להיסטוריה האזורית שבה הגמלים היו אמצעי התחבורה העיקרי. תושבי האזור קשורים עמוקות למרוצים הללו, וגם שליטי המדינה מטפחים אותם ומשתתפים בהם. עם השנים חדרה המודרניזציה למרוצים, עם מערכות רישום, אמצעים אלקטרוניים ומסלולים מוארים עבור מרוצי לילה. המרוץ הראשון התקיים ב־1973, וב־1990 נחנך מסלול מודרני שמציע מרחקי מרוץ משתנים. בכל שנה בין ספטמבר למרץ מתנהלת עונת המרוצים בהשתתפות 22 אלף גמלים, והרוכבים הזוכים מקבלים פרסים כספיים נכבדים.
