"לפעולה כזו יש פוטנציאל להפוך לאיום החמור ביותר על הביטחון הלאומי שלנו בדור הנוכחי", כך אמר ראש מחלקת אפריקה ב-CIA לשעבר, דרל בלוקר, ביחס לכך שהממשל האמריקני בוחן סגירת שגרירויות וקונסוליות ברחבי אפריקה. במסמך פנימי של מחלקת המדינה האמריקנית שהגיע לידי CNN נכתב על הכוונה לסגור 27 שגרירויות וקונסוליות ברחבי העולם, בעיקר במדינות אפריקה ואירופה.
"אם נוותר על אפריקה לטובת סין, רוסיה, איראן, קוריאה הצפונית וארגוני טרור בינלאומיים – אנחנו מסתכנים באובדן עמדות מפתח שאפשרו לקהילת המודיעין האמריקנית להיות מעודכנת ולהתייצב צעד אחד לפני האיומים הללו", אמר בלוקר בראיון לעיתונאי ג'ף סטיין.
על האינטרס האמריקני באפריקה, הכיוון בו צועד ממשל טראמפ וכיצד הוא מחליש את ההשפעה המערבית באזור ודוחק אותו היישר לזרועותיהן של סין, רוסיה וארגוני הטרור.
אפריקה – "אתר ציד לגיוס סוכנים"
חיזוק שיתופי הפעולה הכלכליים בין מדינות אפריקה לרוסיה וסין מתגלגל גם לחיזוק היחסים הביטחוניים ביניהן, באופן שנוגד באופן ישיר את האינטרס הביטחוני-מודיעיני של האמריקנים.
המעורבות הרוסית-סינית יוצרת עבורם הזדמנות לפרוס כטב"מים באזור כדי לאיים על האגף הדרומי של נאט"ו בעתיד. יתרה מכך, היא מקשה על ארה"ב להקים בסיסים צבאיים באפריקה, מה שפוגע במלחמתה בטרור, כמו למשל בשלוחת דאעש באזור הסאהל (ISGS) וכן מבחינת השגת המודיעין. בשנה האחרונה חיזקו מוסקבה ובייג'ינג את כוחן באופן משמעותי במספר מדינות ביבשת, כמו למשל בניז'ר, בורקינה-פאסו וקונגו, והתבטא גם בשיתופי פעולה ביטחוניים.
"גירוש שגרירויות וקונסוליות משמעותו סגירת תחנות של ה-CIA", אמר בכיר לשעבר במחלקת המבצעים החשאיים של ה-CIA בראיון לסטיין. האחרון אף מצטט מספרו של הנרי קרומפטון, בכיר ב-CIA ובמחלקת המדינה האמריקנית בתחום הלוחמה בטרור, שתיאר את אפריקה כ"אתר ציד" פורה עבור אנשי CIA המחפשים לגייס אזרחים מקוריאה הצפונית, רוסיה, סין ומדינות דכאניות אחרות שקשה מאוד להגיע אליהם במדינותיהם. שגרירויות אמריקניות באפריקה מספקות "כיסוי דיפלומטי נחוץ ביותר" לפעולתם של אנשי CIA בנוסף להגנה, לדברי קרומפטון.
הבכיר לשעבר בגוף הביון האמריקני, שהתמחה בעיקר בפעילות נגד רוסיה, הוסיף כי סגירת נציגויות באפריקה תקשה במיוחד על גיוס סוכנים רוסים – בפרט כאלה שהתפכחו מהמלחמה באוקראינה – ומוכנים לשתף פעולה.
עניין נוסף הוא הגישה למשאבי טבע: כמה ממדינות האזור הן מהרוויות ביותר במינרלים בעולם כמו למשל הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, המחזיקה ביותר מ-70% ממאגרי הקובלט העולמיים, מתהדרת במרבצי יהלומים עשירים ויש לה עתודות רבות של נחושת, בדיל, טנטלום, טונגסטן וזהב. לא פחות חשוב מכך, נמיביה, ניז'ר ודרום-אפריקה הן שלוש מעשר המדינות המשופעות בעולם באורניום.
ויתור על האזור לטובת רוסיה וסין גם תעניק להן את היכולת להציף את אירופה בכמויות גדולות אף יותר של מהגרים בדרכים שונות, מציאות שרק צפויה להחמיר בעקבות הבעיה הגדולה של האזור בשנים האחרונות: הטרור, שבעצמו עשוי להחמיר אם וכאשר האמריקנים ידלדלו את נוכחותם שם.
ריצ'רד רות’, שגריר ארה"ב בסנגל ובגינאה-ביסאו לשעבר – ששימש גם בתפקידים דיפלומטיים בדרום-אפריקה, קניה, איי-סיישל, זימבבואה, אלג'יריה וגם בישראל – הדגיש בראיון לסטיין: "אי אפשר להחליף מגע אישי. דיפלומטיה פירושה בניית אמון, וזה לא קורה בזום. במיוחד באפריקה, היכן שיחסים אישיים הם הכול. אין תחליף לראייה, שמיעה, ריח וטעם של לנכוח שם".
השותפה המרכזית של אפריקה: סין
לא ברור האם טיוטת הצו שאודותיה פורסם ב-CNN אכן תצא לפועל. מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, הכחיש כל כוונה לסגור את הנציגויות הדיפלומטיות ברחבי העולם ומאידך, גם בטיימס בחנו את הצו וכתבו כי הוא אכן נבחן, אם כי לא ברור מהי ההיתכנות שאכן יוציאו אותו לפועל. עוד נראה האם הצו באמת יקרום עור וגידים, אך על כל פנים, החשש מההתחזקות הסינית באזור על-חשבון האמריקנים רחוקה מלהתבסס על הנושא הזה לבדו.
הכוונה לכאורה לסגור את אותן נציגויות דיפלומטיות באה לעולם כחלק מהמלחמה שהכריז טראמפ על השומנים העודפים במגזר הציבורי האמריקני באמצעות מחלקת ההתייעלות הממשלתית, הידועה כ-DOGE. מבלי להביע עמדה ביחס למדיניות של הנשיא ה-47, חשוב להפנות מבט לזווית האפריקנית-אמריקנית של הקיצוצים ולהבין כיצד הם עשויים להשפיע על האינטרסים של הבית הלבן.
אלמנט אחד שכרסם בדריסת הרגל של וושינגטון באפריקה הוא סגירתה של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) וביטולן של למעלה מ-80 אחוזים מהתוכניות שהיו תחת טיפולה. מרבית מדינות אפריקה נהנו במידה זו או אחרת מסיוע שהועבר לה מצד הסוכנות, בין היתר קונגו, קניה, אוגנדה, זמביה, סומליה, ניגריה ואחרות. בנמיביה – המדינה השלישית בעולם מבחינת שיעור האורניום שבשטחה – זעמו על החלטת ארה"ב לקצץ את התמיכה שהעניקו למדינה עבור מלחמה באיידס במסגרת תוכנית PEPFAR ובניגריה ביקרו את החלטת הממשל האמריקני לעצור את המימון למיזם שסיפק שירותי תזונה לכ-5.5 מיליון ילדים. הן לא היחידות.
אלמנט משמעותי יותר בהשפעה על ההתנהלות של מדינות אפריקה בזירה הגאו-פוליטית היא נושא המכסים שהטיל טראמפ, שלא פסחו גם על מדינות אפריקה ש"זכו" במיסים בשיעור שנע בין 10-50 אחוזים. מומחים מעריכים כי הסחר בין ארה"ב ליבשת השחורה לא ייגדע לגמרי, אך ייפגע משמעותית ומדינות אפריקה צפויות לחתור להידוק השותפויות עם סין, רוסיה, טורקיה, מדינות אירופה ומדינות המפרץ.
מזה חמש-עשרה שנה שסין היא שותפת הסחר הבילטראלית הגדולה ביותר של מדינות אפריקה, והיקף הסחר בין הצדדים אשתקד הגיע לשיא של 295 מיליארד דולר. בשנת 2023 ייצאה סין לאפריקה סחורות בשווי 178 מיליארד דולר וייבאה מהיבשת סחורות בשווי 116 מיליארד בלבד. סין רואה את מדינות אפריקה כשותפות סחר פוטנציאליות משמעותיות, כאשר מרבית הייצוא האפריקני מתבסס על סחר בחומרי גלם המעובדים מחוץ ליבשת. מנגד, רבות ממדינות אפריקה, מבקשות לצמצם את התלות בסחר עם המערב ובפרט לאור המכסים החדשים. אחת המדינות הבולטות בתחום היא קניה.
הסנונית הראשונה?
בתקופת ממשל ביידן, נשיא קניה, ויליאם רוטו, היה המנהיג האפריקני היחיד שזכה להיפגש עם הנשיא האמריקני. שלשום (ג'), לאחר הטלת המכסים, הוא יצא לסין שם נפגש עם הנשיא שי ג'ינפינג ובכך הפך למנהיג האפריקני הראשון שמתארח בבייג'ינג מאז הטלת המכסים של ממשל טראמפ. יש לציין שקניה – מהידידות הקרובות של ארה"ב ביבשת השחורה – היא אחת הכלכלות הגדולות בה וכן אחת המדינות המאוכלסות באפריקה שמדרום לסהרה.
קניה חייבת כ-6 מיליארד דולרים לסין, רובו כתוצאה מהשקעה סינית בתשתיות במדינה ולפי דיווחים רוטו שוחח עם שי על האפשרות לשנות את תנאי ההחזר, כך שיהיו נוחים יותר עבור ניירובי. ההתקרבות בין סין למי שמכונה "הגאווה של אפריקה" עשויה להיות הסנונית הראשונה המסמנת את ביסוס ההשפעה הסינית ביבשת על חשבון ארה"ב.
