תוכניות הזנה ממשלתיות ממלאות את המדפים הריקים בסופרמרקטים – כך טוענת ממשלת ונצואלה. בריחה המונית של אזרחים מורעבים למדינות אחרות? אלה חדשות מזויפות ("פייק ניוז"). הטענות למשבר בריאות חמור במדינה, מאשימים בקראקס, הן חלק ממזימה בינלאומית שמכינה את הקרקע לפלישה צבאית אמריקנית.
"ונצואלה נפלה קורבן למתקפות התקשורת העולמית שתוכננו לבנות 'משבר הומניטרי' כביכול כדי להצדיק פלישה צבאית", הכריז נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בפני העצרת הכללית של האו"ם בחודש שעבר. הוא התעקש שלא קיים משבר.
האומה בת כ־31 מיליון הנפשות שוקעת לתוהו ובוהו. חולי איידס וסרטן אינם מקבלים טיפול והורים מעבירים את ילדיהם המורעבים לבתי יתומים, אך הממשלה מכפילה את מאמציה להצגת המציאות האלטרנטיבית שלה. בשביל תושבי ונצואלה, כל יום מביא מטח תעמולה חדש מצד התקשורת הממשלתית, ומה שהם רואים שם היא מדינה שמעטים מהם מסוגלים לזהות כמקום שבו הם חיים.
ייתכן שיש היגיון מחושב בהכחשות הרשמיות. אסונות הומניטריים הובאו בעבר כטיעונים לתמיכה בפעולה צבאית, כולל באירופה, במזרח התיכון ובאפריקה. בקרב אנשי ממשל טראמפ, אצל הסנאטור הרפובליקני מרקו רוביו, ובעיני דיפלומטים ופוליטיקאים אמריקנים ממוצא לטיני, נראה שהשיח על פתרון צבאי למשבר בוונצואלה צובר תאוצה מסוימת. "מה שהם מנסים לעשות – להכחיש את המשבר – אינו מוסרי", אומר דייוויד סמילד, מומחה לוונצואלה מאוניברסיטת טוליין. "אך מנקודת המבט שלהם, יש להם מוטיבציה עצומה להימנע מהודאה בממדי האסון".
באחד הבקרים האחרונים, ערוץ "ונצואלנה דה טלוויזיון" הממשלתי שידר תמונות אידיליות שמציגות חווה שיתופית המספקת עבודה רבה לעובדים מרוצים. "אנחנו שמחים מאוד כאן", אמר אדם מבוגר. "אני גאה בחווה השיתופית הזאת ומודה עליה".
כמה ימים קודם לכן הציגה הטלוויזיה הממשלתית את מרגאוד גודוי, מושל של מדינת קוחדס התומך במדורו, דן בשמחה במשלוחי הבשר המסובסדים שהועברו לסופרמרקטים. בלתי אפשרי למצוא בשר מסוג כלשהו בכל המרכולים במדינה כבר שבועות רבים, אך המצלמה הציגה בשר בקר עסיסי שנחתך לצורך משלוחים. בסופרמרקט גדול במזרח קראקס, הלקוחות לא היו מסוגלים להאמין לתמונה שצוירה בפניהם. בדוכן הבשר לא היה עוף או בקר, ומחלקת החזיר הייתה ריקה למחצה.
"אם הם מספקים למישהו בשר, זה לעצמם ולא לציבור", אמר אגוסטין דיאז, מכונאי בן 34. ילדים רבים בוונצואלה חזרו לבית הספר בספטמבר עוטים תלבושות ישנות ונעליים מחוררות, מקצתם בתת־תזונה בעקבות המחסור במזון שגרם לכך שארוחות טובות בתדירות רגילה הן מותרות. אך הטלוויזיה הממשלתית הציגה ילדים בתלבושות מושלמות, חוזרים בצהלה לכיתותיהם. הדיווח לא הזכיר מחסור חמור במימון, שעומד לגרום לסגירת מאות בתי ספר בכל המדינה. "עם אנרגיות מחודשות אנו שבים לבית הספר, שמחים לראות את חברינו", אמר הקריין.
ארגוני סיוע מעריכים שבין 1.6 ל־2 מיליונים מאזרחי ונצואלה יעזבו את המדינה השנה, במנוסה מפני ההיפר־אינפלציה והמחסור בתרופות ובמזון. המספרים הללו אינם כוללים כ־1.5 מיליונים שכבר עזבו בין 2014 ל־2017. ובכל זאת, שר התקשורת חורחה רודריגז ואחותו, סגנית הנשיא דלסי רודריגז, זימנו בראשית ספטמבר מסיבת עיתונאים בינלאומית כדי להציג ראיות שלטענתם יוכיחו שהמשבר ההומניטרי בדוי לגמרי. שר התקשורת אמר שהעובדה שיש יותר ציוצים שעוסקים במשבר ההומניטרי בוונצואלה מבזה שבסוריה, שבה מתרחשת מלחמה, מוכיחה שיש כאן קמפיין "פייק ניוז" מאורגן. הוא גם טען שהמערכת הסוציאליסטית בוונצואלה ממשיכה לעורר קנאה בקרב אוכלוסיות האזור.
"אם יש כאן משבר הומניטרי, אז מדוע חמישה מיליוני קולומביאנים ממשיכים לגור במדינה? מה, הם מזוכיסטים?" אמר רודריגז.
בינתיים טען מדורו שזרם המהגרים שיוצאים מוונצואלה לא גדול יותר כעת משהיה בשנים האחרונות. אם הוא גדול יותר, התעקש, הרי זה רק משום שמשטים באזרחים כדי לגרום להם לעזוב – או שהם פשוט יוצאים לנסות את מזלם במקום אחר, וכיסיהם מלאים בכסף. "משבר המהגרים המומצא הוכח כשקר", אמר מדורו בחודש שעבר.
במשך עשרים שנה, "המהפכה הבוליברית" בוונצואלה – פרי מוחו של הנשיא הוגו צ'אבז, שמת ב־2013 – הדגישה את העצמת העניים דרך תוכניות סעד וחוקי עבודה שמאלניים. אך מאז שנכנס לתפקיד מדורו, יורש העצר של צ'אבז, נפלה הכלכלה לבור שנראה שאין לו תחתית. מומחים מיחסים את הקריסה לשילוב רעיל של תוכניות מדיניות סוציאליסטיות כושלות, שחיתות, ניהול קלוקל ומחירי נפט נמוכים יותר – אסון למדינה עם עתודות הנפט המוכחות הגדולות ביותר בעולם.
ברגעיו הפגיעים ביותר נראה שמדורו הבין את טעויותיו. באוגוסט הכריז על תוכניות מדיניות כלכליות חדשות, שעוצבו כדי לתקן את "טעויות העבר". הוא הודה שחברת הנפט הממשלתית, PDVSA, נמצאת על סף קריסה, והורה על מעצרם של הפקידים שלטענתו אחראים למצב. אך הוא מעולם לא הודה בכל האסונות החברתיים והבריאותיים במדינה, וממשלתו סירבה להצעות סיוע הומניטרי מצד ארגוני סיוע וארגונים לא־ממשלתיים, בטענה שאין בהם צורך.
באותו הזמן, התקשורת החופשית נרמסה כמעט לחלוטין. ערוצים פרטיים ואתרי חדשות צונזרו על ידי הגוף לרגולציית תקשורת במדינה, Conatel. לפחות 12 ראשי ארגוני חדשות גורשו או הואשמו בפשעים מאז שנת 2015. שישה אתרים נסגרו, ושישה עיתונים נאלצו להפסיק את הפצתם רק השנה, על פי "המוסד לעיתונות וחברה", ארגון עצמאי בקראקס. כך נותרו התקשורת הממשלתית וארגונים פרטיים שמצנזרים את עצמם ככלי המידע העיקריים ל־50 האחוזים מתושבי המדינה שאין להם גישה לאינטרנט. ובשביל תושבי ונצואלה, התעמולה נראית סוריאליסטית.
נלסי קרוז, 76, תושבת בשכונת פועלים 38 ק"מ ממזרח לקראקס, זקוקה בדחיפות להשתלת ברך, אך הניתוח שלה מתעכב כבר חודשים כי לבתי חולים אין יכולת לטפל בה. היא הצביעה על עצמות הלחיים הבולטות שלה ואמרה שהיה עליה להצר את המכנסיים שלה לאחר שמשקלה ירד ב־5 ק"ג השנה בגלל המחסור במזון. בזמן שתמונות עליזות הבזיקו על מסך הטלוויזיה שלה, היא אמרה שהיא מתרשמת שהממשלה מנסה לשכנע את אזרחי ונצואלה שכולם חיים ב"גן עדן". "מדורו מכחיש את הדברים שאנחנו רואים בכל יום", אמרה קרוז. "הממשלה פשוט מנסה לשקר לנו. בעזות מצח".
לפי מומחים, ההכחשות הרשמיות נעזרות בעובדה שהממשלה לא מפרסמת נתונים כלכליים ובריאותיים. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהאינפלציה במדינה תעבור את מיליון האחוזים השנה, אך הפעם האחרונה שממשלת ונצואלה עצמה פרסמה נתוני אינפלציה רשמיים הייתה ב־2015. "ממשלות מסתמכות על התקווה שהן בונות", אומר מויזס נעים, עמית במכון קרנגי לשלום בינלאומי ושר המסחר והתעשייה בוונצואלה ב־1989. "מדורו לא יכול לספק תקווה עם המציאות, אז הוא מספק אותה בעזרת שקרים".
סקרים פנימיים במדינה מראים ש־28 אחוזים מהתושבים ממשיכים לתמוך בממשל, ומספקים קהל להוט לתעמולה הרשמית. שני רחובות מביתה הקטן של קרוז, עומר רוחס, מורה בן 55, צופה בטלוויזיה הממשלתית בכל בוקר. כתומך נלהב בצ'אבז הוא אומר שהוא מאמין ש"העולם מגזים בתיאור המשבר" ושהערוץ הממשלתי עזר לו "להבין מדוע יש למדינה כמה בעיות". "אם אנחנו צריכים לאכול קצת פחות כדי לקדם את המטרה, נעשה את זה", אומר רוחס. "הממשלה נלחמת למען אידיאולוגיה שמגוננת על השוויון והחירות, וזה מה שאני רוצה לוונצואלה".
תרגום: אלחנן שפייזר
