לאחר חודשים של ציפייה דרוכה, החלו בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית . במהלך היום, אזרחי ארה"ב ייבחרו את כל 435 היושבים בבית הנבחרים, 35 סנאטורים (33 כרגיל ועוד שניים בבחירות מיוחדות) ו-39 מושלים (36 במדינות, ועוד שלושה בטריטוריות אמריקניות. בנוסף גם ייבחר ראש עיריית וושינגטון די סי, שנחשב כסוג של מושל). בנוסף, ייבחרו גם מאות נציגים מקומיים במדינות השונות.
לתפקיד מושל מדינה בארה"ב יש חשיבות גדולה. שיטת הממשל הפדרלית מעניקה כוח משמעותי ל-50 המדינות המאוחדות, כאשר לכול אחת (מלבד נברסקה) יש בית נבחרים וסנאט משלה, וכן מושל, המשמש כסוג של "נשיא" המדינה, האחראי על הרשות המבצעת. מלבד תפקידם החשוב בשלטונות המקומיים, לבתי המחוקקים המדינתיים יש גם את האפשרות להצביע על תיקונים לחוקה האמריקנית, אם כי בתהליך מורכב וארוך שאף פעם לא נוסה פרקטית.
–הסלע האדום: בחירות האמצע בניחוח טקסס
–נקודת ציון: המדריך המלא לבחירות האמצע בארה"ב
כיום, בארה"ב יש 33 מושלים רפובליקנים (אדום) לעומת 16 דמוקרטים (כחול) ועצמאי אחד (באלסקה). בנוסף, ישנם שני רפובליקנים, שני דמוקרטים ועצמאי אחד שמתחלקים לטריטוריות האמריקניות ולוושינגטון. על פי סקרים עדכניים, יש למפלגה הרפובליקנית 22 מושלים מובטחים מול 18 של הדמוקרטים, כאשר עשרה מרוצים נחשבים "באוויר". כמובן, כפי שראינו בעבר, הרבה יכול להשתנות עד הבחירות עצמן, ועל הסקרים לא תמיד אפשר לסמוך.
רשימת המרוצים המלאה:
אלבמה:
קיי אייברי – וולט מדוקס: המדינה נחשבת לאדומה מאוד ודמותה לא עשויה להשתנות ב-6 בנובמבר. אייברי מובילה ב-25.
אלסקה:
מייק דאנליבי – מארק בגיך: האי המושלג הוא המדינה האמריקנית היחידה שיש בה מושל עצמאי, ביל וולקר, אך הוא יפרוש בסוף הקדנציה. אלסקה נחשבת למדינה שיכולה לנטות לשני הכיוונים, והעובדה הזו מקבלת אישור בסקרים, שברובם מראים שוויון או יתרון זעיר לדאנליבי.
אריזונה:
דאג דוסי – דייויד גרסיה: מדינת הגבול מצביעה רפובליקני בדרך כלל, אך לא תמיד. אולם במקרה הזה, דוסי מוביל ב-20, ונראה שימשיך בתפקידו כמושל המדינה. סיפור הבחירות שם קשור למרוץ לסנאט בין מרתה מקסאלי (רפובליקנית) לקריסטין סינמה (דמוקרטית) שצמוד מאוד כרגע.
ארקנסו:
אסא האצ'ינסון – ג'רד הנדרסון: עוד מדינה אדומה. גם במקרה הזה צפוי שהמושל הנוכחי, שמוביל ב-24 בסקרים, ימשיך לכהן בתפקידו.
ג'ורג'יה:
בראין קמפ – סטייסי אברמס: השמאל האמריקני התגייס כולו לטובת אברהמס, שאם תזכה, תהיה האישה השחורה הראשונה שאי פעם הגיעה לתפקיד. אופרה בכבודה ובעצמה יצאה לתמוך בקמפיין, כשהיא נואמת והולכת מבית לבית כדי להגביר את התמיכה. המרוץ צמוד, וכרגע קמפ מוביל ב-2 נקודות.
קליפורניה:
גאבין ניוסום – ג'ון קוקס: מושל המדינה הנוכחי הוא ג'ארי בראון (דמוקרט) בן ה-80, שיפרוש בסוף השנה. למרות כיסי מצביעים אדומים, קליפורניה היא מדינה כחולה מאוד, בפרט באזורים המוניציפליים הגדולים, ולכן די ברור במערכת הפוליטית בארה"ב שגאבין ניוסום, סגן מושל המדינה ובעל באזז רציני למרוץ לנשיאות ב-2020, והמוביל ב-11 בסקרים, ינצח.
קולורדו:
ג'ארד פוליס – וולקר סטייפלטון: ג'ון היקינלופר (דמוקרט), הוא מושל המדינה כיום, ומנוע מלרוץ שוב עקב מגבלות הכהונה בקולורדו. המדינה נחשבת לכחולה בדרך כלל, ואכן על-פי הסקרים פוליס מוביל ב-5. יש לציין שקולורדו היא אחת המדינות בה נשמעים קולות שחוזים מהפך רפובליקני, והקולות האלו מקבלים חיזוק מהעובדה שהתמיכה בפוליס ירדה מ-12 נקודות באמצע אוקטובר.
קונטיקט:
נד למונט – בוב סטפנאוסקי: עוד מדינה בה המושל הנוכחי (דן מאלורי, דמוקרט) לא ירוץ, הפעם בגלל סקרי דעת קהל שליליים ביותר. קונטיקוט היא אמנם מדינה ליברלית בצפון-מזרח ארה"ב, וסקרים אחרונים מראים העדפה ללמונט (מוביל ב-9), אך היא הוכיחה בעבר הקרוב שהיא יכולה לבחור ברפובליקני, וסקרים שונים שפורסמו לאחרונה הראו שהמרוץ עשוי להיות צמוד יותר משנדמה, כאשר בודדים אף הראו יתרון קטן לספנאוסקי.
פלורידה:
אנדרו גילאם – רון דסנטיס: פלורידה נחשבת למדינה אדומה שיכולה להפתיע לעיתים. במקרה הזה, המושל הנוכחי (ריק סקוט, רפובליקני) נמצא במרוץ צמוד לסנאט, מה שפתח את הדלת לשני המועמדים הנוכחיים. המצב במדינה קרוב מאוד, אך על פי הערכות, למשרד המושל ייכנס גילאם, ראש העיר טלהאסי ובעל מקום בולט ב"גל החדש" של השמאל האמריקני, שדוגל בפומבי במדיניות סוציאליסטית.
דסנטיס, שקיבל את תמיכתו המלאה של הנשיא טראמפ, ממשיך להיאבק, וקיבל לאחרונה תקווה בדמותם של מספר סקרים ששיקפו עד כמה המרוץ צמוד, כאשר הפער בדרך כלל לא היה של יותר מ-2 נקודות לכל צד.
הוואי:
דייויד איגה – אנדריה פ. טופולה: הוואי היא מדינה כחולה ביותר, והמצב לא צפוי להשתנות. איגה מוביל ב-21.
איידהו:
בראד ליטל – פולט ג'ורדן: מדינה רפובליקנית יציבה. בוץ' אוטר, המושל הנוכחי, דורג מקום ראשון ברשימת המושלים השמרניים ביותר שפרסם האנליסט נייט סילבר. על פי סקרים עדכניים, ליטל מוביל ב-12.
אילינוי:
ג'.ב פריטסקר – ברוס ראונר: אחד המקומות הבטוחים ביותר עבור מפלגת השמאל על פי סקרים, שכרגע מראים פער יציב של כ-12 נקודות עבור פריטסקר. ראונר, ששימש כמושל המדינה במשך קדנציה אחת, היה הרפובליקני השביעי שניצח במדינה הכחולה בעשר המערכות האחרונות.
איווה:
קים רנולדס – פרד הובל: לרפובליקנים יש סיכוי גבוה לזכות שוב במדינת תפוחי האדמה. אמנם חלק מהסקרים העדכניים מראים יתרון זעום של 2 נקודות להובל, אך רנולדס יש יתרון גדול מבחינת העיצוב הדמוגרפי של המדינה, וסקרים אחרים הראו פער גדול יותר לטובתה.
קנזס:
לאורה קלי – קריס קובך: מרוץ צמוד. הסקרים במדינה, שהשלטון בה רפובליקני לחלוטין משנת 2011, נמצאים בשוויון כמעט מוחלט, כאשר המספרים זזים מיתרון של נקודה לקובך ליתרון של 2 לקלי בסקרים העדכניים ביותר.
מיין:
ג'אנט מילס – שון מודי: עוד מדינה בצפון-מזרח ארה"ב שנחשבת לליברלית אך הייתה בעלת מושל רפובליקני. סקרים מראים יתרון של בין 8 ל-17 נקודות למילס הדמוקרטית, אך גורמים פוליטיים אומרים שייתכן שהמרוץ יהיה צמוד הרבה יותר.
מרילנד:
לארי הוגן – בן ג'לוס: לארי הוגן הוא מושל ופוליטיקאי פופולרי מאוד במפלגה ובארה"ב בכלל. על פי סקרים עדכניים הוא מוביל ב-18 בערך, ונראה שהוא בדרך לקדנציה נוספת.
מסצ'וסטס:
צ'ארלס בייקר – ג'יי גונזלס: שוב, מדינה בצפון-מזרח ושוב, למרות העדפה לפוליטיקה ליברלית, המושלים בדרך כלל רפובליקנים (מיט רומני, המועמד הרפובליקני לנשיאות בשנת 2012, היה מושל מסצ'וסטס גם כן). מדינה שכמעט בוודאות תהיה אדומה. לבייקר יתרון של כ-40.
מישיגן:
גרצ'ן וויטמר – ביל שוט: מדינה הפכפכה. המושל הנוכחי, ריק סניידר (רפובליקני) לא רץ שוב, וכעת נראה שוויטמר מובילה במרוץ עם יתרון חד-מספרי גבוה.
מינסוטה:
טים וולטז – ג'ף ג'ונסון: פעם הייתה מדינה "סגולה" יותר, שנחשבה כנוטה לשני הצדדים, אך בשנים האחרונות היא נצבעה בצבעים כחולים סולידיים יותר. אכן, על פי הערכות, וולטז, שמוביל בכ-7 נקודות, ינצח וימשיך את רצף המושלים הדמוקרטים שקיים מ-2011.
נברסקה:
פיט ריקטס – בוב קריסט: מדינה אדומה להפליא, והמצב לא צפוי להשתנות הפעם. אלא אם כן יתרחש נס של ממש, ריקטס ייבחר לקדנציה נוספת.
נבדה:
אדם לקסלט – סטיב סיסולק: אחד המרוצים היותר צמודים. כרגע רוב הסקרים מראים שהרפובליקני מוביל, אך במספרים זעומים מאוד. תטילו קובייה, בכול זאת מדובר במדינה בה שוכנת לאס וגאס.
ניו-המפשיר:
קריס סונונו – מולי קלי: המדינה הצפון-מזרחית נראתה כמו ניצחון רפובליקני בטוח רק לפני שבועיים, אך המרוץ נהיה צמוד יותר ככל שהבחירות התקרבו, וכעת נמצא בתיקו. בכל זאת, שיקולים פוליטיים רחבים יותר מקנים יתרון למפלגה האדומה.
ניו-מקסיקו:
משיל לוחן גרישם – סטיב פירס: מדינה דמוקרטית בדרך כלל, ולמרות שהמושלת היוצאת הייתה אדומה, כרגע סקרים מראים יתרון של בין 5 ל-10 לגרישם.
ניו-יורק:
אנדרו קוומו – מרקוס מולינרו: כשמדברים בארה"ב על "האליטות מהחוף המזרחי", הדוגמא האולטימטיבית היא ניו-יורק. המדינה נחשבת לאחת הליברליות ביותר יחד עם קליפורניה, וזאת למרות אוכלוסייה די גדולה של מצביעים רפובליקנים מחוץ לערים הגדולות.
קוומו, שאחיו דמות בכירה ב-CNN ואביו גם הוא היה מושל המדינה, נחשב ליורש העצר של אחת המשפחות הפוליטיות האמריקניות הגדולות, וכבר מ-2015 לפחות החלו השמועות על כוונתו לרוץ למועמדות המפלגה לנשיאות ב-2020. למרות קמפיין אפקטיבי באופן מפתיע של מולינרו, אין פרשן שפוי בכול ארה"ב שלא מנבא ניצחון גורף לקוומו.
אוהיו:
מייק דוויין – ריצ'ארד קורדריי: שמו של מושל אוהיו הנוכחי, ג'ון קייסיק (רפובליקני), התפרסם בעקבות סירובו לפרוש מהפריימריז הרפובליקניים ב-2016, זאת למרות אחוזי התמיכה הנמוכים ביותר שקיבל. עד היום, רבים במפלגה זוכים את נצחונו של טראמפ במרוץ לסירובו של קייסיק לפרוש, מעשה שפיצל את קולות המתנגדים לנשיא לעתיד בינו לבין טד קרוז, ומנע מקרוז את האפשרות לזכות. מאז, קייסיק רק המשיך להרגיז את הבכירים במפלגה עם אמירותיו הגרנדיוזיות נגד הרפובליקנים, טראמפ, ונציגים אחרים, אמירות שהתקבלו בחום ואהבה בתקשורת (תחשבו על רובי ריבלין).
כרגע צפויות בחירות צמודות, אך סקרים אחרונים מראים על יתרון קטן של מועמד המפלגה הדמוקרטית מול המועמד הרפובליקני הלא-נודע יחסית מייק דוויין.
אוקלהומה:
קווין סטיט – דרו אדמונסון: מדינה רפובליקנית בדרך כלל, וכרגע לסטיט יש יתרון של כ-6 נקודות שככל הנראה מסמל את המציאות. אך אם הדמוקרטים אכן יזכו לאותו "גל כחול" שישטוף לטובתם את כל המרוצים הצמודים, אוקלהומה תהיה אחת הנפגעות.
אורגון:
קייט בראון – נוט ביולר: בפעם האחרונה שלאורגון היה מושל רפובליקני, רונלד רייגן היה נשיא ארה"ב. עם זאת, ביולר, שרץ כמועמד מתון ביותר, נלחם ביעילות ועשוי להיות אחת מהפתעות הבחירות, שכרגע בראון מובילה רק ב-3.
פנסילבניה:
טום וולף – סקוט ווגנר: המושל הדמוקרט חולק את שמו עם אחד מהסופרים האמריקנים הטובים ביותר של מאה השנים האחרונות, אבל בניגוד לוולף הזה, הסופר טום וולף היה שמרן בכל רמ"ח איבריו. למועמד המפלגה הכחולה יש יתרון משמעותי ודו-ספרתי לפי כל סקר.
רוד-איילנד:
ג'ינה ריאמונדו – אלן פונג: אלן פונג הוא אחד ממספר מועמדים אסייתים-אמריקנים שמפלגת הימין מריצה בבחירות הנוכחיות, ונותן ביטוי לבעייתיות שבמחשבה שכל בני המיעוטים בארה"ב משתייכים לשמאל. עם זאת, סיכוייו לנצח נמוכים כרגע, וריאמונדו מובילה בלפחות 12 נקודות.
קרוליינה הדרומית:
הנרי מקמסטר – ג'יימס סמית': מקמסטר נכנס באמצע הקדנציה הנוכחית כמחליף לניקי היילי, שעד לא מזמן שימשה בתפקיד שגרירת ארה"ב לאו"ם. דרום קרוליינה היא מדינה אדומה, ובהיעדר הפתעות, המציאות הזו לא תשתנה.
דקוטה הדרומית:
בילי סוטון – קריסטי נואם: עוד מרוץ צמוד. אמנם הסקרים האחרונים מראים יתרון קטן לסוטון, אך הדמוקרט האחרון שישב בכס מושל המדינה עשה זאת בשנת 1979, והדעה הרווחת היא שנואם תיקח את המרוץ בסופו של יום.
טנסי:
ביל לי – קרל דין: מדינת הדרום נחשבת לרפובליקנית באופן מובהק, והסקרים תומכים לכאורה בהשערה הזו, כאשר לי מוביל בהפרש של 10 לפחות. אולם, שמועות בקרב מומחים פוליטיים בארה"ב אומרות שייתכן מאוד שביום הבחירות, המרוץ יהיה צמוד בהרבה.
טקסס:
גרג אבוט – לופה ולדז: אבוט הוא פוליטיקאי פופולארי ביותר במדינה, וגם אם "הגל הכחול" יהיה יותר מחלום בהקיץ, הוא יצטרך להיות בממדי צונאמי אם הדמוקרטים ירצו להשתלט על אחת המדינות האדומות ביותר. כמובן, זהו בדיוק מה שהם מנסים לעשות, ועל-פי דיווחים שונים, למעלה מ-100 מיליון דולר נשפכו על המדינה, בין המרוץ למושל למרוץ המתוקשר לסנאט בין טד קרוז לרוברט "בטו" אורורק.
ורמונט:
פיל סקוט – קריסטין האלקוויסט: ורמונט היא אחת משתי המדינות היחידות שבוחרות במושל פעם בשנתיים. למרות הליברליות הקיצונית של האוכלוסייה בהרבה בחינות (ברני סנדרס, סוציאליסט מוצהר, משמש כנציגם בסנאט כבר עשרות שנים), לסקוט יש יתרון דו-ספרתי מוצק.
ויסכונסין:
סקוט ווקר – טוני אברס: מבחינת הרפובליקנים, מדובר במקרה אסון פוטנציאלי בבחירות האמצע. ווקר הוא אחד ה"כוכבים העולים" של המפלגה, כבר הספיק לרוץ למועמדות לנשיאות ב-2016 ונחשב לאחד הפייבוריטים לקראת 2024. אך בשבועות האחרונים, בצירוף של קמפיין מוצלח מצד אברס והשקעה כספית משמעותית של המפלגה, תפקידו של ווקר נמצא בסיכון.
הסקרים צמודים, אבל בקרב אסטרטגים במפלגה נשמעת פסימיות בנוגע לסיכוייו של ווקר, כאשר האסטרטג הבכיר לוק טומפסון חזה כבר בשבוע שעבר שאברס ינצח בפער של כמה אחוזים.
ויומינג:
מארק גורדון – מארי ת'ורן: ניצחון רפובליקני כמעט וודאי, כאשר הסקרים האחרונים מראים על פער של 34 (!) נקודות לטובת גורדון.
(המידע נלקח מהאתרים Ballotpedia, RealClearPolitics ו-FiveThirtyEight, נכון ל-5.11)
