פועלים על פיגומים משפצים כעת בזהירות את מסגד א־זאהר ביברס בקהיר – מיזם שיקום חיוני בלב הרובע המוסלמי העתיק והמוזנח של הבירה המצרית. המיזם נעצר בעקבות ההפגנות העממיות שהפילו את הרודן חוסני מובארכ ב־2011, והמהומה הפוליטית והכלכלית שאפפה את הארץ בשנים שלאחר מכן. בחודש שעבר חודשה העבודה לשחזור המסגד מהתקופה הממלוכית. בצידו השני של הרובע רק החלה עבודה דומה על מסגד אל־מרידני מהמאה ה־14.
הרובע המוסלמי בבירה, שהוכרז כאתר מורשת עולמי של ארגון אונסק"ו עוד בשנת 1979, מכונה לעיתים קרובות "קהיר ההיסטורית". הוא מתגאה בכ־600 אתרים היסטוריים רשומים – אנדרטאות, מסגדים ומאוזוליאומים – וברחובותיו הצרים מאות חנויות תכשיטים, בתי קפה ובתי מגורים מסורתיים, מרקם עירוני המושרש במאות שנות היסטוריה. בשביל לואיס מונריאל, ראש קרן אגה חאן לתרבות, אין קץ לעבודה על חידוש הרובע. "זה כמו לצבוע נושאת מטוסים: כשאתה מסיים צד אחד, אתה צריך להתחיל מחדש בצד השני". ארגונו עוסק במיזמי שיקום באזור מאז תחילת שנות ה־2000.
מיד לאחר נפילת מובארכ בשנת 2011, רבים מהמבנים המסורתיים באזור נהרסו, והוחלפו במבנים של שש עד שמונה קומות. בינתיים, חפצים בני מאות שנים נעלמו ממסגדים בגלל בעיית הגנבות המשתוללת, וגם אם ביזה ובנייה בלתי חוקית פחתו מאז, לפי הרשויות, הלב ההיסטורי של הבירה המצרית הומה האדם עדיין חנוק מזיהום ורחובותיו עמוסים באשפה.
אונסק"ו הזהיר כמה פעמים בשנים האחרונות מפני הריקבון הפושה בקהיר ההיסטורית. ב־2017 דחקה ועדת המורשת העולמית ברשויות המצריות "לנקוט את כל האמצעים הנדרשים כדי לעצור את ההידרדרות המהירה" של אתרים ברחבי הרובע.
שר העתיקות המצרי חאלד אל־אנני את בעיית התקציב. משרד התיירות ניזון מהכנסות משלל האתרים ההיסטוריים של מצרים. מספר התיירים חזר לצמוח לאחר שהתרסק ב־2011, אך הוא עדיין רחוק מ־14.7 מיליון תיירים בשנה, ממוצע המבקרים במדינה לפני המהפכה. בעקבות הירידה ברווחי התיירות, רוב עבודת השיקום נעשתה תלויה במימון זר. קזחסטן הקציבה 4.8 מיליוני אירו למימון העבודה במסגד ביברס, והאיחוד האירופי תורם 1.2 מיליונים למסגד אל־מרידני. קרן אגה חאן הקציבה 133 אלף אירו.
מביתו המשופץ בקהיר, האדריכל עלא אל־חבאשי אומר שהזמן מאלץ את הממשלה להזדרז: "אם אנחנו רוצים להישאר ברשימת המורשת העולמית חייבים לפעול מיד". לדבריו, הדרך היחידה להילחם ביעילות בהידרדרות היא "לערב את התושבים". בביתו בן המאה ה־16, המכונה "בית יקאן", חבאשי מנהל קולקטיב אמנותי ומארגן כנסים על "התחדשות העיר ההיסטורית".
קרן אגה חאן תכננה מיזם עצום במסגד אל־מרידני, הכולל יצירת מסלול תיירותי דרך השכונה והכשרת התושבים לקבלת תיירים. "זה יפיק פעילות כלכלית ותיירות, אבל לפרויקט יש גם ממד חברתי", אומר איברהים לאפיה, ראש שיתוף הפעולה עם משלחת האיחוד האירופי למצרים.
המיזמים נבלמים לעיתים במבוכים הבירוקרטיים של תחומי השיפוט החופפים של הרשויות המקומיות בקהיר ומשרדי הממשלה. ב־2015 הקימו שלטונות קהיר מחלקה עירונית מאוחדת לשימור עתיקות הרובע ההיסטורי.
לדברי ראש המחלקה, ריהאם ארם, ההגנה על ההיסטוריה היא עדיין אתגר גדול. "לא הצלחנו לעשות הכול, ונכון שיש עדיין בנייה בלתי חוקית, אבל אנחנו נמשיך", אמרה ארם.
תרגום: אלחנן שפייזר
