מדענים שמחקרם המקיף טען שהאוקיינוסים מתחממים מהר משהיה ידוע בעבר אומרים כעת שעבודתם נפגמה בשל טעויות בהיסח הדעת, שגרמו למסקנותיהם להיראות בטוחות משהן באמת. שבועיים לאחר פרסום המחקר בכתב העת Nature הגישו כותביו לעורכי כתב העת כמה תיקונים. מכון סקריפס לאוקיינוגרפיה, שכמה מהחוקרים המעורבים בכתיבת המאמר חברים בו, ציין את הכשלים בעבודה ותיקן פרסום באתרו שבו נטען לפני כן שהמאמר מפרט כיצד האוקיינוסים "ספגו 60 אחוזים יותר חום משחשבנו בעבר".
"למרבה הצער היו לנו כאן טעויות", אמר רלף קילינג, מדען אקלים בסקריפס ואחד ממחברי המחקר. לדבריו הבעיה המרכזית נבעה מהגישה שנקטו החוקרים בנוגע לאי ודאות במדידות, שבגללה ספק אם הממצאים תומכים במסקנה הסופית של המחקר לגבי כמות החום שהאוקיינוסים קלטו במשך השנים.
המסקנה העיקרית של המאמר היא שהאוקיינוסים משמרים עוד אנרגיה, ככל שחום רב יותר נלכד במערכת האקלים של כדור הארץ בכל שנה. הדבר תואם מסקנות של מחקרים אחרים, אולם לדברי קילינג טעויות המחברים מרחיבות את טעות הדגימה, וכתוצאה מכך החוקרים אינם יכולים להתבטא באותה הוודאות. "אני מקבל עליי את האחריות למה שאירע, מכיוון שתפקידי היה לוודא שהפרטים האלו הועברו כראוי", אמר קילינג.
מחברת המחקר הראשית הייתה לורה רספלנדי מאוניברסיטת פרינסטון. חוקרים אחרים חברים במוסדות בסין, צרפת, גרמניה וארה"ב.
"שמירה על דיוק מדעי היא בעלת חשיבות עליונה מבחינתנו כמוציאים לאור, ואנחנו מכירים באחריות לתקן טעויות שנפלו במחקרים שפרסמנו", הודה כתב העת Nature. "בעיות שקשורות למחקר הובאו לתשומת לב כתב העת, ואנחנו בוחנים אותן מקרוב. אנחנו מתייחסים ברצינות רבה לכל חשש בנוגע למאמר שפרסמנו, ונפרסם עדכון ברגע שיהיה עוד מה להודיע בנושא".
המחקר המקורי, שפורסם ב־31 באוקטובר, הציג שיטה חדשה למדידת כמות החום שנספגה באוקיינוסים. הכותבים מדדו את נפח הגזים, ספציפית חמצן ופחמן דו־חמצני, שנפלטו מהים בעשורים האחרונים וחיממו את האטמוספירה. הם גילו שהחימום "נמצא בקצה הגבוה של ההערכות הקודמות" והציעו שרמת ההתחממות הגלובלית עלולה להאיץ כתוצאה מכך.
לפי התוצאות, כתבו המחברים, יש פחות זמן לריסון פליטת גזי החממה. המחקר עורר תשומת לב תקשורתית רבה. ואולם, זמן קצר לאחר הפרסום, קבע החוקר העצמאי הבריטי ניקולס לואיס שמצא "בעיה גדולה" במחקר. "עד כמה שאני יכול לראות, השיטה שלהם כלל לא מעריכה די את האי ודאות", אמר לואיס בריאיון למגזין Tuesday. "בנוסף, הם הטו באופן ניכר, כמעט ב־30 אחוז, את ההערכה העיקרית שלהם".
לואיס הוסיף שהוא קורא מאמרים רבים, "ומכיוון שיש לי רקע במתמטיקה, כמו גם בפיזיקה, אני נוטה לבחון אותם בזהירות, ולראות אם הם הגיוניים. כשהם לא הגיוניים – כמו במקרה הזה, שדי ברור שזה לא הגיוני – אני בוחן אותם לעומק".
בעבר טען לואיס כי מדעני האקלים צופים התחממות רבה מדי, בגלל הסתמכות על סימולציות מחשב. לדבריו הנתונים המציאותיים, בלי סימולציה, מעידים שהתחממות כדור הארץ תהיה פחות חמורה משחששו. לא ברור אם המחברים מסכימים עם כל הביקורות של לואיס, אבל קילינג הסכים ש"זוהו בעיות לאורך הקווים שלואיס התווה".
פול דורק, מדען מחקר במעבדה הלאומית לורנס ליברמור בקליפורניה, אמר מיד שהודאה בטעויות המחקר "היא הגישה הנכונה למען השקיפות". אך הוא הוסיף ש"אף שיש עוד שאלות שנובעות מהמחקר הזה, הוא מאשר את ההשערה שהאוקיינוסים כבר התחממו יותר מהשיא שנצפה, ושההתחממות ממשיכה לגדול".
גאבין שמיט, ראש מכון גודארד למחקרי החלל בנאס"א, עקב אחרי הדיונים על המחקר בטוויטר. לדבריו, מדידות בתחום ספיגת החום באוקיינוסים מתעכבות בשל בעיות נתונים, ופרסום מחקרים חדשים בתחום הוא מורכב. "ברור שאתה מסתמך על המחברים האחרים ועל המבקרים כדי לתפוס את רוב הבעיות, אבל בכל זאת קורה שטעויות חומקות ממך", כתב שמיט בדוא"ל.
שמיט וקילינג הסכימו כי מחקרים אחרים תומכים בטענה שחום האוקיינוס גבוה משהעריך הפאנל הבין־ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC) בדו"חותיו ב־2013. בסך הכול, אמר שמיט, הסיפור כולו חיובי: "העניין הוא לא אם נעשות טעויות, אלא איך מטפלים בהן – והתגובה של לורה וראלף כאן היא דוגמה למופת. אין פאניקה, אלא בדיקה מחודשת של העבודה, למרות הסביבה העוינת".
