מחלקת החקלאות האמריקנית (USDA) ומנהל המזון והתרופות הפדרלי (FDA) בארה"ב הסכימו בסוף השבוע שעבר להתחלק בתפקידי הרגולציה על מוצרי מזון שגודלו בתרבית. טרם אושרו הפרטים הטכניים, אך כבר ידוע שה-FDA יפקח על האיסוף והסיווג של תאי הבשר, בעוד ה-USDA תפקח על הייצור והתיוג של מוצרי המזון. "המסגרת הרגולטורית הזו תשתמש בניסיון של ה-FDA בפיקוח על טכנולוגיית תרבית תאים ומערכות ביולוגיות חיות, ובניסיון של ה-USDA בפיקוח על מוצרי בקר ועוף לצריכה אנושית", נכתב בהצהרת הסוכנויות.
הרגולציה בנושא מגיעה מוקדם בהרבה מהצורך. כיום יש כמה מיזמים קטנים הפועלים בתחום גידול הבשר המלאכותי בתרבית, אך עלות הייצור גבוהה מאוד ועדיין לא קיים מוצר שיכול להימכר בשוק. אחת החברות המתקדמות יותר, חברת Just מקליפורניה המשווקת מיונז ללא ביצים, דיווחה בעבר שהיא מתכננת למכור בשר מעבדה עד סוף השנה. היא מסרה השבוע שהיא מצפה לעבוד עם הסוכנויות על הרגולציה של מוצריה. חברות אחרות, כמו "ממפיס מיטס" ו"מוסה מיט" ההולנדית, עדיין רחוקות ממוצר ממשי, ומתאמצות להנמיך את עלויות הייצור של הבשר המלאכותי.
התומכים בטכנולוגיית הבשר המלאכותי טוענים שהיא תפחית את שחיטת בעלי החיים, ובכך תקל על סבלם ותקטין את אוכלוסיותיהם, מה שיפחית את פליטת גזי החממה מהחוות. מלבד זאת, לדברי התומכים, בשר מלאכותי הוא דרך בת קיימא להזנת אוכלוסיות גדולות בחלבון. "לצרכנים האמריקנים מגיע שדה רחב של אפשרויות בריאות, הומניות ובנות קיימא", אמרה ג'סיקה אלמי, מנהלת מדיניות במכון Good Food.
ארגוני חקלאות מתקוטטים על שאלת הכינוי של מוצרים כאלו – האם אפשר לכנות אותם "בשר", או שמא יידרש שם אחר. ברשויות אמנם לא התייחסו לנושא, אך באיגוד מגדלי הבקר האמריקני מסרו שהם שמחים שמחלקת החקלאות תהיה ממונה על תיוג המוצרים, "מכיוון שה-FDA לא דורשת אישור לתיוגים לפני שהם מגיעים למדפים", אמרה דוברת הארגון ליה ביונדו.