מעולם לא פגשנו אדם יוצא דופן כמו ג'ורג' הרברט ווקר בוש. לעולם לא נפגוש כמותו שוב. גם כדמות ציבורית וגם כאדם פרטי, הוא קבע רמת מצוינות מדהימה.
כמנהיג, הוא הוביל את העולם במומחיות אל סוף שקט למלחמה הקרה, לאחר ארבעה עשורים שבהם ניצבה האנושות על סיפו של הרס גרעיני. הוא עשה זאת בתבונתו של אדם בקי בענייני חוץ, שהציב את המדינה לפני עצמו ולפני הפוליטיקה המפלגתית. העולם – אויביו ובעלי בריתו כאחד – רחש הערכה כלפיו כמנהיג החלטי. הוא היה גאה באידיאלים של האומה, ופרגמטי בדרכים שבהן קידם את האינטרסים שלנו. מעל הכול, הוא הבין את מקומה הייחודי של ארה"ב, וטיפח מוסדות וקואליציות בינלאומיות שיתמכו בה.
כפוליטיקאי, ג'ורג' בוש גישר על מחלוקות מפלגתיות והשיג הסכמה לחוקים מרחיקי לכת, המסייעים לאזרחי ארה"ב עד היום. חוק "אמריקנים בעלי מוגבלויות", וחקיקה שכמעט העבירה את הגשם החומצי מהעולם – הם רק שתי דוגמאות לכך. הוא נותר מודל לחיקוי בעבור קבוצה הולכת ומצטמצמת של פקידים דו־מפלגתיים המייצגים את התווך האחראי במדינה, שם מסכימים על עסקאות ששורדות מעבר לכהונתו של נשיא.
הוא מימש את תחושת השליחות שלו לראשונה במלחמת העולם השנייה, כאשר טס ב־58 משימות קרב והופל מעל האוקיינוס השקט. לאחר שירותו הצבאי קיבל על עצמו מינויים בעלי חשיבות הולכת וגדלה למען ארצו: שגריר באו"ם, שגריר בסין, מנהל ה־CIA וסגן הנשיא. הוא קיים יום־יום את המנטרה שקבע ג'ון פ' קנדי: "אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען המדינה".
כחבר, ג'ורג' בוש היה שם תמיד, בזמנים טובים כרעים. כשאשתו הראשונה של ג'ים בייקר נפטרה מסרטן בגיל 38, ג'ורג' וברברה בוש עזרו לחלץ את חברם מיגונו. הוא ציטט באופן קבוע את דבריו של ויליאם בטלר ייטס: "חשוב היכן רוב תהילתו של אדם מתחילה ומסתיימת, ואמור: תהילתי הייתה שהיו לי חברים שכאלו". המילים הללו היו יותר משירה מבחינתו. הן היו דרך חיים.
כבעל, אב, סב וסבא־רבא הוא התענג על האחריות והאושר שבמשפחה. לאחר שנבחר לסגן הנשיא, אמר שההישג הגדול ביותר שלו היה העובדה שילדיו עדיין נהנו לבוא הביתה. הם נצרו בליבם את הרגעים הללו, מכיוון שאביהם חילק אהבה ולא פקודות. השיעורים החשובים ביותר שהיה יכול לתת למשפחתו כבר היו כלולים בחיים יוצאי הדופן שהוא וברברה חיו ב־73 השנים שלהם יחד.
ג'ורג' בוש היה מתחרה עז – בספורט, בפוליטיקה, ובחיים. נדיבותו ואדיבותו הסתירו תחרותיות ששימשה השראה לחברו ולבנו. הוא לא היה מצליח בלעדיה.
באותו זמן, הוא גם ראה את הטוב בבני האדם, אפילו ביריביו, ותקווה בפני קושי. "אין בעיה מעשה ידי אדם שגאונות אנושית, אנרגיה אנושית והתקווה חסרת המנוח של הרוח האנושית לא יכולות להתגבר עליה". אנו זקוקים לאופטימיות דומה היום, בזמן שפתרון בעיות משותף מפנה דרך למשחקי האשמות דוחים.
ג'ורג' בוש חי חיים מלאים כמנהיג, פוליטיקאי, עובד ציבור, גיבור, חבר ואיש משפחה. הוא עשה כמעט כל דבר שאדם יכול לעשות בחייו, כולל קפיצה ממטוס בגיל 90. והוא היה מצוין ברוב מעשיו.
הוא השיג את כל הישגיו כי חי לפי ערכי הצופים: נאמנות, אמינות, ענווה ויראת כבוד. בעולם הציני של היום, רעיונות כאלו נשמעים מיושנים. את חלקם קל לבטל בהינף יד. אך הציניקנים טועים. הם לא מיושנים. הם נבדקו לאורך אלפי שנים. לפני למעלה מ־2,300 שנה, אריסטו האמין שערכי הזהירות, המתינות, האומץ והצדק חיוניים לאנושות. ג'ורג' בוש ייצג את כולם, והוא הפך את העולם למקום טוב יותר מכיוון שדבק בהם.
ג'ורג' בוש היה אדם נפלא בעל אמונה חזקה, והאמין שיש גדולה בכל אחד מאיתנו. פטירתו צריכה לשמש כתזכורת שאנו יכולים – מתוך חיים מלאים, תשומת לב לטוב הכללי ועבודה משותפת – לבנות ברית מושלמת יותר כאן בבית, ועולם שקט יותר מחוצה לו.
ג'ב בוש הוא מושל פלורידה לשעבר, ובנו של ג'ורג' הרברט ווקר בוש.
ג'יימס בייקר שירת כראש הסגל של הבית הלבן וכמזכיר המדינה בממשל בוש
