החוקר הסיני הו ז'יאנקואי, שטען שעזר ביצירת התינוקות הראשונים בעולם שעברו עריכה גנטית, מגונן על הפרוצדורה הרפואית מול גל גינויים אוניברסלי כמעט. בהופעתו הציבורית הראשונה מאז שגילה כי שינה בהצלחה את ה־DNA של תאומות בזמן שהיו עוברות, ובכך הפך אותן לעמידות בפני זיהום נגיף HIV, אמר הפרופסור להנדסה ביולוגית שלמד בסטנפורד שהוא "גאה" במלאכתו ובהשלכותיה על בריאות הציבור.
"עלינו להפגין חמלה למיליוני המשפחות הסובלות ממחלות תורשתיות", אמר הו לקהל בפסגה הבינלאומית השנייה לעריכת הגנום האנושי בהונג־קונג. "אם יש לנו טכנולוגיה כזו, אנחנו יכולים להפוך אותה לזמינה מוקדם יותר, ולסייע למי שצריכים את עזרתנו".
הרצאתו תיארה את שלבי ההתפתחות של המחקר, מניסויים מוקדמים על עכברים ופרימטים ועד ניסויים קליניים בבני אדם. לדברי הו, שמונה זוגות נכנסו למחקר אך אחד מהם סירב לבסוף להשתתף בו. בכל המקרים האב סבל מנגיף HIV, והאם לא חלתה במחלה. 31 עוברים נוצרו במסגרת הניסוי בהפריה חוץ־גופית, ו־70 אחוזים מהם נערכו בהצלחה. הו הראה נתונים שהוכיחו שלא זוהו שינויים גנטיים אחרים שנגרמו כתוצאה מ־CRISPR או Cas9, כלי העבודה הגנטי ששימש לעריכת ה־DNA, ואולם טרם ידוע האם מדענים מבחוץ ישתכנעו מהראיות שהציג.
פרסום עבודתו של הו, שנערכה במעבדה סודית בדרום סין, עורר דיון על האתיקה שבעריכה גנטית של תינוקות אנושיים, והעלה את האפשרות של הולדת "תינוקות מעוצבים", עם תכונות כמו חוכמה וחוזק ששופרו באופן סלקטיבי.
זוכה פרס נובל דייויד בולטימור אמר שהולדת התאומות הערוכות גנטית חשפה את קיומו של "כשל ברגולציה העצמית בקרב הקהילה המדעית". אתיקת הניסוי הפכה למורכבת עוד יותר, לדבריו, מכיוון שכאשר מכוונים למקטעים ספציפיים של DNA המלאכה לא תמיד מדויקת, ועלולה ליצור תופעות לוואי שקשה לחזות.
הו אמר שהוא מתנגד לעריכה גנטית למטרות שיפור תכונות אנושיות, אך שהיה עורך את הניסוי גם על ילדיו שלו אם היו בסכנת הידבקות ב־HIV. חוץ מ"לולו" ו"ננה", כינויי התאומות הבריאות לדבריו שכבר נולדו, אחת מהאמהות במחקר נמצאת גם היא ב"שלבי היריון מוקדמים".
פרסום עבודתו של הו הכה את קהילת המדע בתדהמה, לא רק משום ששדה המחקר הגנטי הכריז לפני שלוש שנים על איסור בינלאומי מרצון של עריכת עוברים, אלא גם כי עבודתו של הו פורסמה לפני שעברה ביקורת עמיתים או פורסמה בכתב עת. הו התנצל על הפרסום המוקדם, וכשנשאל מדוע שמר את המחקר בסוד אמר שדיבר בפתיחות על הניסויים בכמה ועידות, כולל באוניברסיטת ברקלי, ושהתייעץ עם מומחים בסין ובאמריקה בזמן המחקר, אך לא נקב בשמותיהם.
כשנשאל על האתיקה והמתודולוגיה של הניסוי שלו, אמר הו שמצא מתנדבים דרך רשת חברתית של נושאי HIV, והסביר להם באריכות את השלכות המחקר כדי לקבל את הסכמתם. כשנשאל אם שקל את ההשלכות האפשריות על הילודים, סירב לענות.
במשך ההרצאה והמענה לשאלות דיבר הו באופן רגוע. הוא אמר שהוא רואה ערך עצום במה שהצליח לעשות, וסיפר שביקר בכפרים סיניים ששליש מהאוכלוסייה בהם סובלת מאיידס. "אני מרגיש גאה", אמר הו. "אני גאה ביותר מכיוון שהאב החולה ב־HIV חשב שאיבד כל תקווה. כשהתינוקות נולדו, הוא מיד שלח לי הודעה ואמר שיעבוד קשה ויטפל בשתי הבנות בחצי השני של חייו".
בשבוע שעבר חתמו מאות מדענים סינים על מכתב שקורא למחקרו של הו "משוגע", ומבקש מהממשלה להחרים באופן ברור את עריכת העוברים. רשויות הבריאות המקומיות והלאומיות בסין הכריזו שיחקרו את הפרשה, וכמה מוסדות המזוהים עם החוקר הרחיקו עצמם ממנו והכחישו שידעו על עבודתו.
טימותי הנריך, חוקר איידס באוניברסיטת קליפורניה בסן־פרנסיסקו, אמר בריאיון שכמחצית מהזנים של HIV אינם זקוקים לגן שנערך כדי להדביק חולים, ולפיכך החסינות שלכאורה העניק הו לתאומות אינה מושלמת. "אני לא יכול למצוא טעם מדעי לעשות דבר כזה, מלבד הוכחת הרעיון שאתה יכול לשנות את העובר ולהביא אותו ללידה בהצלחה".
מדענים מובילים אחרים בתחום הזהירו מפני סגירתו של שדה מדעי מבטיח בתחום ההנדסה הביולוגית. דקאן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, ג'ורג' דיילי, החוקר תאי גזע, טען כי הניסוי של הו היה "צעד מוטעה", אך הוסיף שטכנולוגיית העריכה הגנטית התקדמה בשלוש השנים האחרונות. הוא הזהיר מפני הסכנה של ההתעלמות מיכולתה האפשרית של הטכנולוגיה לחסל מחלות: "הצעדים הראשונים של הטכנולוגיה החדשה מוטעים, אך אין זה אומר שאל לנו לקחת צעד לאחור ולחשוב על נתיב סביר ואחראי לשימוש הקליני בטכנולוגיה".
