"בקול בטוח, תרזה מיי הסבירה בבירור מדוע היא גמורה", כך הכריזה הבוקר (ד') כותרת בעיתון הבריטי "אינדפנדנט". במידה מסוימת, זוהי הביקורת הקלילה ביותר שהופנתה נגד ראש ממשלת בריטניה בשעות האחרונות, עם ההודעה כי נאספו מספיק חתימות מצד מחוקקי המפלגה השמרנית כדי לכפות הצבעת אי-אמון במנהיגתן. אם הפלג המנוגד להסכם שהציעה ינצח, מיי תסיים את דרכה כמנהיגת המפלגה וכך תיפתח הדרך למרוץ לראשות המפלגה, ובעצם גם לראשות הממשלה.
ב"וול סטריט ז'ורנל" האמריקני כבר פרסמו שלשום את מורת רוחם מהתנהלותה של ראש הממשלה ומהתנהגותם של חברי הפרלמנט הבריטי בסוגית ההיפרדות מהאיחוד האירופי. "הדרך לברקזיט הגרוע" הייתה כותרתו של מאמר המערכת שפורסם מיד לאחר ההכרזה על דחיית ההצבעה על התוכנית שהציגה ראש הממשלה ביום שני. "לקח אחד שניתן ללמוד מכל הסיפור הזה הוא שמדינות לא מרוצות צריכות להיות מוכנות לעזוב את האיחוד האירופי, ולא רק לרצות בכך".
העיתון, שנחשב לשמרן יחסית בדעותיו ותומך בדרך כלל בעמדותיה של המפלגה השמרנית בבריטניה, תמך ביציאתה של זו מהאיחוד, ותקף בחריפות את שני הצדדים במשא ומתן. "התוצאה הטובה ביותר תהיה אם תומכי הברקזיט הנוקשים יפילו את מיי וירוממו במקומה ראש ממשלה שבאמת מאמין בברקזיט ובעל חזון כלכלי שיגרום למהלך להצליח. אם דבר כזה יתרחש, סיעת הברקזיט במפלגה תקום או תיפול על בסיס היכולות המנהיגותיות שלהם, ולא לפי רעש תלונותיה. כאוס פוליטי שכזה מוכיח כי הנושא פה עולה מעבר לאיכות המו"מ של מיי בבריסל. בריטניה והאיחוד לא היו מוכנים, לא אינטלקטואלית ולא פוליטית, לברקזיט. הכישלון המנהיגותי הפך את הגירושין לקשים הרבה יותר ממה שהם היו צריכים להיות".
אם עמדתו של הז'ורנל הייתה תקיפה, הרי שאחרים עקפו אותו בקלות. "נשונל ריוויו", אולי המגזין השמרני-אמריקני המשפיע ביותר, פרסם מאמר מערכת חמור בהרבה. תחת הכותרת "'לא' לעסקת הברקזיט של מיי, 'לא' למיי", כותבי המאמר הסבירו, נקודה אחר נקודה, מדוע העסקה אליה הגיעה ראש הממשלה לא מתקבלת על הדעת, כיצד בריטניה תישאר בעצם כבולה לאיחוד גם אחרי ה"פרידה" לכאורה, את הסכנות הביטחוניות שיתגלמו במדינה בעקבות היציאה וגם את הנזק הכלכלי שייגרם לארה"ב.
"לפני שבוטלה ההצבעה על ההסכם, הדעה המקובלת כמעט על כולם הייתה שבמקרה והוא ייפול, יהיה על מיי להתפטר. ראוי שדחיית ההצבעה כדי להימנע מהפסד צורב, תביא בדיוק לאותה התוצאה. אין לבריטניה זמן להפסיד, גם אם מיי נחושה להמשיך ולהפסיד אותו".
ובחזרה הביתה לבריטניה – בעיתון "הגרדיאן" פורסמו מספר טורים ומאמרים המבקרים בחריפות את המנהיגות הבריטית, את מיי באופן ספציפי, ואת כל המפלגה השמרנית. "זהו משבר לאומי – ולא הזמן לריב שמרני חסר נקודה", כתב ג'ונתן פרידלנד, שידוע בהתנגדותו לברקזיט ולדרך בה מיי התנהלה סביבו.
פרידלנד הוסיף: "לפי מיטב המסורת, מחוקקי המפלגה ישקרו לכתבים ואחד לשני, יבטיחו את תמיכתם למחנות שונים, ואז לא יממשו אותה מאחורי פרגוד ההצבעה. ללא קשר לתוצאת השעות הקרובות, אי אפשר לחלוק על כך שאנחנו מבזבזים זמן. כעת אנחנו במרחק של 14 שבועות מה-29 במרץ, שאז, על פי חוק, בריטניה תתפרץ מתוך האיחוד.
"אנחנו צריכים להשתמש בכל שנייה עד אז כדי להגיע לתכנית שחברי הפרלמנט יוכלו להסכים עליה, הסכם שיציל אותנו מהקטסטרופה שהיא יציאה בלעדיו. יש מגוון אפשרויות – אך חשוב ביותר שנעשה משהו, ולא, אנחנו ניפול מהצוק. חברי המפלגה השמרנית לא אוהבים לשמוע שאינם יכולים לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה, שאין ברקזיט ללא מחיר משמעותי. לכן, הם מוציאים את התסכול שלהם על מיי. אך כל ראש ממשלה שיהיה יצטרך למסור להם את החדשות הרעות. הבעיה היא לא באמת מיי. הבעיה היא הברקזיט עצמו".
בתוך כך, גם בצרפת נושבות רוחות שינוי, ולא רק ברחובות פריז המעשנים. בקשה להצבעת אי אמון הוגשה היום על ידי חברי פרלמנט משמאל, והיא צפויה להתרחש מחר. המהלך בא בעקבות הכרזתו של נשיא המדינה עמנואל מקרון על צעדים שכוונתם להרגיע את ההמון הזועם ולעזור למצב יוקר המחיה במדינה. אלא שלפי אותם חברי פרלמנט, המהלך היה "חסר אחריות לחלוטין", במיוחד בעקבות הגירעון המאסיבי שכבר קיים במדינה.
לפלג שהגיש את ההצעה יש רק 62 מתוך 577 קולות, אך לא קשה לראות את החיבור לבריטניה, במיוחד לנוכח חוסר היציבות החמור בצרפת בשבועות האחרונים.
