הוא מגיע יחד עם השלג, המסיבות ואורות החג. פיגוע ערב חג המולד, הסיוט של ראשי המשטרות וכוחות הביטחון. זה המצב בארבע השנים האחרונות, מאז פרוץ דאעש. יחד עם ריחות היין והקינמון, קולות ההמנונים וצלילי הפעמונים, מופיעים גם החיילים החמושים בכניסות למטרו והשוטרים שמפגינים נוכחות בכיכרות. הכול בניסיון למנוע את הפיגוע הבא. אבל אז, כמו שעון, שבועיים לפני כריסמס מפציע המפגע התורן ומעיר את אירופה משלוותה המדומה. כך היה לפני שנתיים בברלין, וכך גם הפעם. שבועיים לפני חג המולד, שוב פיגוע. הפעם בשטרסבורג, העיר ששוק חג המולד שלה נחשב ליפה ביותר באירופה. שני מיליון מבקרים פוקדים את השוק וסמטאותיו בכל שנה. אבל שטרסבורג היא הרבה יותר מזה; היא מקום מושבו של הפרלמנט האירופי, ליבו הפועם של האיחוד, סמל הערכים הדמוקרטיים של היבשת הישנה.
ולא, אין הפתעות. כמו בפיגועים קודמים, הפרופיל מוכר לעייפה. על פי דיווחי משטרת צרפת, המפגע הוא שריף שקאט, צעיר בן 29, יליד שטרסבורג ופעיל אסלאמיסטי בעל עבר פלילי שהיה מוכר היטב למשטרה ולכוחות הביטחון. לא סתם מוכר, אלא נכלל ברשימת Fiche S או תיק S, קיצור ל"סטייט סקיוריטי". המסמך הזה כולל שמות של חשודים שהמשטרה הצרפתית מעריכה כי עברו תהליך הקצנה ועלולים לבצע פיגוע טרור, אך אין עילה חוקית מספקת לעוצרם. בעברו ריצה שקאט תקופות מעצר בכלא בצרפת ובגרמניה, שם עבר כנראה תהליך רדיקליזציה אסלאמית. מבחינה זו מזכיר שקאט את הפרופיל של אמדי קוליבלי, המחבל שבצע את הפיגוע ב'היפר כשר' בפריז. כמוהו הופיע קוליבלי בתיק המדובר, והקצין בכלא הצרפתי.
שעות ספורות לפני הפיגוע פשטה המשטרה על ביתו של שריף בחשד לביצוע שוד מזוין וניסיון לרצח. התוכנית הייתה לעצור אותו, אבל המשטרה איחרה את המועד. הוא כבר לא היה שם. בביתו נמצאו רימונים וחומרי נפץ. זה כשלעצמו אמור היה להגביר את הערנות, במיוחד באזור ההומה של שוק חג המולד, אולם המפגע שב והקדים את כוחות הביטחון. סמוך לשעה שבע בערב הגיע המחבל, חמוש בנשק אוטומטי, ל'רו דה־אורפבר', קרוב מאוד לשוק חג המולד של שטרסבורג. הוא חצה את הרחובות הסמוכים לשער המואר בכוכבי ניאון, ופתח באש בעודו נע במהירות ממקום למקום. תחילה נשמעו יריות בודדות, ואז שקט, ואז צרור. אנשים החלו לנוס על נפשם. תוך דקות סגרה המשטרה את האזור, והתחבורה הציבורית הופסקה.
לזירה הגיעו כוחות מיוחדים למלחמה בטרור. נוצר מגע והתפתח קרב יריות, ובמהלכו נפגעו המחבל ואחד הלוחמים. אולם המפגע, שרחובות העיר מוכרים לו היטב, הצליח להימלט דרך הסמטאות. פצוע אך חמוש בנשק אוטומטי וסכין עצר המפגע מונית, אילץ את הנהג לצאת וחטף את הרכב. ברחובות שטרסבורג הוכרזה כוננות עליונה. התושבים נקראו להישאר בבתים, ובפרלמנט האירופי הוכרז עוצר. חברי פרלמנט ועיתונאים ששהו בבניין נשארו בו שעות ארוכות. באצטדיון הכדורגל של שטרסבורג, שבאותה שעה התקיים בו משחק, הוחזקו האוהדים עד אחרי אחת בלילה. לפנות בוקר עברה המשטרה למרדף מוסק. החיפושים התרחבו מסמטאות שטרסבורג אל מעבר לגבול עם גרמניה.
תיאוריית הקשר
המפגע משטרסבורג אינו הראשון שהצליח להימלט חי מן הזירה, אבל הוא הראשון שכוחות הביטחון היו על זנבו שעות ספורות בלבד לפני הפעולה. הוא זוהה במצלמות רחוב תוך כדי פעולה, ותווי פניו הוצלבו עם מאגר החשודים הקיים. זה לא ממש עזר. הסיוט של מרדף כושל אחר פושע וטרוריסט התגשם. האם שקאט פעל כפושע נמלט, חיה נרדפת, או כאסלאמיסט שחש כי המשטרה סוגרת עליו והחליט לבצע "פיגוע הקרבה"? בכל מקרה, התוצאה זהה. קציר הדמים כלל לפחות שלושה הרוגים ו־11 פצועים, חלקם אנוש. שר הפנים הצרפתי הכריז על מצב חירום עליון. מעתה ועד אחרי חג המולד יתוגברו מעברי הגבול, ובשווקים יוצבו כוחות חמושים נוספים. נבדק החשד כי מפגע חמוש נוסף בשטח עזר לשקאט להימלט מן האזור.
זה אינו ניסיון פיגוע חג המולד הראשון בשטרסבורג. לפני 18 שנה, בדצמבר 2000, יירטו שירותי הביון הבריטיים תקשורת מסרים של אל־קאעידה. הארגון זמם אז לפוצץ משאית עמוסה חומר נפץ למרגלות הקתדרלה של שטרסבורג, הסמוכה לשוק. הפיגוע נמנע אז הודות לשיתוף פעולה בין שירותי הביון הבריטיים לכוחות הביטחון הצרפתיים והגרמניים, ופשיטות של המשטרה מבעוד מועד בגרמניה ובצרפת, שם התגוררו הקושרים. הפעם זה היה שונה. ככל הנראה מדובר בפיגוע צפוי אמנם אך כזה שפרטיו אינם ידועים מראש.
בצרפת כולה, זהו הפיגוע השביעי המסיבי בשנתיים האחרונות. יותר מ־230 איש נהרגו בפיגועי טרור שביצעו אסלאמיסטים קיצוניים בשנתיים האחרונות ברפובליקה. אבל איכשהו המחאה הציבורית נגד הטרור לא הצטברה למסה קריטית. אנשים לא יצאו להפגין נגדה ברחובות. מה שכן מוציא את הצרפתים לרחובות הוא הזעם נגד ממשלת צרפת על יוקר המחיה הדוהר.
עד לפיגוע השבוע, עיקר דאגתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון הייתה נתונה להפגנות האלימות של תנועת "האפודים הצהובים", ולזעם האזרחי המצטבר על המיסים הגבוהים, המשכורות הנמוכות והפנסיות הדלות, על דרך החיים הצרפתית שהולכת לאיבוד וגם על הדרישות הגבוהות בכניסה לאוניברסיטאות. יממה קודם לכן הופיע הנשיא מקרון בנאום לאומה, הכה על חטא ואמר כי אוזנו קשובה לזעם של אזרחי צרפת. אבל בעקבות הפיגוע השבוע ציינו מקורות צרפתיים כי ייתכן שלהפגנות יש רבדים נוספים ומסוכנים.
בראשית נובמבר, בשעה שמחאת האפודים הצהובים הייתה עדיין בחיתוליה, אומרים המקורות, כבר עצרה המשטרה ארבעה גברים, שבדומה למפגע משטרסבורג הופיעו גם הם ברשימת הטרור של תיק S. הם נעצרו בחשד שתכננו לבצע פיגוע במהלך הפגנה. המשטרה דיווחה אז כי מצאה בביתו של אחד מהם רובה ציד, וכי יש בידה הוכחות לניסיון לרכוש רובה קלצ'ניקוב. אולם האירוע נדחק לשוליים וירד מסדר היום הצרפתי. כעת ישובו לבחון מחדש אירועים נוספים בשולי הפגנות האפודים הצהובים, ולסרוק את המידע שהצטבר.
גם התגובות ברשת לפיגוע יצטרכו להיבחן, והן בלתי פשוטות בעליל. הל'אקספרס הצרפתי סקר לאחר הפיגוע את הרשתות החברתיות, ומצא כי באזורים שיש בהם אוכלוסייה מוסלמית גדולה הקרקע בוערת. פוסט שטען כי מאחורי הפיגוע עומדת הממשלה, המבקשת להסיט את תשומת הלב מהפגנות האפודים הצהובים, זכה לעשרת אלפים שיתופים. תחושות הקונספירציה גואות, כולל טענות על כך שהמשטרה פרסמה מידע על הפיגוע לפני שבכלל התרחש. דוברו של שר הפנים הצרפתי הגיב בזעם על התיאוריות הללו. "איך אפשר לטעון דברים כאלו בשעה שהמפגע הרג שלושה אנשים ויש אנשים פצועים קשה?" שאל.
הרוסים באים
גל המחאות ששוטף את צרפת בחודשים האחרונים הוא הגדול ביותר מאז מחאת מאי 1968, שכבר הפכה לאבן דרך בפוליטיקה הצרפתית והעולמית. לא מן הנמנע שהוא יתפשט למדינות נוספות באירופה ואף מעבר לה, ושאביב אירופי בדרך. המוני המפגינים שמילאו בשבועות האחרונים את רחובות פריז לא היססו להתעמת עם כוחות המשטרה. האפודים הצהובים, מהסוג שכל נהג מחזיק בבגאז', מסמלים את המחאה שהוצתה בעקבות תוכניתה של ממשלת מקרון להעלות את המס על הסולר. בשנה האחרונה קפצו מחירי הסולר בצרפת ביותר מ־20 אחוזים. סולר הוא אמנם דלק מזהם במיוחד, והניסיון הממשלתי לגרום לאזרחים לעבור למכוניות מזהמות פחות ונקיות יותר הוא נכון בעיקרו. אך מה שהציעה הממשלה היה דרקוני מדי, ובפועל משמעותו פגיעה בחופש התנועה וביכולת להתפרנס, בעיקר של תושבי צרפת הכפרית שרובם משתמש ברכבי דיזל.
וכך, מה שהחל כמחאת רשת והמשיך בהתכנסויות במגרשי מרכולים ותחנות דלק, צבר תאוצה והפך במהרה למחאה חוצת גילים, עיסוקים ואזורי מגורים של הפועלים ובני מעמד הביניים, נגד מדיניותו הכלכלית של מקרון. מחאה נגד התסכול הכלכלי המתמשך, נגד מציאות שבה משפחות עובדות קשה למחייתן אך אינן מצליחות להרים את הראש מעל המים, נגד עול המיסים המוטל על הציבור הרחב, בעוד הנהנים העיקרים ממדיניותו הכלכלית של מקרון הם בני האלפיון העליון הפטורים מתשלום מס על רווחי הון.
ההפגנות האלימות והזעם המתפרץ הציבו אתגר לא פשוט למשטרה. בהפגנה הראשונה, ב־17 בנובמבר, יצאו לרחוב קרוב ל־300 אלף מפגינים. מאז נערכו עוד שלוש הפגנות, וכל אחת השתתפו כ־140 אלף מפגינים. בכל הפגנה הוכפל מספר העצורים, עד 1,200 בהפגנה האחרונה. מה שמצביע על כך שהמשטרה במצוקה, והרגיעה לא נראית באופק. האם הפיגוע בשטרסבורג, קור דצמבר־ינואר ועונת החגים שבפתח ימתנו את הזעם, או אולי להפך? האם נאומו של מקרון ואמירתו כי הוא מקשיב למחאה יביאו לשינוי? אחרי שבועות ארוכים של הפגנות הודה מקרון כי "הזעם עמוק ומוצדק", והודיע כי מינואר הקרוב יועלה שכר המינימום ויופחת המיסוי על הגמלאים, אך סירב לשוב ולהטיל מס על רווחי הון.
אבל לפני הצעד הזה, אולי בניסיון למתן את הביקורת הציבורית, החלו מקורות בממשלת מקרון לטפטף מידע שלפיו שירותי המודיעין בצרפת בוחנים דיווחים על התערבות זרה במחאת האפודים הצהובים באמצעות הרשתות החברתיות. בין השאר נבחנת מעורבות של גופי תקשורת רוסיים המפרסמים חדשות בשפה הצרפתית. על פי טענה זו, האתרים הרוסיים ובהם RT ו'ספוטניק' מפיצים דיווחים כוזבים על היקף המחאה בצרפת ואופייה. בקיצור, פייק ניוז. בסוף השבוע האחרון פרסם הטיימס הבריטי, מפי "גורם המעורב בחקירה", כי הרשויות בצרפת חוקרות חשד שלפיו רוסיה מעורבת בשבועות האחרונים בייצור מאות משתמשים פיקטיביים בטוויטר במטרה להשפיע על המחאה ולהעצים אותה. הבחירה בטיימס הבריטי ולא בעיתון צרפתי מובהקת, ודומה מאוד לשימוש שעושים לעיתים "מקורות ממשלתיים בכירים" כאן בהדלפות לעיתונות האמריקנית.
המוטיב הזה אינו חדש. במהלך הבחירות לנשיאות צרפת ב־2017 טענו מקרון ואנשיו כי הקרמלין מפיץ נגדם פייק ניוז ותומך במנהיגת הימין הקיצוני מארין לה־פן. בין השאר דובר על הפצת שמועות כוזבות על נטיותיו המיניות של מקרון, וכי הוא נתמך בידי הומוסקסואלים עשירים. הציבור בצרפת לא קנה אז את הסחורה הזו, ספק אם יקנה אותה עכשיו. מכל מקום, יש עדויות ברורות לכך שהימין הקיצוני בצרפת קיבל הלוואות מבנקים ברוסיה, ולה־פן אף הודתה בכך. מה שלכאורה מבסס השפעה רוסית על הימין בצרפת.
גם ערב הבחירות באיטליה הובע חשש דומה מפני מעורבות רוסית בתעמולת הבחירות, בניסיון לקדם מפלגות שוליים כדי ליצור כאוס פוליטי וחברתי שישרת את רוסיה. כעת שבים הטיעונים הללו לקדמת הבמה. הסניף האמריקני של קרן מרשל הגרמנית, המנטר פעילות פרו־קרמלין ברשת, זיהה מאות חשבונות טוויטר פרו־רוסיים שההאשטג המוביל בהם הוא "האפודים הצהובים", giletjaunes#. המשמעות היא שמישהו בקרמלין מוביל מהלך ברשת, בניסיון להסלים את הקרע החברתי בצרפת.
מה שהביא גורמים בממשלת צרפת לעמוד על רגליהם האחוריות היו ציוצים שתיארו מציאות של צעד אחד לפני מרד גלוי בממשלת מקרון. באחד הסרטונים שפרסמו 'ספוטניק' ו־RT ושהקפיצו את גופי האכיפה בצרפת, נראו שוטרים שהסירו את קסדותיהם. הפרשנות של האתרים הרוסיים הייתה שמדובר באקט של סולידריות עם המפגינים. ואכן, הסרטון הפך לוויראלי בצרפת, והופץ גם באנגלית ובאתרי ימין קיצוני בארה"ב. ואולם על פי דיווחי עיתונאים שנכחו בשטח ועל פי השוטרים עצמם, לא הייתה זו אלא פעולה פשוטה של הסרת הקסדות כדי להידבר עם המפגינים על מחאה שקטה ומסודרת יותר, בטרם חבשו אותן מחדש.
ויש עוד הוכחות רבות לפעילות הרוסית. מאז 2016, בעקבות מסע הבחירות הסוער לנשיאות ארה"ב, חברות אבטחת מידע המנטרות דרך קבע חשבונות טוויטר, מזהות מאות חשבונות המקושרים בצורה זו או אחרת לקרמלין ועוסקים בהפצת מידע שגוי או אפילו כוזב לחלוטין, המשרת את האינטרסים המשתנים והחתרניים של הקרמלין במדינות שונות במערב. כעת ברור כי גם הברקזיט בבריטניה היה מטרה. ייתכן שגם עכשיו, כאשר ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי פוסעת על פני תהום פוליטית, זה קורה שוב.
האם זה קורה גם בישראל? השאלה הזו צפה כבר לפני חודשים ארוכים. בישראל יש ציבור רחב של דוברי רוסית, שהמרחב הווירטואלי הרוסי הוא חלק בלתי נפרד משגרת יומם. יש בהם גם לא מעט מעריצי פוטין. האם גם אזרחי ישראל נמצאים על הכוונת של הקרמלין? בהתחשב ביחסים הביטחוניים המורכבים בין ישראל לרוסיה, ואף בין נתניהו לפוטין, המשחק הזה נראה קצת מסוכן מדי. ובכל זאת, בהתחשב ביוקר המחיה הדוהר גם בישראל ובגל עליות המחירים הצפוי בחודש הקרוב, ייתכן שיש סיבה לדאגה. כבר השבוע אפשר היה לראות באתרי החדשות לא מעט טוקבקים שקראו להפגנות נגד עליות המחירים, ולהפגנות כמו בצרפת. אבל לא צריך למהר להסיק מסקנות. העניין הזה נמצא כנראה על סדר היום עם או בלי חתרנות רוסית. והדבר האחרון שישראל זקוקה לו בקיטוב החברתי הנוכחי, הוא פרנויה רוסית.
