עמותת "ישי" בניהולו של יעקב הימן מנסה כבר יותר מחמש שנים לקדם הליך של רישום הר הבית בטאבו על שם מדינת ישראל, לאחר שהתברר שהר הבית איננו רשום כלל בטאבו על שם מאן דהוא. אולם כאשר הגיש הימן תוכנית לצרכי רישום למרכז למיפוי ישראל, מיהר מנהל המרכז להשיב לעמותה את כספה וסירב לדון בתוכנית.
כצפוי, את הסירוב נימק מנהל המרכז למיפוי ישראל ב"חששות לפגיעה ממשית בסדר הציבורי וביחסי החוץ של המדינה" ,שעלולה להתרחש לטעמו בעקבות אישור, אפילו ראשוני בלבד, של התוכנית. עוד טען שמדובר בהליך סרק נעדר תכלית, משום שלעמותה אין זכויות קנייניות בקרקע הר הבית ולכן לא תוכל לעשות בהמשך שימוש בתוכנית לשם הסדרת הקרקע ועריכת רישום ראשוני שלו בטאבו. יצוין שהעמותה הייתה מודעת למגבלה הזו, וביקשה בכל זאת לקדם את התוכנית מתוך מחשבה ששינוי המציאות הפוליטית עשוי במוקדם או במאוחר להביא נבחרי ציבור להשלים את התהליך ההיסטורי.
הסירוב המוחלט של מרכז המיפוי הביא את העמותה לעתור נגדו לבג"ץ, בטענה שזה חרג מסמכותו, מפני שתפקידו מתמצה אך ורק בבחינת שיקולים מקצועיים טכניים, כלומר בבדיקה האם התוכנית מדויקת ותואמת את הנתונים בשטח. העמותה טענה שהמרכז מחויב לערוך ביקורת לתוכנית, ובמידה שהיא עומדת באמות המדידה המקצועיות – לאשר אותה.
הדיון בעתירה, שהוגשה בתמיכת קרן נחלת עצמאות ישראל, התקיים ביום שני בשבוע החולף בפני שופטי בג"ץ ניל הנדל, דוד מינץ ועופר גרוסקופף. שלא במפתיע, השופטים קיבלו בסופו של דבר את עמדת המדינה ודחו את העתירה. זאת בעיקר בטענה שלעמותה אין כל זכות בעלות או חזקה בהר הבית, וממילא גם אין לה זכות לבצע תכנון או מיפוי בהר הבית. גם אם תקנות המדידות מאפשרות למי שאיננו בעל זכות בקרקע להגיש תוכנית לצורכי רישום, טענו השופטים, רשאי היה המרכז למיפוי ישראל לסרב לטפל בבקשה, "נוכח הייחודיות של הר הבית".
אגב, מעניין לציין שהשופטים הנדל ומינץ כמעט לא התבטאו בדיון, שנוהל באופן די בלעדי בידי השופט גרוסקופף, והפרוטוקול יוכיח. יעקב הימן, מנהל העמותה, התרשם שהנדל ומינץ המתינו בקוצר רוח לסיום הדיון בנושא המעיק, ולא ששו כלל לעסוק בו.
"הטעם האמיתי שעומד ביסוד החלטת מרכז המיפוי", הסבירה עו"ד איריס אדרי שייצגה את העמותה בעתירה, "הוא אותה מנטרת קסם ששגורה בפי הרשויות בכל פעם שמובא לפתחן נושא הכרוך בענייני הר הבית, כאילו הר הבית הוא שטח אקס-טריטוריאלי שבו אין תחולה לחוקי מדינת ישראל. המנטרה הזו משמשת את הרשויות באופן קבוע כדי לחמוק מכל דין ומכל אחריות, ולהפר כל זכות במקום הזה".
