שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
Popup heading
יום ראשון, מאי 4, 2025 | ו׳ באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי יהדות

מדוע גברים דתיים שנפגעו מינית שותקים

אחד מכל שישה גברים עובר פגיעה מינית. אלא שבחברה הדתית־לאומית הנפגעים ניצבים בפני מחסומים רבים שמקשים עליהם לשתף בכך את סביבתם. כיצד ניתן לתת מענה לתופעה?

מאת  אורי שרמן , אליטוב בן פזי
כ״ה בטבת ה׳תשע״ט (02/01/2019 09:01)
אילן ברוך, "טלית על חבל", שמן על בד, 2007

אילן ברוך, "טלית על חבל", שמן על בד, 2007

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

הפרסום לפני מספר שבועות אודות תלונה נוספת על הרב מוטי אלון שהגיעה לפורום תקנה עורר מחדש את השיח הציבורי על אודות פגיעה מינית וניצול יחסי מרות בקרב גברים ונערים בחברה הדתית. זו הזדמנות עבורי לכתוב על פגיעה מינית בבנים, נערים וגברים, כדי שנבין את הדינמיקה שבאמצעותה פגיעות מיניות עשויות להתרחש בתוך חברה החורתת על דגלה עזרה לזולת, דאגה לחלש, צניעות וטוהר מיני.

ראשית, חשוב לציין את הנתון העובדתי: אחד מכל שישה גברים בוגרים עובר פגיעה מינית (ובנים ונערים אף יותר). הנתון הזה נשמע מזעזע ובלתי נתפס. אתם ודאי אומרים לעצמכם – איך יכול להיות? הרי אנחנו לא יודעים אפילו על נער אחד! זו השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו – מדוע איננו יודעים על כך? מרבית הנערים שנפגעו ישמרו את סוד הפגיעה לעצמם, לעיתים עד מותם. חלקם אף יתמודדו עם סימפטומים קשים ואף יקבלו עזרה טיפולית ותרופתית תחת סיבות שונות לגמרי, ובלבד שלא ייאלצו לחשוף את סודם.

האם אני עדיין נספר למניין?

מדוע גברים אלו אינם מספרים את אשר על ליבם? מדוע הם נושאים את הכאב הזה עמוק כל כך, במחיר של סבל גדול כל כך? הסיבה המרכזית היא האופן שבו החברה שלנו מתייחסת לגברים שנפגעו ולפוגעים בהם. הגברים שנפגעו מקבלים מסר מאוד ברור, שאם הם נפגעו זו בעיה שלהם בלבד. כנראה משהו פגום בדתיות או בגבריות שלהם. יחס זה בא לביטוי הן בחוויה הפנימית של הנפגעים בעת הפגיעה והן באופן שבו החברה מגיבה לפגיעה.

כאשר גבר דתי לאומי עובר פגיעה מינית, הוא מתמודד עם קושי גדול לדבר על הפגיעה. קושי זה נובע מהשילוב בין מרכיבי הזהות השונים שלו, הדתי והלאומי. מהצד הלאומי, הפגיעה מערערת את הזהות הגברית המצ'ואיסטית, שאותה הנפגע מחזיק. בציבור הדתי לאומי, שירות צבאי, קרביות ולחימה הם מושגים משמעותיים מאוד. החיים בצל המאבק על ארץ ישראל והמתח הביטחוני, יחד עם הראייה של השירות כמלאכת קודש, מקנים מקום של כבוד לעוצמה הגברית הפיזית. במקרים רבים בעת הפגיעה הנפגע חווה חוסר אונים, קיפאון ואי יכולת להגן על עצמו. כתוצאה מכך הפגיעה מהווה חוויה של כישלון או בגידה מגדרית. שיתוף אחרים בפגיעה כרוך בחשש מפני הסטיגמה שהפגיעה תשית על הנפגע, שהוא ייתפס כלא גבר.

אילן ברוך, "טלית על חבל", שמן על בד, 2007
גברים דתיים רבים מגיעים לקשר הזוגי כאשר הם מנותקים לגמרי מגופם וממיניותם
אילן ברוך, "טלית על חבל", שמן על בד, 2007

המחסום השני הוא מחסום השיח על מיניות באופן כללי ועל פגיעה מינית בפרט. בציבור הדתי מיניות נתפסת כדבר שיש לו גבולות ברורים של צניעות. חריגה מגבולות אלו, אפילו בדיבור או במחשבה, נתפסת כחטא או טומאה. טאבו זה, שנועד לשמור על המיניות כקדושה ומיוחדת, מהווה עבור הגבר הדתי מחסום המונע ממנו לדבר על הפגיעה.

במסגרת העבודה בקו הסיוע לגברים דתיים אנחנו מוצאים תחושת מלכוד זו אצל נפגעים רבים. לדוגמה, גבר התקשר לקו וביקש שנעזור לו להגיע לרב שיפסוק עבורו האם הוא יכול להשלים מניין, לעלות לתורה ולקדש. כאשר המתנדב הקשיב לו, היה אפשר לראות כיצד שאלות אלו מייצגות את העיסוק בזהותו הדתית־לאומית – האם אני עדיין גבר, ואב שיכול לקדש למשפחתו? האם אני חוטא וטמא, כך שאסור לי לעלות לתורה? האם אני עדיין משתייך לקהילה שלי כגבר ויכול להיספר למניין?

מחיר הניתוק מהגוף

אין ספק כי כל אחד ממחסומים אלו (הממד הלאומי והממד הדתי) נובע מתוך תפיסות אידיאולוגיות חשובות, אך עבור הנפגע הדתי־לאומי השילוב הזה לעיתים מהווה גזר דין מוות, אם לא של הגוף – של הנפש.

גברים דתיים רבים מגיעים לקשר הזוגי כאשר הם מנותקים לגמרי מגופם וממיניותם. מי שמכיר את תחום הפגיעה המינית, והנפש בכלל, יודע שכאשר ישנה חוויה נפשית שאין לה מקום בדיבור היא תקבל ביטוי בהתנהגות מזיקה. השפעותיה ההרסניות של הפגיעה מגוונות ומקיפות תחומים רחבים של החיים. החל מבעיות פיזיולוגיות לא מוסברות – כגון כאבי ראש, חולשה, עייפות, כאבי בטן ועוד – ועד בעיות ביצירת קשרים זוגיים ואינטימיות זוגית. גברים דתיים רבים מגיעים לקשר הזוגי כאשר הם מנותקים מגופם וממיניותם. תגובה קשה נוספת היא הדחף לשחזור של יחסים פוגעניים, כנפגע או כפוגע. קשה לכמת במספרים את גודל הנזק שאנו סופגים כחברה וכפרטים בתוכה עקב ההזנחה והשתיקה סביב נושא זה.

לאור כל האמור לעיל, יש לשאול ביתר שאת את השאלה שבה פתחנו – מדוע הנערים שותקים, ויותר חשוב, מה יאפשר להם לדבר. אחת הסיבות המרכזיות לשתיקת הנפגעות והנפגעים היא התחושה שזה קורה רק לי. המחשבה שאני היחיד בעולם שעובר את זה מחזקת את תחושת האשמה. אני הוא זה שלא בסדר. העובדה שאני לא יודע שלצדי בכיתה יש עוד ילדים שעברו דבר דומה גורמת לי להימנע מלשתף בפגיעה.

במחקר שערך יונתן פיאמנטה, הוא ראיין נפגעים שלמדו בישיבה תיכונית שבה התרחשה פגיעה על ידי רב. הוא גילה כי היו מקרים שבהם שני נערים שהתגוררו באותו חדר בפנימייה נפגעו על ידי הרב, אך כל אחד היה בטוח שהוא היחיד שהרב פגע בו. כך יושבים בכיתה, בישיבה, ביישוב, המוני גברים בודדים שבטוחים שהבעיה היא בהם, שרק הם נפגעו.

פגיעה אינה מתרחשת בחלל ריק. הפגיעה תמיד מתקיימת בתוך הקשר – זוגי, חברתי, משפחתי או קהילתי. לא מכבר קראנו את סיפור יוסף ואשת פוטיפר. התורה מתייחסת מספר פעמים לאשת פוטיפר כ"אשת אדוניו" של יוסף. רוצה הכתוב לומר – הפגיעה שיוסף עובר קורה בתוך הקשר. זה לא רק הסיפור של האישה מול יוסף, יש שם גם אדון, שנוכח או לא נוכח. רואה או לא רואה. מגיב או לא מגיב.

פגיעה בתוך הקהילה

כחלק מעבודתי כמטפל אני פוגש משפחות שבהן התרחשה פגיעה בין אחים. במצב זה הורים עלולים לפצל ולנסות להחזיק את החבל משני קצותיו – להעניק טיפול וסיוע לנפגע אך במקביל להגן על הפוגע מפני השלכות מעשיו, להכחיש, להקטין או להעלים את העובדה שפגע. אחד הדברים החשובים שאנו אומרים להורים היא שהחלמתו של האח הנפגע קשורה באופן ישיר בדרישה מהאח הפוגע לקחת אחריות על מעשיו. אין אפשרות אחרת. הנטייה להקל על הפוגע מתוך האהבה אליו באה בהכרח על חשבון האח הנפגע.

הדרישה מהפוגע להודות ולהכיר בפגיעה חשובה גם בשל כך שהנפגע זקוק להכרה ברמה הקהילתית. ביטוי לצורך זה ניתן לראות בשיחה שהתקבלה בקו, שבה נפגע הביע משאלה שיום אחד הוא יזכה לכך שיאמרו את שמו ב"מי שבירך" לחולים. בבקשה זו הנפגע הביע את הרצון שיראו את הפגיעה שלו, כמו במקרים של מחלה או פציעה. כמאמר הגמרא במסכת בבא מציעא (לב ע"ב), שבעת ביקור חולים המבקר לוקח אחד משישים מהמחלה. כלומר, ההכרה החברתית בפגיעה מהווה מרכיב משמעותי ביכולת הנפגע להחלים.

ההתעלמות ממעשיו של הפוגע פוגעת גם בו, מכיוון שהיא משרתת את מנגנון ההכחשה של הפוגע עצמו. אף אחד לא רוצה לראות עצמו כפוגע, ולכן התפקיד של ההורים והחברה הוא לשקף לפוגע את משמעות פעולותיו כדי שיבין שהוא זקוק לעזרה ולתיקון דרכיו. ניתן לדבר על תשובה, תיקון וחזרה למוטב רק לאחר שיש הכרה של הפוגע בפגיעה ולקיחת אחריות על הנזק שגרם.

בשל כל זאת חשוב שהדברים יאמרו וידוברו, חשוב שתהיה מחאה אל מול פוגע שמסרב לקחת אחריות על מעשיו, חשוב והכרחי שהפגיעות ידווחו, יסוקרו ויקבלו טיפול ראוי בחדר הטיפולים, במעגל המשפחתי, הקהילתי, ובכיסוי התקשורתי. לכן כה חשוב שהנערים יעברו סדנאות המלמדות על מיניותם ועל פגיעות מיניות כחלק מתנוכנית הלמודים מיסודי עד הגיוס. כל עוד כל אלו לא מתקיימים במציאות, איננו יכולים לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה וענינו לא ראו".

02-5328000 / kavdati@gmail.com – קו הסיוע לגברים ונערים, דתיים וחרדים, נפגעי תקיפה מינית

תגיות: מוסף שבת

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    כעת חיה

    הידיעה הבאה

    דרישת תשלום מהורי תלמידי תיכון ברעננה: 15 אלף שקלים לשנה

    כתבות קשורות

    על פני השטח: תחנות החובה במשכן שילה

    הקשר בין דיני טומאה וטהרה למותם הטרגי של בני אהרן

    הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג
    02-05-2025

    דיני הטומאה והטהרה שבספר ויקרא מוקפים במסגרת סיפורית שמעניקה להם משמעות רעיונית ומבהירה את חשיבותם של גבולות

    טקס הביכורים בקיבוץ שריד, 2024. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

    גלגוליו של ההמנון הלאומי מספרים את סיפורה של התנועה הציונית

    אברהם וסרמן
    01-05-2025

    השינויים שנעשו בנוסח ההמנון הלאומי מבטאים את התמורות שחלו בתנועה הציונית, שהלכה ואימצה קו חילוני מוקצן. כפי שחזה הראי"ה קוק,...

    להשיר את הגלות: הגיע הזמן לקריאה בתורה ביום העצמאות

    יואב שורק
    28-04-2025

    ההימנעות מקריאה בתורה ביום העצמאות היא ביטוי לתודעה הלכתית מגבילה, וליישור קו עם המונופול החרדי־גלותי. יהודים רבים שמסורים לתחיית האומה,...

    הידיעה הבאה
    צילום: יוסי זליגר

    דרישת תשלום מהורי תלמידי תיכון ברעננה: 15 אלף שקלים לשנה

    כתיבת תגובה לבטל

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD