באיחור של כמעט 52 שנה החליטה המדינה השבוע להכיר בכמה אתרים מיתולוגיים ביהודה ובשומרון כמקומות קדושים ליהודים. כך הוגדרו השבוע לראשונה במנהל האזרחי מערת המכפלה, קבר רחל ומה שמכונה "קבר שמואל הנביא", אף שבוודאי אינו קבר שמואל, כמקומות קדושים על פי הצו בדבר השמירה על מקומות קדושים באיו"ש.
חוק המקומות הקדושים נחקק כבר ב־1967, והסדיר את מעמדו של הכותל המערבי ומאוחר יותר גם לא מעט אתרים שוליים בחשיבותם היהודית כדוגמת מערת שמעון הצדיק, מערת אליהו הנביא בחיפה, וקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. החוק קובע עונש של חמש שנות מאסר על מי שפוגע בגישת אדם מאמין למקומות המקודשים בעיניו או ברגשותיו כלפי אותם מקומות, ומעניש בשבע שנות מאסר אדם "המחלל מקום קדוש או פוגע בו בכל דרך אחרת".
השבוע שבה וצעדה המדינה כברת דרך והחילה בפועל את סעיפי החוק הזה גם מעבר לקו הירוק, כאשר תעודות המחילות את צו השמירה על מקומות הקדושים על האתרים המדוברים נחתמו בידי תא"ל אחוות בן־חור – ראש המנהל האזרחי. יש לציין שגם צו השמירה על המקומות הקדושים באיו"ש פורסם כבר לפני קרוב ליובל שנים, בחודש סיוון תשכ"ט, אך עד כה טרם יושם בשטח. הצו עוסק בהבטחת שמירת המקומות הקדושים ביהודה ובשומרון, במטרה למנוע חילול ופגיעה בחופש הגישה של בני הדתות השונות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות.
הצו, שהוא בעל תוקף המקביל לחוק המקומות הקדושים, יעניק לשומרי המקומות הללו סמכויות אכיפה נוספות של כללי ההתנהגות, יבטיח השלטת סדר בהם וגישה לכלל המאמינים והמתפללים, הסדרה ותגבור בימי חג ומועד, מניעת השתלטות של בעלי אינטרס על המקום, ענישה במקרה של חילול או פגיעה בציון ושימור הקברים באופן המכבד והראוי להם.
ומה לגבי הר הבית – ללא ספק האתר המקודש ביותר ליהדות? אף שבניגוד לאתרים שהוכרו השבוע זה מצוי בלב ירושלים הריבונית, טרם הוכר המקום בידי המדינה כאתר קדוש ליהדות גם אחרי יותר מיובל שנים מעת שחרורו.
