סביבות 970 לפנה"ס
דוד המלך קונה את גורן ארוונה היבוסי ומייסד במקום מזבח
959 לפנה"ס
שלמה מייסד בהר המוריה את בית המקדש הראשון
א. 925 לפנה"ס
שישק מלך מצרים פושט על ירושלים ונוטל את אוצרות המקדש והממלכה
ב. 785 לפנה"ס
יואש מלך ישראל כובש את ירושלים, בירת ממלכת יהודה, ונוטל את אוצרות המקדש
ג. 650 לפנה"ס
צבאו של מלך אשור, אשורבניפל, כובש את ירושלים ושובה את מנשה מלך יהודה
ד. 597 לפנה"ס
נבוכדנצר מלך בבל צר במשך שלושה חודשים על ירושלים, ובסופו של דבר העיר נכנעת, ומלך יהודה יכניה גולה לבבל עם עשרות אלפים מנתיניו

ה. 586 לפנה"ס, ט' באב
אחרי מרד של מלך יהודה צדקיהו בנבוכדנצר ומצור בן שנתיים וחצי על העיר, ירושלים נכבשת בידי הבבלים, בית המקדש הראשון נחרב ומרבית העם גולה בבלה
ו. 539 לפנה"ס
כורש מלך פרס כובש את בבל ובזאת עוברות גם ירושלים וארץ ישראל להיות תחת שלטונו. שנה אחר כך, ב־538 לפנה"ס, מפרסם כורש את ההצהרה שבה הוא מתיר לגולי בבל לשוב לירושלים ולהקים מחדש את המקדש. בהר הבית נוסד מזבח
516 לפנה"ס
שבי ציון מייסדים בהר המוריה את בית המקדש השני
ז. 332 לפנה"ס
אלכסנדר מוקדון כובש את ארץ ישראל ואת ירושלים, ולפי מגילת תענית מסייר בבית המקדש ואף תובע להיכנס לקודש הקודשים
ח. 301 לפנה"ס
במסגרת הקרבות המרים בין יורשיו של אלכסנדר כובש תלמי בסערה את ירושלים ואת הר הבית מידי ממלכת סלווקוס. המלך מכיר במעמד הכוהן הגדול ובפולחן היהודי במקדש
ט. 201 לפנה"ס
אחרי ניסיון נפל לכבוש את הארץ ואת ירושלים מידי בית תלמי בשנת 217 לפנה"ס, הצליח אנטיוכוס השלישי לכבוש אותן לבסוף בשנת 201 לפנה"ס, בסיוע יהודי הארץ שמאסו בבית תלמי. בתמורה סיפק אנטיוכוס חומרים לשיקום המקדש והורה גם על "איסור על כל בן עם אחר להיכנס לתחום בית־המקדש"
י. 168 לפנה"ס
הכוהן הגדול המודח יאסון נמלט לעבר הירדן מאימת מנלאוס – הכוהן החדש שמינה אנטיוכוס אפיפנס, ואחר כך שב וחודר לירושלים עם אלף לוחמים ומדיח את מנלאוס. אנטיוכוס כובש בחזרה את ירושלים, טובח בתושביה ומשליט את מנלאוס במקדש ובעיר
יא. 167 לפנה"ס
כתוצאה של התקריות בירושלים בשנה הקודמת, אנטיוכוס אפיפנס מטיל איסור על שמירת השבת וקיום ברית המילה, בעוד חייליו מחללים את בית המקדש בפולחן אלילי. מרד החשמונאים פורץ

יב. 164 לפנה"ס, כ"ה בכסלו
יהודה המכבי מנצח בקרב בית צור ובעקבותיו נפתחת הדרך לירושלים ולבית המקדש. יהודה וחייליו שבים למקדש ומטהרים אותו
יג. 163 לפנה"ס
בעקבות ההפסד של יהודה בקרב בית זכריה שבים ההלניסטים והמתייוונים ומשתלטים על ירושלים ועל המקדש. ליסיאס ואנטיוכוס החמישי מטילים מצור כבד על העיר ולאחר כניעת היהודים הנצורים במקדש מחריבים את חומת הביצור העתיקה של המתחם עד היסוד
יד. 161 לפנה"ס
יהודה מנצח בקרב חדשה ושב ומשחרר את ירושלים מידי המתייוונים
טו. 160 לפנה"ס
עקב מות יהודה בקרב אלעשה שבים המתייוונים ומשתלטים על ירושלים ועל המקדש, אולם הפעם אינם מחללים אותו
טז. 152 לפנה"ס
יונתן החשמונאי שב ומשחרר את ירושלים ואת המקדש ומוכתר ככוהן גדול
יז. 63 לפנה"ס
שני בניו של המלך ינאי, הורקנוס ואריסטובולוס, נלחמים ביניהם על הכתר. אריסטובולוס מתבצר במקדש והורקנוס צר עליו מבחוץ. לבסוף מנצל המצביא הרומי פומפיוס את הזמנתו של אריסטובולוס לסייע לו במלחמה, כדי להשליט בעיר ובארץ את השלטון הרומי. הוא צר על ירושלים ועל המקדש, טובח בתושבי העיר ומביא את הממלכה החשמונאית העצמאית אל קיצה. מאז ולמשך כ־400 שנה, למעט הפסקות קצרות, שלטו הרומאים בירושלים
יח. 40 לפנה"ס
מתתיהו אנטיגונוס, אחרון מלכי בית חשמונאי, כובש את ירושלים מידי הרומאים בסיוע הממלכה הפרתית, שחייליה ניצלו את מסע הכיבוש כדי לשדוד את אוצרות העיר. מתתיהו מתמנה למלך ולכוהן גדול
יט. 37 לפנה"ס
הורדוס צר על ירושלים במשך 55 יום בסיוע הצבא הרומי ובסופו של דבר כובש את העיר ואת בית המקדש. מתתיהו אנטיגונוס מוצא להורג
כ. שנת 66
פלורוס, נציב רומא ביהודה, טובח ביהודים ועומד לשדוד את המקדש. ברגע האחרון המוני העם הורסים את האולמות המחברים את מצודת אנטוניה למקדש ובכך מונעים את הגעת חייליו של פלורוס ואת הביזה המתוכננת. בחודש אב באותה שנה משתלטים המורדים על הר הבית, על מצודת האנטוניה ועל העיר העליונה וטובחים בחיל המצב הרומי. למשך ארבע שנים שבה העיר הנאבקת לשליטה יהודית עצמאית
כא. שנת 70, ט' באב
חייליו של טיטוס פורצים להר הבית ומעלים את הבית השני באש. עשרות אלפי יהודים נטבחים
132-135 לספירה
מרד בר כוכבא פורץ, ומדוכא במחיר חייהם של מאות אלפים. ירושלים, כך מקובל כיום במחקר, לא עברה לשליטה יהודית במהלך המרד

כב. שנת 614
הפרסים כובשים את הארץ בסיוע יהודי הארץ. כאות הוקרה מעניקים להם הפרסים את השליטה בהר ובעיר ועל פי כמה עדויות אף מחודש הפולחן היהודי בהר ונוסד מבנה במקום המקדש
כג. שנת 631
הפרסים נסוגים ומפקירים את בעלי בריתם היהודים לחסדי הביזנטים הזועמים. קיסר האימפריה הראקליוס נכנס לירושלים דרך שער הרחמים שבהר הבית אשר נוסד על ידיו או לכל היותר זמן קצר קודם לכן, משיב את הצלב לעיר וטובח ביהודי ירושלים
כד. שנת 638
ירושלים נופלת בלא קרב לידי החליף עומר, ומתחילה התקופה המוסלמית הקדומה שאורכת כ־450 שנה. עומר מסייר בהר הבית בלוויית יהודי מומר בשם כעב אל־אחבאר ויהודים נוספים אשר מראים לעומר את מקום המקדש. היהודים שסייעו לעומר בכיבוש הארץ ממונים מעתה כאחראים על תחזוקת הר הבית
שנת 691
בניית כיפת הסלע על מקום המקדש בידי השליט האומאי עבד אל־מלכ אבן־מרואן
כה. שנת 878
אחמד אבן־טולון, המושל במצרים מטעם בית עבאס, מדכא מרידה בארץ ישראל וכובש אותה, ומספח את ירושלים ואת הארץ כולה למצרים
כו. שנת 967
הקרמטים, מוסלמים פרסים, כובשים את ארץ ישראל ואת ירושלים
כז. שנת 970
הפאטימים המצרים כובשים את ירושלים ואת הר הבית
כח. שנת 1073
גדודים של סלג'וקים, מוסלמים טורקים, פושטים על ירושלים והיא נכנעת בלא קרב
כט. 26.8.1098
הפאטימים כובשים את העיר מידי הסלג'וקים אחרי מצור בן ארבעים יום
ל. 15.7.1099
הצלבנים כובשים את ירושלים אחרי מצור בן כחודש. הם טובחים ביהודי ירושלים בתוך בית הכנסת המרכזי בעיר אשר כונה "המערה" ושכן בחלל אחד משערי הר הבית מימי הבית השני – שער וורן שאת פתחו האטום אפשר לראות כיום במנהרות הכותל. בית הכנסת שבהר הבית מוסב אחרי הניצחון הצלבני לשמש בור מים

לא. 2.10.1187
צלאח א־דין כובש את ירושלים מידי הצלבנים ומתיר ליהודים לשוב ולהתיישב בה. בזאת נפתחת התקופה המוסלמית המאוחרת שנמשכת 730 שנה, עד הכיבוש הבריטי של המזרח התיכון בשנת 1917
ינואר 1229
במסגרת הסכם בין הסולטן המצרי לקיסר פרידריך השני אשר הוביל את מסע הצלב השישי, הועברה ירושלים בלא קרב לידי הצלבנים, אולם הר הבית עצמו נותר בשליטה מוסלמית

לב. שנת 1244
הח'ווארזמים, מוסלמים מאסיה התיכונה, כובשים את ירושלים וכך שבה ומותרת התיישבות יהודית בה
לג. שנת 1260
הממלוכים, במקורם חיילים־עבדים של בית עבאס המוסלמי, משתלטים על ירושלים ועל הר הבית למשך יותר מ־250 שנה. בהר הבית נוסד הווקף האסלמי וכל לא־מוסלמי שמסתנן אליו מסתכן בעונש מוות. האיסור הזה נותר בתוקפו עד אמצע המאה ה־19
לד. שנת 1517
העות'מאנים כובשים את ירושלים מידי הממלוכים. נפתחות 400 שנות שלטון טורקי בארץ ובירושלים
לה. שנת 1831
מוחמד עלי, מושל מצרים מטעם העות'מאנים, פורק את עולם ומשתלט על ארץ ישראל, על ירושלים ועל הר הבית למשך עשר שנים. בשנת 1841, בהתערבות בין־לאומית, הושבה ירושלים כמו שאר ארץ ישראל וסוריה לידי הטורקים

לו. 11.12.1917, כ"ו בכסלו תרע"ח
הבריטים כובשים את ירושלים ואת הר הבית מידי העות'מאנים
לז. 28.5.1948, י"ט באייר תש"ח
הלגיון הירדני משתלט בסיוע בריטי על העיר העתיקה ועל הר הבית
לח. 7.6.1967, כ"ח באייר תשכ"ז
כוחות צה"ל משחררים את העיר העתיקה ואת הר הבית מידי הירדנים