"50 מיליון לומדי גמרא במדינה אחת", זעקו הכותרות בכלי תקשורת ישראליים שונים לפני כמה שנים. הן התייחסו לקוריאה הדרומית, מדינה שחיים בה כ־50 מיליון איש, ויחסה לישראל וליהודים חיובי מאוד. בישראל פשטו שמועות כאילו בכל בית קוריאני ישנם ספרי תלמוד, וכי כל ילד במדינה גדל על ברכי היהדות. אך המציאות, כפי ששמענו מאחד מחוקרי היהדות המובילים בקוריאה, קצת שונה.
"השגריר הדרום־קוריאני אמר לפני כמה שנים בחדשות בישראל שכמעט לכל קוריאני יש תלמוד בבית, אך זה פשוט לא נכון", מספר לנו ד"ר סונג דוק־יון (52) המתגורר בפרבר הבירה סיאול. "ישנו ספר אחד בקוריאנית שמרכז סיפורים יפים ואגדות מהתלמוד. זה יכול להיות סיפור עם מסר מסוים, או חלקים מפרקי אבות, אך אי אפשר להגיד שזה 'ללמוד תלמוד', אלא מעין טעימה קטנה של הנכתב שם", הוא מסביר. "יש הבדל גדול בין התדמית של הקוריאנים לבין הידע שבאמת יש להם על המסורת היהודית. לכן החלטנו לתרגם את כל הטקסט של המשנה לקוריאנית, כדי להראות להם מהי מסורת יהודית – בצורה אמיתית ומלאה".
בימים אלה נתון צוות של שישה חוקרי יהדות קוריאנים בעיצומו של פרויקט שאפתני לתרגום כל ששת סדרי המשנה לשפתם. מי שמוביל את הפרויקט הוא המרכז ללימודי המזרח התיכון של אוניברסיטת קונקוק. הוא ממומן על ידי הקרן הלאומית לעידוד מחקר של קוריאה הדרומית וצפוי להסתיים עד קיץ 2020. הקרן ממומנת בידי ממשלת דרום קוריאה, כך שבעקיפין מדובר בפרויקט במימון ממשלתי.
"הקוריאנים פיתחו חיבה יתרה לעם היהודי ולתרבות היהודית, בין היתר מפני שמדינת ישראל הוקמה בשנה שבה הוקמה הרפובליקה של קוריאה", מסביר ד"ר סונג. "העובדה שאקדמאים יהודים זוכים תדיר בפרסי נובל ושרבים מהמנהיגים של חברות גדולות או של כלכלות בעולם הם יהודים גורמת לקוריאנים רבים להתרשם עמוקות מהמסורת היהודית. רבים מאמינים כי ליהודים כוח מיוחד או אנרגיה שמסייעים להם לחיות כאומה ייחודית. בעקבות כך נוצר בקוריאה עניין גדול ביהדות, ובמיוחד בתלמוד".
בשנת 2011 התראיין שגריר קוריאה הדרומית בישראל דאז יאנג סאם־מה לתוכנית "זמן תרבות" בערוץ הראשון, והעיד כי אכן מדובר בתופעה פופולרית במדינתו. "ליהודים יש אחוז גבוה בקרב זוכי פרס נובל בכל התחומים: בספרות, במדע ובכלכלה. זה הישג מדהים", הסביר השגריר. "איך ייתכן שהיהודים גאונים כל כך? המסקנה שהגענו אליה היא שאחד מהסודות שלכם הוא לימוד התלמוד; יהודים לומדים תלמוד מגיל צעיר וזה מסייע להם לדעתנו לפתח יכולות גבוהות. ההבנה הזאת הביאה אותנו ללמד ילדים תלמוד. אנחנו מאמינים שאם נעשה זאת כבר מהגיל הרך, נוכל גם אנחנו להיות חכמים. זה מה שעומד מאחורי ההחלטה להכניס את הספר הזה כמעט לכל בית במדינה".
יאנג התפאר באוזני המראיין כי הוא לומד גמרא מגיל צעיר: "יש לי שני סטים, אחד קנתה לי אשתי ואת השני קיבלתי במתנה מחמותי. יש יותר קוריאנים שמחזיקים בביתם תלמוד מאשר יהודים במדינת ישראל". לדברים הצטרף השגריר שהחליף את יאנג, קים איל־סו: "הציבור שלנו מתעניין מאוד בתלמוד ובסיפורים שלו, והם מוכרים כמעט בכל בית. בתוכניות הלימודים אנחנו לומדים את 'הברית הישנה' וגם ספרים על תלמוד מוכרים לכל תלמיד. בזכות זה אנו מגדלים את ילדינו בהצלחה".
קהל יעד מצומצם
ד"ר סונג נחשף ליהדות במהלך לימודיו האקדמיים. הוא למד היסטוריה של העם היהודי באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר מכן המשיך לדוקטורט בתנ"ך בהיברו יוניון קולג' באוהיו, ארה"ב. מאז הוא מרצה על יהדות באוניברסיטת קונקוק, ובשנה האחרונה הוא מעורב בפרויקט תרגום המשנה. הפרויקט החל בספטמבר 2017, וכיום ששת החוקרים, יחד עם מספר עוזרי מחקר, מתרגמים את ששת הסדרים.
הפרויקט עצמו מתוקצב בסכום של קרוב לשני מיליון שקלים. מי שיזם את הפרויקט ועומד בראש המחקר הוא פרופ' צ'אנג מו־צ'וי, נשיא המרכז ללימוד המזרח התיכון באוניברסיטת קונקוק. אף הוא למד באוניברסיטה העברית. תחום התמחותו הוא תקופת הבית השני.
"התחלתי את העבודה לפני שנה בדיוק", ממשיך סונג. "אני אחראי לתרגום סדר טהרות, וסיימתי עד כה כ־20 אחוז מהמשניות. אני מקווה לסיים את התרגום עד הקיץ הבא, ובשנה האחרונה לפני הפרסום נעבור כולנו על החומרים, נעיר הערות ונעשה תיקונים כדי שנוכל לפרסם את ששת הסדרים בשנת 2020".
אני מניח שקוריאני ממוצע – כמו ישראלי ממוצע – לא יצליח להבין הכול ללא פירוש. האם תתרגמו את דברי המפרשים? זה אולי פרויקט בפני עצמו.
"נכון, הטקסט עצמו לא יהיה פשוט להבנה גם למי שמבין קוריאנית. הרי המשנה בנויה ממשפטים קצרים, וישנו שימוש במילים שלא מובנות או שההקשר שלהן לא פשוט. לכן השתמשנו בפירוש של פרופ' חנוך אלבק. אנחנו מתרגמים מהפירוש בצורה סלקטיבית, כאשר אנחנו מרגישים שישנו צורך בכך".
מי ילמד מהמשניות האלה?
"ללא ספק יהיו אנשי אקדמיה שירצו ללמוד את המשנה, ולהבין כך טוב יותר את היהדות. אך לא רק העוסקים ביהדות יתעניינו, אלא גם אנשים הלומדים נצרות, או שתקופת בית שני מעניינת אותם. אנחנו חושבים שהמשנה היא כלי מצוין להבנת דתות בתקופת בית שני, והוא יוכל לעזור לחוקרים ממגוון תחומי מחקר ולימוד. אם מישהו ירצה להבין מה התרחש במזרח התיכון באותה התקופה – הוא יוכל ללמוד הרבה מהמשנה".
קהל יעד נוסף ומפתיע הוא דווקא אנשי דת נוצרים בקוריאה. "לדעתנו כמרים נוצרים יוכלו להשתמש באופן נרחב במשנה לצורכיהם. אנחנו גם יוצרים מפתח שימפה את הנושאים שיעניינו אנשי דת נוצרים, כדי להראות להם את הקווים המקבילים שבין שתי הדתות ואת הקשרים שבין התנ"ך הנוצרי למשנה".
מה הכי עניין אותך בתרגום?
"לא הכרתי לעומק את המשנה לפני שניגשתי לפרויקט. ההבנה שלי הייתה שהחוקים האלה, המצוות, הם קשוחים מאוד ובעצם מיועדים לנהל את שומרי המסורת. חשבתי שזה עושה לכם חיים קשים. כשהתחלתי לתרגם, הבנתי שיש כאן הזדמנות להגדרת גבולות ברורים דווקא בצורה החיובית שלהם. ההלכות הופכות להיות משהו מועיל וחיובי ולא מטרד. הגילוי הזה היה מעניין מאוד עבורי".
האם יש במשנה משהו שיכול להיות מעשי ללומדים הקוריאניים?
"לא בהכרח בהלכה עצמה, אבל בהחלט במושג 'חברותא' ובצורת הלימוד היהודית שנחשבת מוצלחת מאוד ברחבי העולם. בקוריאה ישנה כיום מגמה ליצור רפורמה במערכת החינוכית, ואחת האלטרנטיבות המוצעות היא צורת לימוד של חברותא. המשנה היא טקסט שבו מסבירים מהי חברותא, ואנחנו מקווים ליצור מסגרת שתבהיר למחנכים כיצד מבצעים זאת בצורה הנכונה והטובה ביותר. ללמוד על שורש צורת הלימוד הזאת, כדי שאולי יאמצו אותה בכלל המדינה. ישנו ארגון חינוכי פרטי שמנסה לקדם זאת, ואנחנו מעניקים להם את מלוא התמיכה התוכנית".
אך למרות התקצוב המכובד שכבר קיבלו, סונג מציין כי עדיין לא ברור כיצד יפיצו את החומר הרב שיתורגם וייכתב בשנתיים הקרובות. "אנחנו מחפשים כעת עוד תומכים שיסייעו לנו בפרסום ששת הסדרים אחרי שנת 2020. הכסף שקיבלנו עד כה מספיק לכתיבה ולתרגום, אך לא מספיק להוצאה לאור והפצה. אנחנו בשלבים מתקדמים של חיפוש גורמים שיש להם אינטרס לתמוך בכך. יש כמה הוצאות לאור המעוניינות לפרסם את תרגום המשניות, אך טרם קיבלנו אור ירוק סופי. אנחנו נמשיך במגעים איתן ונקווה שנצליח לשכנע בצדקת הפרויקט הזה".
