מסע באיים הקריביים בעקבות קולומבוס היהודי

אם תרצו לדעת על מוצאו היהודי של כריסטופר קולומבוס (1451־1506), הלא הוא דון קריסטובל קולון, "פוק חזי מאי עמא דבר". מסורת בפי רבים וטובים מציינת את מוצאו היהודי של מגלה אמריקה, קולומבוס. ואל יהיה דבר זה קל בעיניך, שמגלה העולם החדש היה יהודי בין בגלוי בין בסתר, שכן אם נאשר טענה זו רווח והצלה יעמדו ליהודים ממקום אחר.

בירור ייחוסו של קולומבוס כיהודי נסתר ששמר על יהדותו מוסיף פן חשוב לזכויותיהם של היהודים, שאחד מקרבם גילה את אמריקה ואת העולם החדש – כפי שרק לאחרונה שיגור החללית הישראלית "בראשית" לירח, הוסיף גאווה למדינת ישראל ולעם היהודי, בהראותו שיהודים ממשיכים לפתח את עולמו של הקב"ה.

כדי לאשרר טענה זו יצאתי למסע באיים הקאריביים בעקבות קולומבוס וניסיתי להבין מתוך מסעותיו, מניעיו ודרכי הנהגתו האם יש אמת בטענה זו. קולומבוס עגן בקובה, בג'מייקה ובפורטו ריקו, בטרינידד, בהאיטי (האי היספניולה), בהונדורס, בקוסטה ריקה ובפנמה, ולכן גם אנוכי צעדתי בעקבותיו אבל הפעם בקרוז (כושר קרוז). את מסקנותיי ראו בהמשך המאמר.

חוקרים ספרדים רבים הגיעו למסקנה שקולומבוס היה מראנו (אנוס) יהודי שהתנצר וחי בסתר את אמונתו, כיוון שהישרדותו הייתה תלויה בהסתרת כל עדות על הרקע היהודי שלו. גם חוקרים יהודים רבים תמכו בתזה זו (מוריס דיוויד, מוזס אנזלאק, שמואל טולקובסקי, שמעון ויזנטל וההיסטוריון הבריטי ססיל רות.( ישנן עדויות רבות המורות על יהדותו של קולומבוס החל משמו, יומנו האישי ומכתביו ועד מעשיו.

המטרה המוצהרת של יציאת כריסטופר קולומבוס למסעו הימי מערבה הייתה למצוא דרך קצרה למזרח, אולם נדמה שלמסעו הייתה גם נקודה יהודית. ישנן מספר השערות ביחס לסיבה הנסתרת למסעו. יש אומרים שהוא רצה למצוא ארץ מקלט ליהודים הנרדפים של ספרד ופורטוגל. אחרים טוענים שהוא יצא לחיפוש השבטים האבודים, או למציאת אוצרות כסף וזהב לשם גירוש המוסלמים מארץ ישראל ובניית בית המקדש בירושלים.

 

לשחרר את ירושלים

בספרו של שמעון ויזנטל, "מפרשים של תקוה", הוא סבור שמסעו של קולומבוס הונע על־ידי רצון למצוא מקלט בטוח ליהודים לאחר גירושם מספרד. היומן שכתב יוסף בן הלוי העברי, הלא הוא לואיס דה לה טורה, שהיה יהודי אנוס אשר חיפש מקום לגור בו בשקט בעולם החדש והיה המתורגמן של קולומבוס, מהווה מסמך היסטורי חשוב להבנת הרקע היהודי במסעו של קולומבוס. וכך הוא כותב:

"אבי היה סופר וכתב ספרי תורה וכיוון שאני מדבר מספר שפות וגם עברית, קולומבוס הזמין אותי להיות המתורגמן במסעו. הוא חשב שכאשר נגיע לסין במזרח הרחוק, נוכל למצוא את גולי ישראל ואת עשרת השבטים האבודים והוא רצה שתהיה לו אפשרות לדבר עמם… רגע לפני שעמדתי להיות מגורש מספרד, הסכמתי להצטרף למסע של קולומבוס מתוך תקווה שנמצא את אחינו האבודים וששם אוכל לחיות את חיי בשלום וחירות. באוניות של קולומבוס הייתה קבוצה גדולה של אנוסים שחיו בפחד מתמיד מפני חרב האינקוויזיציה וכולם רצו למצוא דרך לברוח ממנה".

ב"יומן של המסע הראשון" שלו גילה קולומבוס את תוכניתו המדהימה. הוא כותב שעם הרווחים מכיבוש הארצות החדשות הוא רוצה "לשחרר את ירושלים ולבנות את הקאסה סנטה ('הבית הקדוש')". קולומבוס כותב זאת פעמים רבות ביומניו. מה שהביא את קולומבוס לאסוף זהב, כפי שהוא כותב, היה רצונו לתמוך בצבא של מעל 100 אלף חיילים, לשחרר את ירושלים ולבנות שם "בית מקדש".

שמו של קולומבוס איננו מקרי. שם המשפחה קולון, קולומבו (באיטלקית) או קולומבוס (בלטינית) היה שם משפחה יהודי טיפוסי אשר מקורו בשם העברי יונה (באיטלקית יונה היא קולומבה). אחד הרבנים הידועים ביותר בזמנו של קולומבוס היה הרב יוסף קולון (מהרי"ק, 1420־1480). בספרד, באחת ההוצאות להורג (אוטו דה פה) המוקדמות ביותר (1461), נשרפו תומס קולון, יחד עם אשתו וילדיו, בעודם חיים באשמת הפשע של קיום מנהגים יהודיים.

גם מועד היציאה של קולומבוס מפורט פאלוס ב־2 באוגוסט 1492 הוא בעל משמעות להוכחת יהדותו, שכן באותה שנה ביום זה חל תשעה באב, יום חורבן בית המקדש. מסיבות שקשה לתאר קולומבוס העלה את אנשיו לספינה ב־2 באוגוסט, אך עזב את הנמל רק למחרת, יום שישי, ה־3 באוגוסט, חצי שעה לפני כניסת השבת. ה־3 לאוגוסט היה גם היום האחרון לצו הגירוש שעל פיו היו היהודים צריכים לבחור בין עזיבת ספרד לעזיבת היהדות.

 

האברבנאל תמך

קולומבוס לא יצא לבד למסעו. הוא קיבל למסעו השני תמיכה מקצועית וכלכלית מידם של יהודים גלויים ונוצרים חדשים אשר תרמו ישירות ובאופן עקיף להצלחת מסעו. בין היהודים שתמכו בקולומבוס היו הרב דון יצחק אברבנאל, אחד מעשירי ספרד, והרב אברהם זכות מפורטוגל, האסטרונום המפורסם וידיד אישי של קולומבוס, אשר נתן לו את לוח השנה התמידי ושרטט את המפות עבור המסע. התורמים העיקריים של קולומבוס היו נוצרים חדשים שהיו יהודים בסתר, ביניהם לואיס דה סנטאנגל וגבריאל סנצ'ס. כמובן שהתמיכה של יהודים אלו לא הייתה לצורך כך שקולומבוס יפיץ את הנצרות בעולם החדש אלא כדי לתמוך במטרות היהודיות הנסתרות שלו.

עובדה פחות ידועה על קולומבוס מופיעה בכתב הצוואה שלו. קולומבוס חתם על צוואתו האחרונה ב־19 למאי 1506, ובה תנאים מעניינים ומפתיעים. קולומבוס השאיר עשרה אחוזים מרכושו לעניים ולרווקות. מחוות אלו מקורן ככל הנראה במצוות מעשר כספים וכן במצוות הכנסת כלה שהיא אחת המצוות שאין לה שיעור. הוא גם ציווה לתת כסף ליהודי שחי בכניסה לרובע היהודי בליסבון.

במסמכים אלו השתמש קולומבוס בחתימה משולשת של נקודות ואותיות הדומה לרישומים שניתן למצוא על מצבות בבתי קברות יהודיים בספרד. הוא ציווה על יורשיו להשתמש בחתימה זו לנצח. על־פי ספרו של ההיסטוריון הבריטי ססיל רות, "ההיסטוריה של המראנוס", ככל הנראה בחתימה זו יש זכר לקדיש העברי וכן למילה קדוש.

חוקרים מציינים דבר מעניין נוסף – בפינה השמאלית העליונה של כל שלושה עשר המכתבים של קולומבוס לבנו דייגו, מלבד אחד, נכתבו האותיות ב"ה, שמשמעותן "בעזרת ה". אף מכתב לאנשים מחוץ למשפחה לא נושא סימן זה, והמכתב היחיד לדייגו שבו לא הופיעו האותיות מוען למלך פרדיננד.

 

המכתבים נפתחים בשם השם

צוותו של קולומבוס כלל נוצרים חדשים אשר ביקשו למצוא מקום למגורים שקטים בעולם החדש. גם בכך גילה קולומבוס רגישות כלפי יהודים ואנוסים. הוא עשה כל מאמץ לשמור על היהודים הנסתרים שהגיעו לעולם החדש ונתן להם יחס מיוחד. קולומבוס עגן בג'מייקה בפעם הראשונה בשנת 1494 אבל רק בשנת 1503 ירד לאי. לאחר גילוי האיים החדשים הכריז קולומבוס על היותם בבעלות מלך ספרד ומונה להיות מושל איים אלו.

בהיות האי בשליטת משפחת קולומבוס, פנו יהודים אנוסים למרקיז של ג'מייקה וזה אישר להם להתיישב באי. איזבלה המלכה נתנה את האי ג'מייקה לקולומבוס והבטיחה שהאינקוויזיציה לא תפעל בג'מייקה. הדבר מסביר מדוע לא נמצא בית דין של האינקוויזיציה בג'מייקה בזמן שלטון משפחת קולון באי. היהודים אשר התיישבו בג'מייקה יכלו לשמור על יהדותם, שלא כמו במושבות אחרות אשר היו בשליטת ספרד. כך למעשה הפכה ג'מייקה מעין מובלעת יהודית בתוך הממלכה הספרדית וכל זאת תודות לקולומבוס ובני משפחתו אשר המשיכו בדרך אביהם ודאגו ליהודים ולאנוסים.

הראיות למוצאו היהודי של קולומבוס רבות מספור. קולומבוס היה בן למשפחה יהודית, נשא שם משפחה יהודי, התרועע עם יהודים, הצוות הקרוב אליו במסעו הם יהודים, הוא מצטט במכתביו פסוקים רבים מהתנ"ך, הוא פותח את מכתביו בשם השם, מסתייע ביהודים העוזרים לו ומגינים עליו, שומר על היהודים ומרחיק אותם מפני חרב האינקוויזיציה. האם לא די בכך כדי להשיב על השאלה האם קולומבוס היה יהודי?