תוצאות הבחירות האחרונות באוסטריה, והממשלה החדשה שהוקמה בעקבותיהן, העמידו את ראשי הקהילה היהודית במדינה בפני התלבטות עמוקה: היה עליהם להחליט האם יקיימו קשרים עם ממשלה שחמישה משריה הם אנשי 'מפלגת החירות', המתויגת כימנית־קיצונית.
מפלגת החירות כבר הייתה חברה בעבר בממשלה האוסטרית. זה קרה בראשית שנות האלפיים, ומנהיגה אז היה הלאומן הקיצוני ירג היידר, שהיה בעל עמדות אנטישמיות ופרו־נאציות. הצטרפותו של היידר לקואליציית השלטון עוררה אז מחאה בינלאומית, ויצרה משבר ביחסי אוסטריה עם ממשלת ישראל ועם הקהילה היהודית. מאז, ותחת המנהיג הנוכחי היינץ כריסטיאן שטראכה, עברה המפלגה שינוי, אך בקהילה סבורים שהוא בלתי מספק בעליל. ההחלטה שהתקבלה אפוא – בדומה לזו שקיבלה ממשלת ישראל – היא להימנע גם הפעם ממפגשים וקשר ישיר עם שרי מפלגת החירות.
דילמה נוספת, רגישה ומורכבת, ניצבה לפתחה של הקהילה לקראת יום השואה הבינלאומי המתקרב, ב־27 בינואר. בשנים קודמות השתתפו ראשי הקהילה בטקס שקיימה הממשלה. האפשרות שהפעם יצטרפו אליהם גם שרי מפלגת החירות בראשותו של שטראכה, שמונה לסגן הקנצלר, הייתה עלולה ליצור סיטואציה לא נעימה לראשי הקהילה, והם החליטו שלא לבוא במגע עם בכירי מפלגת הימין הקיצוני.
בסופו של דבר החליטו ראשי הקהילה להיעדר מהטקס שתקיים ממשלת אוסטריה בעוד שבוע. בשיחה עם 'מקור ראשון' נימק נשיא הקהילה, אוסקר דויטש, את ההחלטה: "אם יהיו שם שרים ממפלגת החירות, ואני בטוח שחלקם יהיו, לא אוכל ללחוץ להם את היד. לכן הקהילה היהודית לא תהיה שם. לאירוע הוזמנו ניצולי שואה והם ישתתפו בו, אבל זה לא בתיאום איתנו וזה לא אירוע שלנו. אנחנו כקהילה לא נהיה שם".
לפני החלטת הקהילה להחרים את האירוע התקיימו מגעים מאחורי הקלעים, במטרה לפתור את הרגישות שנוצרה. בשיחה שקיימתי בשבוע שעבר עם רבה של אוסטריה, הרב חיים אייזנברג, הוא סיפר כי הקהילה הציעה להפיק אירוע מצומצם יותר בהשתתפות הקנצלר בלבד, וכך לעקוף את המוקש.
"ברור שהקנצלר יגיע", אמר הרב אייזנברג, "אבל הקהילה רוצה שזה יהיה אירוע רק עם הקנצלר. אין ספק שמדובר במצב מורכב, אבל אם זה יתקיים בפרלמנט ויהיו באולם 500 איש, אתה לא יכול לומר שרק חלק יגיעו. לכן מנסים לארגן שזה יהיה אירוע מצומצם, ואז לגיטימי לבקש שרק הקנצלר יגיע". לאחר שההצעה לקיים אירוע מצומצם לא התקבלה, החליטו מנהיגי הקהילה להיעדר מהאירוע.
חיבוק דוב
את אייזנברג, איש חביב ומחויך, פגשתי בעת ביקורו בישראל לרגל הכנס העולמי השנתי לרבנים וראשי קהילות. בכנס, שמארגן המערך לשירותים רוחניים בתפוצות בראשות הרב יחיאל וסרמן, השתתפו רבנים מ־41 מדינות. אחד הנושאים שנידונו בו היה האתגרים שמציבה עליית הימין הקיצוני באירופה לקהילות היהודיות בכל מקום.
תזכורת: בבחירות שנערכו באוסטריה באוקטובר האחרון העניקו הבוחרים את מספר הקולות הגדול ביותר ל'מפלגת העם' הימנית בראשותו של סבסטיאן קורץ, בן 31 בלבד. 'מפלגת החירות' בראשות שטראכה הפכה בעקבות הבחירות למפלגה השלישית בגודלה, עם מספר קולות כמעט זהה לזה שקיבלה מפלגת השלטון הקודמת, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית. הקנצלר החדש קורץ בחר להקים את הקואליציה שלו עם מפלגת החירות. מנהיגה, שטראכה, מונה לסגן הקנצלר, וארבעה מנציגיה מונו לשרים בממשלה החדשה, בהם שרת החוץ קארין קנייסל.
"אף פעם לא היו לנו בעיות עם הממשלה, מכיוון שבמהלך השנים היו באוסטריה ממשלות מאוזנות עם נציגות מימין ומשמאל", אומר אייזנברג. "כעת התחולל שינוי, וקמה ממשלת ימין עם נציגות ימנית קיצונית. אגב, במפלגתו של קורץ יש גם יהודי מסורתי, חבר הקהילה שלנו, מרטין אנגלברג. שטראכה הוא לאומני אבל בוודאי לא נאצי, וגם רוב תומכיו אינם נאצים. יש כמה שהם מאוד קיצוניים, אבל אפילו הם לא נאצים. הבעיה היא שכמה מהם נכנסו לממשלה. הם לא נגד יהודים, אלא בעיקר נגד מוסלמים. הם אפילו מנסים בכל הכוח להיות בקשר עם יהודים. שטראכה למשל פגש באוסטריה את ח"כ יהודה גליק. חיבוק הדוב שלהם לא נעים. הם רוצים להראות שהם לא נאצים".
לאחר היוודע תוצאות הבחירות ועם תחילת המגעים הקואליציוניים, פרסם נשיא הקהילה היהודית באוסטריה, אוסקר דויטש, פנייה לראשי המפלגות הגדולות ובה ביקש שלא לשתף פעולה עם מפלגת החירות ולא לצרפה לקואליציה. אייזנברג אומר כי הוא עצמו משתדל שלא לעסוק בפוליטיקה פנים־אוסטרית, ונשיא הקהילה מתנהל מול הדרג הפוליטי. "ברור שאנחנו לא נגד הממשלה, אבל היינו מעדיפים שיצרפו את מפלגת השמאל (המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, צ"ק). מצד שני אנחנו לא באמת יכולים להכתיב כיצד תיראה הממשלה. להבדיל, זה כמו לבקש מראש הממשלה נתניהו ללכת עם אבי גבאי. האם אפשר לדרוש? ודאי שלא".
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא גם שר החוץ, הנחה גם הוא את ממשלת ישראל שלא להיפגש עם שרי מפלגת החירות. היו דיבורים על כך שהדבר קרה בעקבות לחץ של הקהילה היהודית.
"אני לא מכיר פניות כאלה. אנחנו לא חייבים לנהוג כמו ישראל בכל פרט, ובישראל לא חייבים להתנהג כמונו. אבל עדיף לדבר, כדי שיהיה שיתוף פעולה בצורה נאותה".
במפלגת הליכוד ובימין הישראלי יש הסבורים שישראל לא צריכה "להחרים" את הימין הלאומני האירופי, שמצדו דווקא תומך בישראל.
"אני מכיר את הגישה הזו אבל לא מסכים איתה, למרות התמיכה שלהם בישראל. אני לא נגד מוסלמים, אלא נגד מחבלים מוסלמים. עם מוסלמים רגילים, מתונים, אין לי בעיה, אף שאני לא מתנשק איתם כל יום. בעיניי כל מוסלמי מתון צריך לגנות את הפיגועים, שהרי המחבלים אומרים שהם מבצעים את הפיגועים בשם האסלאם".
עד לפני כמה שנים שימש אייזנברג (67) רבה של הבירה וינה, אך אז פינה את מקומו למינוי צעיר יותר, והרב הנוכחי הוא אריה פולגר. אייזנברג נולד בווינה, ואביו היה רבה הראשי. הוא נשוי, אב לשישה ילדים וסב לנכדים רבים. את רעייתו, ילידת ארה"ב, פגש בירושלים. "עד היום היא לא סולחת לי שאנחנו גרים בווינה ולא בישראל", הוא אומר בחיוך, "אבל אבא שלי היה זקן ועזרתי לו בשנותיו האחרונות. בנוסף, רב שיודע גרמנית על בורייה היה אז עניין נדיר. אמנם הציעו לי להתמנות לרב בציריך ובמינכן, אבל בגלל אבי וחבריי שנשארו באוסטריה החלטתי להתמנות לרב במקום אבי". בעבר קיבל מנשיא אוסטריה תואר דוקטור של כבוד, כאדם שתרם לתרבות האוסטרית.
בניגוד לארה"ב, שבה מתקיימים זרמים וקהילות נפרדות, "הקהילה באוסטריה כוללת את כל יהודי המדינה, מהחרדים ועד החלשים", מספר הרב אייזנברג. "ישנו בית כנסת רפורמי אחד, שכמעט איננו פעיל. הגענו איתם לפשרה שהם חלק מהקהילה, אבל אינם יכולים להשתתף בבחירות לקהילה המרכזית. עוד סיכמנו שנקבל רק מי שנולדו כיהודים, לא כאלה שעברו גיור רפורמי. שאר בתי הכנסת הם אורתודוקסיים. גם אם לא כל חברי הקהילה אורתודוקסים בעצמם, הם יהיו חברים בבית כנסת אורתודוקסי. נאמר זאת כך: בית הכנסת שהם לא הולכים אליו יהיה אורתודוקסי.
לדברי הרב אייזנברג, "אין כמעט יהודים שמזדהים כרפורמים או קונסרבטיבים באוסטריה. בבית הכנסת שלי הנשים מתפללות בעזרת הנשים למעלה והגברים למטה, ואין ישיבה מעורבת. הכול מתנהל בעברית, אבל תרגמתי את הסידור ואת המחזורים לגרמנית כדי שכל המתפללים יבינו. בכל שבת אומרים אצלנו את התפילה לשלום המדינה ומי שבירך לחיילי צה"ל, כמובן. בימים הנוראים התפילה קצרה יותר מבמקומות, והיא כוללת רק חלק מהפיוטים".
על פי רישומי הקהילה, באוסטריה חיים כעשרת אלפים יהודים, מתוכם כתשעת אלפים בבירה וינה. "יש ויכוח גדול סביב השאלה כמה יהודים נוספים ישנם, שאינם רשומים בקהילה. יש כאלה שאחרי השואה סירבו להירשם, מחשש שההיסטוריה תחזור על עצמה, ויש מהגרים יהודים מרוסיה שלא נרשמו. הטענה המקסימלית היא שמדובר בעוד עשרת אלפים, אבל לדעתי אין למספר הזה שחר".
אין זמן לאנטישמיות
בדומה לגרמניה, שרוב היהודים המתגוררים בה כיום הם מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר וצאצאיהם, גם הקהילה היהודית בווינה מגוונת מבחינת מוצאם של חבריה. כשליש מחברי הקהילה הם מה שמכנים שם "ספרדים", כאשר למעשה מדובר במהגרים מגיאורגיה, מבוכרה ומקווקז. "הם אמרו שיש להם ניגונים ומנהגים מיוחדים וביקשו להתפלל בנפרד, אז בנינו להם שני בתי כנסת – אחד לקווקזים והגיאורגים, ואחד לבוכרים". בוועד הקהילה 24 מושבים, מתוכם שישה מושבים לבוכרים ושניים גיאורגים. הוועד מורכב מ"מפלגות" שונות שהגדולה שבהן היא 'עתיד', המייצגת יהודים שמרנים. חלק ניכר מהתלמידים בבתי הספר היהודיים הם "ספרדים" ובוכרים, ובעתיד הם צפויים להיות הרוב.
בעשורים הראשונים שלאחר השואה ראתה אוסטריה את עצמה כקורבן של השלטון הנאצי, וסירבה להכיר באחריותה לגורל יהודיה. האוסטרים נטו להשכיח את שיתוף הפעולה שלהם עם הגרמנים, ואת ההתלהבות שבה התקבל ה"אנשלוס" – סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית ב־1938. בראשית שנות התשעים של המאה העשרים החל שינוי בנושא, ואוסטריה הכירה בחלקה בפשעי הרייך השלישי. כחלק מן השינוי הקימה הממשלה קרנות פיצוי וסיוע לניצולי שואה. "אוסטרים רבים, מימין ומשמאל, עזרו לנו לשפץ את בית הכנסת, לבנות בית ספר יהודי ולשפץ את מושב הזקנים", מספר אייזנברג.
באוסטריה חיים כיום כחצי מיליון מוסלמים, אך לדברי אייזנברג "האנטישמיות באוסטריה קטנה בהשוואה למדינות כמו צרפת ובלגיה. אני לא אומר שכל פליט הוא אוטומטית אנטישמי, אבל הם בוודאי לא אוהבים את ישראל ואת היהודים. ובכל זאת, יש להם בעיות אישיות של קליטה ופרנסה שמעסיקות אותם יותר. אין להם זמן לאנטישמיות. הם יותר אנטי־ישראלים מאשר אנטישמים".
בעיניך אלה שני דברים?
"היהודים בחו"ל עומדים לצד ישראל, ולכן כשמישהו רוצה לפגוע בישראל הוא יעשה את זה בבית כנסת, כי זה בית תפילה יהודי. זה לא שייך לישראל, אבל הם רואים בזה סמל ישראלי".
איך הגיבו בקהילה היהודית על הכרזת נשיא ארה"ב טראמפ כי ירושלים היא בירת ישראל, וכי בכוונתו להעביר אליה את השגרירות?
"לא קפצו מאושר. 50 אחוז ממה שהוא אומר הוא שולף בספונטניות. אני גם חושב שזה לא טוב שטראמפ הפך את החתן שלו (ג'ארד קושנר), שהוא יהודי אורתודוקסי, למתווך. צריך מישהו שיכול לדבר עם שני הצדדים, והוא לא כזה. אולי אין אדם בעולם שיכול לדבר עם שני הצדדים, אבל אם רוצים שלום צריך להתאמץ".
לאייזנברג יש גם ביקורת על הרכב הממשלות האחרונות בישראל: "הלוואי שבישראל יבינו שלא טוב שהממשלות יהיו בנויות רק על הימין והחרדים, זה מייצג רק צד אחד של המדינה".
כיצד מצביעים יהודי אוסטריה?
"אחרי השואה רוב היהודים הצביעו לסוציאליסטים, אבל עם השנים זה השתנה. השמאל האוסטרי, ממש כמו בשאר מדינות אירופה, הפך ביקורתי כלפי ישראל יותר מהימנים. כיום מעט יותר מחצי מצביעים לסוציאליסטים, וקצת פחות מחצי למפלגת העם".
למי אתה הצבעת?
"באוסטריה נהוג שלא לומר למי הצבעת, אבל תהיה בטוח שלא הצבעתי לאף אחת ממפלגות הקיצוניות".
מה דעתך על הקנצלר החדש קורץ?
"שמע, הוא מקיים כבר כמה שנים מסיבת ראש השנה בעבור הקהילה היהודית. כמה זה מהלב וכמה מהמוח? זו שאלה טובה".
