שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
Popup heading
יום שני, מאי 5, 2025 | ז׳ באייר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי יהדות

פגז קטן בחדר הישיבות

כשנפלו פגזים סוריים על קיבוצי הצפון, עקץ נתן אלתרמן את העיתונאים שראו בכך הטרדות קלות. 49 שנים לפטירתו, והמוסר הכפול עדיין ממשיך להדהד

מאת  זיוה שמיר
י׳ בניסן ה׳תשע״ט (15/04/2019 15:53)
אברהם סטורר, גוף כבד, שמן על בד, 2017 . מתוך התערוכה "כנגד היום" שהוצגה בבית האמנים, ירושלים

שירו של אלתרמן הוא שיר סרקסטי המראה לקובעי המדיניות שדבריהם אינם נקיים מצביעות. אברהם סטורר, גוף כבד, שמן על בד, 2017 . מתוך התערוכה "כנגד היום" שהוצגה בבית האמנים, ירושלים

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

ביום העשרים ושמונה בחודש מארס שנת 1970, לפני ארבעים ותשע שנים, הלך לעולמו נתן אלתרמן, בטרם מלאו לו שישים. יש מן הסמליוּת בכך שהאירוע המעציב הזה אירע בחג פורים דווקא. מצד אחד, אלתרמן היה טיפוס פורימי מובהק: הוא חיבר את המחזמר "אסתר המלכה", ואת ספר שיריו האחרון "חגיגת קיץ" הוא בנה כמו נשף מסכות פורימי. הוא גם כתב שירים וטורים רבים על שחקני תיאטרון ועל תחפושות, ויצירתו האחרונה, שנכתבה ערב מותו, היא מין בורלסקה שהמשורר הכתירהּ בשם "המסכה האחרונה". מצד שני, אלתרמן גם ידע להעמיס על כתפיו את המשימה הקשה, האחראית והרצינית ביותר שנטל עליו אי־פעם משורר עברי: להנציח בשירים את שנות השואה והתקומה, ולהראות "כַּמָּה דַּק הַתָּג / שֶׁבֵּין טֶרֶם־שׁוֹאָה וְעֶרֶב־חָג".

אברהם סטורר, גוף כבד, שמן על בד, 2017 . מתוך התערוכה "כנגד היום" שהוצגה בבית האמנים, ירושלים
שירו של אלתרמן הוא שיר סרקסטי המראה לקובעי המדיניות שדבריהם אינם נקיים מצביעות. אברהם סטורר, גוף כבד, שמן על בד, 2017 . מתוך התערוכה "כנגד היום" שהוצגה בבית האמנים, ירושלים

אלתרמן היה בעצם אוקסימורון מהלך, ותמיד חבש לראשו שני כובעים – גם במשמעות השאולה אבל גם כפשוטו. בארכיונו לא שרדו צילומים רבים, אך באלה שנותרו מצטיירת דמות של משורר "פריזאי", שמתהדר בנשף פורים בהופעה מחויטת ומגבעת פנמה לראשו. מצילומים אחרים עולה דמות הפוכה, שונה לחלוטין, של "משורר לאומי", איש המאבק על עצמאות ישראל, בבגדי חאקי, ועל ראשו כובע גרב, כמקובל אצל הפלמ"חניקים, לוחמי דור תש"ח.

 

שכנוע בתל אביב

כאשר קורה משהו חשוב בארץ וּבָעולם כדאי תמיד לפנות אל "טוריו" של אלתרמן, שבזכותם כינו אותו בכינויים כמו "נתן הנביא" או "נתן החכם". הטורים נכתבו בקביעות, שבוע אחר שבוע, ואפשר למצוא בהם את התגובה המשמעותית ביותר של משורר כלשהו, בעיקר בשנים שבין מלחמת העולם השנייה לבין הקמת מדינת ישראל וכינונה. לאחרונה, כשנפלו טילים על איזור המרכז, נתגלגל לידיי "טורו" של אלתרמן שנכתב בזמן תקריות הגבול שאירעו בין סוריה לישראל בשנות החמישים. אז, כזכור, נפלו פגזים על קיבוצי הצפון תל קציר, דן וגדות, שבהם הילדים חיו בחרדה מתמדת, ישנו במקלטים והיו "שק החבטות" שאליו הופנתה האלימות הסורית.

רוב העיתונים נקטו אז עמדה של מתינות פייסנית ודיברו בזכות הבלגה, כדי שלא לחמם את השטח. יכול להיות שהיה בעמדתם מן התבונה הפוליטית, קשה לשפוט, אבל אלתרמן מחה נגד המוסר הכפול, ושָׁאַל את עצמו אם העיתונאים והעורכים היו נוהגים במין סלחנות רציונלית כזאת כלפי האלימות הסורית אם מדי שבוע היה נופל איזה פגז קטן ליד חדר הישיבות של המערכת. האם גם אז הם היו מתארים את האירועים האלה כהטרדות קלות? נצטט שורות אחדות משירו:

נְשַעֵר כִּי תּוֹתָח עַרְבִי אֶחָד,
תּוֹתָח קָט, בֶּן־בְּלִי־עֵרֶךְ,
יוֹרֶה נִים־לֹא־נִים יְרִיָּה רַק אַחַת לְשָבוּעַ בִּלְבַד
אֶל שֶטַח מַעַרְכוֹת הָעִתּוֹנִים.

השיר ממשיך ותוהה איך היו נוהגים עורכי העיתונים אם היו מזדמנים למקום, ואיך היו שואלים לעת־ערב איש את רעהו:

אֵיךְ אֶצְלְכֶם בַּסְּבִיבָה? וּמֵשִיב הַנִּשְאָל: הַטְרָדוֹת קַלּוֹת־עֶרֶך…
הַטְרָדוֹת שֶל שִגְרָה. הַסְּבִיבָה דּוֹמֵמָה.
רַק מִפַּעַם לְפַעַם, בְּאֶמְצַע הַמְּלֶאכֶת,
יוֹרֵד אֵיזֶה פָּגָז עָלוּב שֶל מַרְגֵּמָה
בְּשֶטַח מַזְכִּירוּת־הַמַּעֲרֶכֶת.
חוּץ מִזֶּה כִּמְעַט אֶפֶס. מָטוֹס מַנְמִיךְ־טוּס, ־
וְעִם־שַחַר צְלִיפוֹת אֲחָדוֹת אֶל הַדְּפוּס.

כמו בבלדות של אלתרמן, ובהן "האם השלישית", לפנינו שיר סיפורי ובו שלוש דמויות – שלושה עיתונאים, שכל אחד משמיע את תגובתו, ומתברך בלבו על שאיננו עושים מזה עסק שלם ומשער שיהיה רע אם נגיב על מקרים כאלה. גם השני והשלישי אומרים: "תְּמוֹל אֶצְלֵנוּ כִּמְעַט נֶהֶרְסָה הַתִּקְרָה, – אֲבָל מֵילָא". והמשורר, בן דמותו של אלתרמן, ששומע את השיחה הנינוחה הזאת, מודה שהוא כמעט השתכנע מן היחס המאופק הזה, הסטואי ומלא־התבונה; "וְרַק רַחַש סָפֵק בִּי שָאַל, אִם אָמְנָם לֹא הָיָה מִתְעַרְעֵר מְעַט קַו הַשִּכְנוּעַ לוּ שָכְנוּ בֶּאֱמֶת עִתּוֹנֵינוּ אֵי שָם וְהָיוּ מְקַבְּלִים 'רַק' פָּגָז לְשָבוּעַ…"; והוא מסכם את דבריו האירוניים בשורות המחץ:

הָעִקָּר לִפְעָמִים (זֹאת הִרְגַּשְנוּ מִכְּבָר)/ אֵינוֹ כֵּן־אַקְטִיבִיזְם אוֹ לֹא־אַקְטִיבִיזְם…/ הָעִקָּר הוּא שֶׁקְּצָת בְּרִחוֹק מִן הַסְּפָר/ קַל לָדוּן בַּדְּבָרִים מֵעֶמְדָה שֶל כְּתִיבִיזְם…/ זֶה מַשְׁפִּיעַ.. מַשְׁפִּיעַ אוּלַי עַל שָׁרְשָׁן/ שֶׁל דֵּעוֹת. טוֹב דִּיוּן שֶׁצָּלוּל וּמַקִּיף הוּא,/ אַךְ נִקְבַּעַת אוּלַי הַשְׁקָפַת הַפַּרְשָׁן
גַּם לְפִי הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ מַשְׁקִיף הוּא.

צילום: משה מילנר, לע"מ
נתן אלתרמן. צילום: משה מילנר, לע"מ

ובשולי השיר הוסיף אלתרמן הערה פרוזאית שאומרת: "העיתונים, רובם כתבו שפעולות ההטרדה הללו אינן חמורות וכי התבונה המדינית מחייבת להתעלם מהן. בעודי קורא דברים אלה נתתי אל לבי כי בדרך כלל, שעה שאנו דנים אם יש או אין הכרֵחַ לסלק הטרדות קלות־ערך מן הגבול, כותבים אנו את דברינו לא ביישובי־ספר אלא בתל־אביב". במילים אחרות אפשר לסכם את דברי אלתרמן ולומר ש"דברים שרואים מכאן אין רואים מכאן" ושבעולמנו שולטים בדרך־כלל כלליו של מוסר כפול ומתחסד וצדקני.

 

מבחין במוסר כפול

לאחרונה, כשטילים אחדים נפלו על אזור המרכז, צריכים היו העיתונאים והעורכים לקרוא את שירו של אלתרמן ולשאול את עצמם אם אין הם לוקים במוסר כפול: כאשר טיל נופל על אזור תל־אביב מבטלים את כל השידורים ומקדישים לאירוע ערב שלם, שרובו טחינה של קמח טחון, אך כשטיל נופל על שדרות – עוברים כלי התקשורת תוך דקה או שתיים לסדר היום.

נתן הֶחכם ידע להבחין בשבריר של שנייה כשזיהה תופעות של מוסר כפול. אילו חי בימינו הוא היה מסביר לנו את האוקסימורון הכרוך בצירוף "פוליטיקלי קורקט". אם אדם מתנהג באופן קורקטי אך ורק בשל שיקולים פוליטיים, הרי שהוא לוקה בהתחסדות ובצביעות, שאין להן כל זיקה וקשר למצפון ולמוסר. האם דמם של תושבי תל־אביב סמוק מדמם של תושבי עוטף עזה? שירו של אלתרמן הוא שיר סרקסטי שמראה לקובעי המדיניות ולמעצבי דעת הקהל שדבריהם אינם נקיים מצביעות מתייפייפת. בסוף ימיו הוא הפך לא פעם את היוצרות והציג מתוך ציניות את עמדת "פרקליט השטן", כדי לנפץ את האמירות הבנליות והשחוקות הנשמעות מעל כל במה.

לאחר מלחמת ששת הימים, כשראה את ראשית היווצרותה של התופעה הבתר־ציוֹנית, הוא נחרד מהמחשבה ששני עשורים בלבד לאחר השואה כבר מהרהרים האינטלקטואלים הצעירים על צדקת הדרך ומערערים עליה, אגב הזדהות עם אויבי העם, שאינם מנסים להסתיר את כוונותיהם ומצהירים בגלוי על רצונם להשמיד את ישראל על יושביה. על כך כתב את שירו המאוחר "אז אמר השטן" ואת יצירתו האחרונה והפסימית "המסכה האחרונה", הנשמעות ממרחק השנים כנבואה מחרידה שהגשימה את עצמה, לפחות באחדות מאותן הפקולטות למדעי הרוח והחברה של האוניברסיטאות והמכללות המאבדות עצמן לדעת. שוררת בהן אווירה של עליצות קודרת שבין פורים לכיפורים, בין מהתלה "נמוכה" מחיי היום לבין השגב של אימת יום הדין.

תגיות: מוסף שבתנתן אלתרמן

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    אליהו הנביא: מהתנ"ך עד הפלמ"ח

    הידיעה הבאה

    אמת ורייטינג: מחשבות אחר הבחירות

    כתבות קשורות

    על פני השטח: תחנות החובה במשכן שילה

    הקשר בין דיני טומאה וטהרה למותם הטרגי של בני אהרן

    הרבנית ד"ר עדינה שטרנברג
    02-05-2025

    דיני הטומאה והטהרה שבספר ויקרא מוקפים במסגרת סיפורית שמעניקה להם משמעות רעיונית ומבהירה את חשיבותם של גבולות

    טקס הביכורים בקיבוץ שריד, 2024. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

    גלגוליו של ההמנון הלאומי מספרים את סיפורה של התנועה הציונית

    אברהם וסרמן
    01-05-2025

    השינויים שנעשו בנוסח ההמנון הלאומי מבטאים את התמורות שחלו בתנועה הציונית, שהלכה ואימצה קו חילוני מוקצן. כפי שחזה הראי"ה קוק,...

    להשיר את הגלות: הגיע הזמן לקריאה בתורה ביום העצמאות

    יואב שורק
    28-04-2025

    ההימנעות מקריאה בתורה ביום העצמאות היא ביטוי לתודעה הלכתית מגבילה, וליישור קו עם המונופול החרדי־גלותי. יהודים רבים שמסורים לתחיית האומה,...

    הידיעה הבאה
    איור: האמן גדעון סער

    אמת ורייטינג: מחשבות אחר הבחירות

    כתיבת תגובה לבטל

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    כתבות אחרונות באתר

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    דיון מרתוני וצו מניעה: מאמצים בממשלה לעצור את שביתת המורים

    03/05/2025
    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    הלחימה בעזה מתרחבת: עשרות אלפי צווי מילואים יישלחו הערב

    03/05/2025
    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    חיל האוויר תקף בסוריה, יירוט טיל שלישי ביממה מתימן

    03/05/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD