מאגיקונים, ניו־אייג‘רים, מודטים, ניאו פגאנים, איראנים וסורים ומרצים מישראל – כולם נאספו יחד בקורס מקוון המלמד את רזי הקבלה. מדובר בקורס חדש של לימוד הקבלה שפותח על ידי פרופ‘ בועז הוס (58) וד“ר יועד קדרי (42) מהמחלקה למחשבת ישראל ע“ש גורן־גולדשטיין באוניברסיטת בן־גוריון יחד עם האקדמיה מקוונת של האוניברסיטה הפתוחה.
הקורס, שזהו המחזור הראשון שלו, נפתח להרשמה לפני מספר חודשים, וזכה לפופולריות עצומה בעולם. אלפי סטודנטים מ־110 מדינות ביקשו לקחת חלק בקורס, שמטרתו להקנות ידע על הרעיונות המרכזיים של הקבלה, השתלשלותה ההיסטורית והשפעתה על תרבויות שונות. הקורס החל בפועל לפני כחודש וחצי, במתכונת של שני שיעורים בשבוע, ולאחרונה הסתיים.
“היחס לקבלה בתקופה שלנו עבר שינוי מהותי במגוון מובנים. אם פעם העוסקים בקבלה היו חכמים ומקובלים הבקיאים בתורת הסוד, שהיו משמרים את הסודות הקבליים במעגלים מצומצמים, היום הקבלה מזוהה עם שיטות מדיטציה ודרך להשגת חיים טובים ושלמים יותר“, מסביר קדרי. “הקבלה הפכה לאופנה שמושכת סלבריטאים מהעולם. הסקרנות כלפיה היא עצומה, מה שמוליד הרבה קשקשת וידע שטחי ושרלטני לגביה. אנחנו מלמדים קורס אקדמי לכל דבר במטרה להבהיר שאלות יסוד: מה זה בכלל קבלה, מה ההיסטוריה של הרעיונות היסודיים שלה, מהם ספרי היסוד והפרקטיקות הקבליות, מיהן הדמויות המרכזיות הפעילות ומה ההקשר ההיסטורי שבו הן פעלו“.
מהיכרות ועד מאגיה
בועז הוס מתגורר בעומר ומלמד מחשבה יהודית במחלקה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. הוס עומד בראש “מיד“ע – מרכז מידע ישראלי לדתות עכשוויות“, המספק מידע אקדמי מבוסס על תנועות ודתות עכשוויות. יועד קדרי מתגורר בתקוע, וכתב דוקטורט שעסק במלאכים בקבלת רבי משה קורדובירו. בנוסף לעיסוקיו האקדמיים לקדרי ניסיון עשיר במדיה – בעבודה בחדשות 2, בכתיבת מגזין בעיתונות ובעבודה כיועץ תקשורת וכבמאי ומפיק דוקומנטרי. “כשקיבלנו את ההודעה על הזכייה במענק להפקת הקורס, הרגשתי כאילו מישהו פשוט תפר חליפה במיוחד עבורי. שנים אמרו לי: תחליט, מדיה או אקדמיה, ופתאום באים ואומרים לך, הנה יש מקום לשניהם“, הוא אומר.
הקורס, המתנהל בפלטפורמת הלמידה הדיגיטלית הבינלאומית edX, זכה במענק פיתוח מטעם המל“ג ו“ישראל דיגיטלית“ וממומן גם על־ידי אוניברסיטת בן־גוריון. “הקורס שלנו מורכב מתשעה שיעורים שבהם אנחנו לומדים מושגי יסוד בקבלה. מתחילים בספירות ובאין־סוף, דרך היכולת של האדם להשפיע על הא־לוהות, ובהמשך עוסקים בגלגול נשמות, בקבלה מעשית, בקבלה נבואית, בהתגלויות ובטכניקות מיסטיות“.
כל אחד מהשיעורים כולל מספר יחידות וידאו קצרות, שאלות לדיון בפורום הקורס ותרגילים ומשחקים לווידוא הבנה. פרופ‘ בועז הוס שמעביר את הקורס בפועל מופיע בסרטוני הווידאו בקורס. “המטרה הייתה לתת קורס מקיף ככל האפשר שמיועד לתלמידים בלי שום רקע. לא רצינו להתמקד בנושא מסוים, אלא לתת תמונה כללית כדי שלתלמידים יהיה מושג על הרעיונות המרכזיים וההיסטוריה של הקבלה, לחשוף אותם לזרמים וטקסטים מרכזיים מראשית הקבלה ועד ימינו“, אומר קדרי.
באמצעות קמפיין שיווק דיגיטלי שניהל קדרי, השמועה על הקורס פשטה כאש בשדה קוצים בפורומים שונים והביאה להתעניינות של אלפי אנשים ובהם מחפשים רוחניים, מאגיקונים ומטפלים שרואים בקורס לימוד פרקטי שיסייע להם ביום יום.
בעוד המטרה של מפתחי הקורס הייתה להעשיר את הידע ולסקור את ההיסטוריה וההשפעה של הקבלה, התברר שלחלק מהתלמידים יש גם מטרות אחרות. לדוגמה, מאגיקונית מבולטימור, שלמדה בבית הספר למאגיה, שואפת ליישם את החומר הנלמד בכיתה בצורה מעשית.
“באחד השיעורים למדנו על המסורת של רמ“ח האיברים ושס“ה הגידים שיש בגוף האדם, ועל הקורלציה שיש ביניהם לבין תרי“ג מצוות“, מספר קדרי. “דיברנו על הדרך של המקובלים לעשות מצוות מסוימות כדי לרפא ולתקן פגמים מסוימים. בעקבות כך אחת הסטודנטיות פרסמה בבלוג המצליח שלה קריאה לכינוס קבוצה של מאגיקונים שיתחילו לקיים מצוות כדי לבדוק האם זה יכול להביא לשלום עולמי“.
הדרך היחידה ללמוד על ישראל
בשיעור הראשון, שהוקדש להיכרות המשתתפים בקורס, מרכוס מריו דה ז‘נרו כתב שהוא התקרב לקבלה בעקבות סיפור אישי. לאחר שאביו נפטר הוא בדק במסמכיו וגילה שהאב היה יהודי מומר. בהמשך הוא נזכר שעשר שנים לפני פטירת אביו הוא מצא בארון הספרים שלו ספר עם הכותרת “מבוא לקבלה“. הוא שאל אותו לפשר הספר, אך האב התחמק מתשובה ברורה.
“התברר לי שאבות אבותיי הפורטוגלים חיו בכפר קטן עד 1916 והשתייכו לקהילה מבודדת ששמרה על אמונתם האמיתית כיהודים. הם שמרו על הדבר כסוד מוחלט וכך הם שרדו בתקופת האינקוויזיציה. לי לא היה מעולם חינוך יהודי, ולכן אני מרגיש צורך ללמוד יהדות וקבלה“, כתב.
העובדה שהקורס המקוון מופעל על ידי אוניברסיטה מישראל לא מונעת מסטודנטים ממדינות ערב להצטרף אליו. אדרבה, חלקם מוצאים עניין בשבירת המוסכמות ומבקשים ללמוד על הדת היהודית דווקא מאוניברסיטה מישראל.
אלינה מפקיסטן כתבה בשיעור ההיכרות כי אין לה מושג מה זה קבלה, והסקרנות הביאה אותה להירשם. אישה מתוניסיה שעובדת כמתרגמת סיפרה שלפני ארבע שנים התחילה להתעניין בקבלה. “אני נשואה עם שלושה ילדים, לא יודעת מה דחף אותי למצוא את התשובות לשאלות של חיי דווקא בקבלה. ההיכרות הראשונה שלי הייתה דרך עמותת ‘בני ברוך‘, אבל לא התחברתי לגישה שלהם ולכן עזבתי. עכשיו אחרי שלוש שנים שלא נגעתי בכלל בקבלה אני רוצה לחזור לשם. אני מרגישה שהקבלה היא הדרך שבה אני צריכה לחיות את חיי“.
זוביר, מתמטיקאי בן 67 מאלג‘יריה, העיד על עצמו שהוא מעוניין בלימודי רוח ולכן נרשם לקורס. אנואר מתורכיה סיפר כי מאז ומעולם רצה ללמוד על הקבלה אך במקום מגוריו לא היו לו הכלים לכך. “אני מצפה להכיר אנשים חדשים וללמוד יותר“, כתב בעמוד הקורס. חברו מתורכיה, בוראק, אמר שהוא הכיר את הקבלה דרך אליסטר קראולי, מאגיקון אנגלי ידוע שהיה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשרים במסדר השחר המוזהב, והתעניין בקבלה. “מאז למדתי כמה מאמרים על הקבלה, אבל אני רואה בקורס הזה הזדמנות לדעת יותר“, כתב.
סטודנטית מאיראן סיפרה כי הקורס הדיגיטלי הוא הדרך היחידה שלה ללמוד על היהדות. “כשהייתי בתיכון התחלתי להתעניין בישראל וללמוד קורסים דיגיטליים של אוניברסיטאות ישראליות על ההיסטוריה המודרנית של ישראל ועל השואה. לאחרונה מצאתי את הקורס מבוא לקבלה של אוניברסיטת בן־גוריון ואני נרגשת מהאפשרות ללמוד קבלה מחוקרים מעולים, דבר שלא היה אפשרי בשום דרך אחרת. קריאה והזמנה של ספרים מחו“ל מאוד קשה באיראן בגלל הסנקציות, והדרך היחידה שלי ללמוד על ישראל היא דרך קורסים כאלו“.
קבלה מעשית בידי מכשפות
אין זה סוד שהיחס לקבלה השתנה בשנים האחרונות מקצה לקצה. מכְּתבים סודיים שרק למדנים יהודים גדולים יכולים להיחשף אליהם היא הפכה נגישה לכל העולם. כוכבים בינלאומיים כמו מדונה ואשטון קוצ‘ר הם דוגמה לפתיחות הבינלאומית שלה זכתה הקבלה, והפופולריות שלהם האיצה את זרם המתעניינים בה מכל העולם. התפיסה הבינלאומית היום מדברת על כך שהקבלה לא שייכת רק לעולם היהודי.
קדרי מסביר כי ההתעניינות של העולם בקבלה היא לא דבר חדש. “כבר בסוף המאה ה־15 מתפתחת הקבלה הנוצרית, וטקסטים קבליים מתורגמים ללטינית ונלמדים על ידי גדולי ההוגים של הרנסאנס. אלה היו מוכנים לשלם הון עתק עבור התרגומים הללו, כיוון שראו בקבלה ידע עתיק בעל חשיבות עצומה, ובאמצעותו ביקשו גם להצדיק את יסודות הנצרות. גם כיום קיימות קבוצות רוחניות המושפעות מהקבלה הנוצרית וגלגוליה“.
כשאני שואל את קדרי אם הוא לא מפחד לתת כלים של קבלה מעשית בידי מכשפות שאינן מחוברות ליהדות, הוא מבהיר: “שאלות כאלו שאלו גם את מדפיסי הזוהר במאה השש־עשרה, ובכל זאת הם הדפיסו אותו. אני לא נותן כלים. אותי כחוקר מעניינת ההיסטוריה האינטלקטואלית של הרעיונות והפרקטיקות הקבליות. השאלות האם אני מאמין בזה או לא, או האם זה עובד או לא, הן לא חלק מהמחקר שלי. זכיתי לעסוק במה שמעניין אותי וממלא אותי בהשראה, ואני שמח על ההזדמנות להנגיש את הידע הזה באופן חופשי לאנשים ביותר ממאה מדינות שלא היו מגיעים אליו אחרת.
“עם זאת, אני מודע לכך שהרבה מהתלמידים בקורס שלנו מתעניינים ברבדים המעשיים יותר של הקבלה, בין ברמה מאגית ובין אם זה בדרך של התפתחות רוחנית ושלמות עצמית“.
גם הוס מתייחס להשתתפותם של סטודנטים ממדינות ערב בקורס לקבלה. “יש משהו מרגש ונעים במפגש ובשיח כזה בין תרבויות בלי שום עניין פוליטי. לא ציפינו ולא חשבנו על זה כל כך. אבל בעצם, למה שתלמידים ערבים ומוסלמים לא יתעניינו בקבלה, בדומה לסטודנטים שיש לנו מיפן ומאפריקה? עד עכשיו לימדתי בעיקר תלמידים ישראלים ותלמידים מארה“ב ומאירופה, שיש להם היכרות מסוימת עם יהדות, ולכן זה היה מאוד מעניין לפגוש הפעם תלמידים שאין להם רקע כזה ולשמוע את השאלות של אנשים שבאו מרקעים כל כך שונים. השאלות הבהירו את העובדה שהם לא היו מודעים לזיקה שבין הקבלה להלכה היהודית. החשיבות של קיום מצוות בקבלה הייתה חידוש לגביהם, ודי הפתיעה אותם. מסתבר שלגבי רבים בעולם, הדימוי של הקבלה הוא של תורה מיסטית ודרך רוחנית אוניברסלית, שפתוחה לכל אחד. הם מכירים את הקבלה בתיווך הקבלה הנוצרית, תנועות אזוטריות והעידן החדש. רבים לא היו מודעים לזיקה ההדוקה של הקבלה לאורח החיים היהודי ולהלכה“.
מה העתיד של הקורס ושל תחום הלמידה הדיגיטלית בכלל?
“אנחנו כעת בשלב השני של הקורס. לאחר לימוד פעיל, ששילב דיונים בין המשתתפים, אתר הקורס פתוח כעת ברשת ללומדים המעוניינים בלימוד עצמי, ללא הנחיה, ליווי ודיונים שלנו. אנחנו מנתחים את הנתונים הרבים שהצטברו מההרצה הראשונה של הקורס ומתחילים לעבוד על תיקונים ותוספות לקראת ההרצה הבאה של הקורס לקראת סוף השנה.
“התחום של למידה דיגיטלית נמצא בתנופה עצומה ומהירה, הן מבחינת העניין של לומדים ברחבי העולם והן בהשקעות של קרנות הון באד־טק. אנחנו מדברים על יותר ממיליארד דולר ב־138 השקעות שונות ב־2016 בלבד ורק בארצות הברית. זה ברור לגמרי. הרי למידה היא הדבר היסודי שאנו עושים בכל יום מרגע שנולדנו, ולחבר אותה עם האפשרויות הדמיוניות שהטכנולוגיה מאפשרת זה אך מתבקש. אני מאמין שאנחנו נמצאים בראשיתו של מהלך שעתיד לשנות את המבנים הנוכחיים של ההשכלה הגבוהה בכל העולם. מי שיהיה שם מוכן עם הידע והיכולות יוכל להשפיע“.
