"הר הבית מסמל עניינים שהמדינה לא רוצה להחליט בהם"

בית חלומותיי

יועז הנדל, ח"כ נבחר מטעם כחול לבן

"מבחינה היסטורית, דתית ותרבותית ובעצם מכל היבט, הר הבית הוא המקום החשוב ביותר לעם היהודי. הוא חלק מחלומם הגדול של היהודים במשך הרבה מאוד דורות. ועם זאת, בפועל הר הבית היום הוא סמל לכל העניינים שמדינת ישראל לא רוצה לקבל החלטה לגביהם ומסתפקת בדיבורים גבוהה־גבוהה. המתחם הזה מייצג את הפער בין ההצהרות ובין המעשים.

"הטענות שלי מופנות בעיקר כלפי ממשלות שמדברות על עצמן בהטיות כאלו ואחרות של המושג 'חזק'. בהר הבית יש חוסר משילות מוחלט, כמו באזורים אחרים שבהם אנחנו מפחדים לומר מה רצוננו. איני מתנגד לסטטוס־קוו, אבל אני מתנגד ליצירת עמימות וערפול. הייתי שמח לראות מתן חופש פולחן לכולם, מנשות הכותל ועד ליהודים דתיים בהר, כל עוד זה עומד בקריטריונים של ביטחון מדינת ישראל ולא יוצר תבערה גדולה. הבעיה היא שאין כלל שקיפות בנוגע למקום הזה. דו"ח מבקר המדינה בעניין הרס העתיקות לא פורסם מעולם. אותי הנושא הזה מטריד אפילו יותר מאשר ההיבטים הדתיים של המקום".

מה לדעתך יש לעשות בשער הרחמים במציאות הנוכחית, כשכבר הוקם בו מסגד?
"אין כל שאלה. צריך להוציא אותם משם. מדינה מודרנית, דמוקרטית ומתקדמת שרואה בהר אתר תיירות ומורשת, חייבת לקבוע בו כללים ברורים. הכללים הללו, אני מודה, ימנעו מיהודים לבנות שם מזבח ולהוציא לפועל כל מיני רעיונות שנוגעים בחזרה לימי המקדש, אבל מצד שני לא יאפשרו לאתר הזה להתנהל כמו מדינת עולם שלישי. זה פשוט לא סביר".
התבלבלתי. מצד אחד אתה מדבר על מתן חופש פולחן ומצד שני אתה חותר למנוע אותו.

"אני אומר: בואו ננסה להבין מה אנחנו רוצים לעשות בהר הבית. הרי נכון להיום הכול נתון תחת מסך ערפל. התפיסה העקרונית שלי אומרת שצריך להינתן חופש פולחן בכל מקום, אבל אני מוכן לדון על הכול. אם יוכיחו לי באותות ובמופתים שתפילה יהודית בהר הבית תפוצץ את המזרח התיכון אקבל זאת, למרות שאינני חושב כך. נכון להיום אפילו לא מתנהל דיון בנושא.

"דבר אחד אני יודע בוודאות – אף אחד לא ישכנע אותי שהמשך הרס העתיקות בהר ימנע שפיכות דמים. להפך. ככל שאנחנו הופכים פחות ופחות ברורים ויותר ויותר מגמגמים, כך המציאות הבעייתית במקום הזה הולכת ומסתבכת. זה נכון אגב גם להר הזיתים, לעיר דוד ולמקומות נוספים. בכל מקום שאנחנו משדרים אי בהירות, העסק הולך ומסתבך".

כיצד היית נוהג בפרשת גלאי המתכות לו הדבר היה בידיך?
"לא ייתכן שיהודים ייכנסו למקום תוך מעבר בגלאי מתכות בשער המוגרבים־הלל ואילו ערבים ייכנסו למתחם ללא כל בידוק. או אבטחה מלאה מפני כולם, או כניסה חופשית לכולם. זה אפילו לא עניין של איפה ואיפה. במבחן ההיגיון משהו פה פשוט לא סביר. עזוב לרגע את ענייני המורשת, כשרוצים לאבטח מקום לא ייתכן שרק צד אחד שלו יהיה מוגן ואילו הצד השני פרוץ. 99 אחוזים מהאירועים הביטחוניים בהר מקורם בצד הערבי, אבל דווקא הוא אינו מאובטח.

"זו מדיניות מכוונת שאומרת שבנושא הזה אנחנו מפחדים לגעת ולכן עדיף שהוא יהיה שרוי בערפל. בסופו של דבר התנהלות כזו מביאה לשריפה גדולה מאוד. לפני חודשיים הזמינו אותי לקיימברידג' לדיון בעניין הר הבית. היו שם פלסטינים וירדנים וישראלים, אבל זו הייתה במה אקדמית. אין סיבה שמדינת ישראל לא תנהל בעצמה את הדיון הזה, כיצד אנחנו רוצים שהמקום הזה ייראה".

יש צעד שאתה מתכוון לנקוט בעניין בקדנציה הקרובה?
"אני מתכוון לברר מה קורה בהר. אני מתכוון לפוגג את המיסוך הקיים בו ובכל מקום. אגב, אני מעדיף לנהוג כך גם אם בסופו של דבר התשובות לא ימצאו חן בעיניי. השיטה של 'עוד דונם ועוד עז' נכונה כאשר אתה חלוץ, אבל לא לאחר 52 שנה שבהן אתה הריבון. משהו כאן כבר לא עובד".